ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות התלויות בארץ
- ביכורים ומצוות נוספות
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
השמחה המתמשכת
חג הביכורים אינו מסתיים כל כך מהר כמו שנדמה לנו, הנה לימדונו חכמינו במשנה, שזמן הבאת הביכורים נמשך מעצרת ועד חג הסוכות, וכן הקריאה המלווה את ההבאה, נשמרת בכל אותה התקופה, אמנם לאחר חג הסוכות, קיימת מחלוקת בין חכמינו ביחס להמשך הקריאה:
"מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא. רבי יהודה בן בתירה אומר, מביא וקורא". (ביכורים א, משנה ו)
מה קבע את גבולות זמן ההבאה והקריאה? נבחין שהקריאה והתודה קשורים ותלויים בשעת שמחה, שהיא שעת לקיטת התבואה והפרות. נאמר: "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ", אימתי? בשעה שמתקיים גם סוף הפסוק: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב" (דברים כו, יא). התקופה המתאימה לכך היא מעצרת ועד חג הסוכות, בשעה שמצויים בשפע רוב פרות השדה ונמשכת לקיטתם. זהו אושר גדול לחקלאי לראות את אדמתו מלאה וגדושה בפרותיה, לאחר כל עמלו, השקעותיו וטרחותיו, עתה הריהו זוכה ביבוליה. אכן זהו סיום נאה לברכת השנה החולפת.
עם הכניסה למחזור החדש של 'הזכרת הגשמים' בתפילה, לאחר חג הסוכות, נפתחת לפנינו תקופה חדשה ועמה הציפיה לברכה בעתיד. על כן, על מפתן החורף העומד בפתח, עם התפילות החדשות שבפינו, מרופפים אנו את הקשר לשנה שעברה, ע"י חסימת פינו: "מחג הסוכות ועד החנוכה מביאין ולא קורין". לדעת ר' יהודה בן בתירה, ממשיכין לקרות עד החנוכה, כיוון שמצויים עדיין פרות השנה שעברה, הרי נמצאת וקיימת הברכה של השנה שעברה, על כן נמשכת השמחה וההודאה עליה על ידי הקריאה.
ביכורים - כנגד חטא המרגלים
הביכורים הם פרות האילן והאדמה שהבשילו תחילה, ומצווה להביאם ולהעלותם לבית ה' וליתנם לכהנים. לא כל הפרות זכו לכך, אלא רק פרות ז' המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל (ביכורים א, משנה ג). רק הם זכו ונתקרבו אל הקודש להיות מובאים בית ה'.
האר"י הקדוש אמר, ש"מצוות הביכורים היא תיקון לחטא המרגלים". במבט ראשון ניתן להסביר את דבריו ביחס לימי הבאת הביכורים שהם מעצרת ועד חג הסוכות. תקופה זו מקיפה וגם חופפת את תקופת הליכתם של המרגלים לארץ ישראל. הם יצאו בכ"ט בסיוון, ותרו את הארץ ארבעים יום, עד תשעה באב. עצם הדגשת הכתוב שהתקופה היא: "וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים" (במדבר יג, כ), תלמדנו שיש נגיעה בין הדברים. הזמן והתקופה שהמאיסו המרגלים את הארץ, יתוקנו על ידי הדורות הבאים המצווים לגלות ולספר באותו הזמן, את שבחה של הארץ בהבאת פרותיה לבית המקדש, ובקילוסם על ידי קריאת פרשת הביכורים, זאת, לעומת המרגלים שהביאו עימם מפרות הארץ והוציאו את דבתה רעה. מצוות הביכורים הנוהגת דוקא בז' המינים שנשתבחה בהם א"י, ולא בשאר פרות, עדות היא לחיבת הארץ.
הגאון ר' מנחם זמבה הי"ד, העיר שבסדר המשנה בביכורים נאמר:
"אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר, כורך עליו גמי ואומר הרי אלו ביכורים". (ביכורים ג, משנה א)
למה הזכירה המשנה רק שלושה משבעת המינים - אשכול, תאנה ורימון? ללמדנו שבאותם המינים עצמם שהביאו המרגלים מן הארץ, לשם הוצאת דיבתה, הבליטה המשנה את תיאור מצות הביכורים דוקא בהם, כדי לספר בשבחה לדורות הבאים.אפשר להוסיף בהסברת הקשר שבין מצות הביכורים ותיקון חטא המרגלים, בהתאם לקביעת המשנה בהבחנת מקום גבולותיה וקדושתה של הארץ, ויתרונה על פני שאר הארצות. וכך נאמר במשנה:
"ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, ומהי קדושתה? - שמביאים ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאים כן מכל הארצות". (כלים א, משנה ו)
את קו הגבול של ארץ ישראל לעומת חו"ל, תוחמות המצוות הקשורות לארץ ותלויות בה. מאידך-גיסא נשים לב, שיש למצוות אלו זיקה מיוחדת הקשורה בהבאתם למקדש: "העומר והביכורים ושתי הלחם".ניתן להיאמר שישנה כאן קשירה בין שמים לארץ, בין המקומות הרחוקים שבגבולין - עד למרומי המקדש. זוהי קדושת ארץ ישראל האופיינית, המחברת את הגשמיות לרוחניות, לכן לא ציינו את הגבול בשאר המצוות התלויות בארץ כמו: חלה, תרומה ושמיטה, מפני שאין בהן ציון הקשר לבית המקדש.
נתעמק מעט במה שרמזו לנו בעלי הסוד, שמצוות הביכורים מהווה תיקון לחטא המרגלים. חטאם היה בכך שחשבו שניתן לוותר על הארץ, ולקיים את מצוות התורה גם בנכר בתלישות מן הקרקע, ושאפשר להגיע לחיי יהדות שלימים ומלאים גם בלי ארץ ישראל.
ייחודה של מצוות הביכורים - שהיא מדגישה את הקשר ואת התלות המוחלטת בקרקע, בזה היא שונה מכל המצוות התלויות בארץ. למשל בהפרשת תרומות ומעשרות יכול כל אדם מישראל לקנות פרות טבל, ולהפריש מהן מתנות כהונה אף על פי שאין לו קרקע. וכן האישה המגלגלת את העיסה, היא מתחייבת במצוות חלה, אף שלא היא גידלה את התבואה, ואין לה כל שייכות לקרקע. ואילו בהבאת הביכורים מחייבת ההלכה את הצורך בקרקע כדי להתחייב בביכורים. רק מי שבאדמתו גדלו פרותיו, ויש לו חלק ונחלה בארץ מביא ביכורים, שנאמר: "'רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ' - עד שיהיו כל הגידולין מאדמתך" (ביכורים א, משנה ב).
לא החוכר ולא האריס, וכמובן שלא הגזלן, יוכלו להביא ביכורים, מפני שהאדמה אינה שלהם. הקונה שני אילנות ואין לו קרקע וכן הנוטע בשלו והבריך לתוך של חבירו או לרשות הרבים, אינם זכאים להביא, כי יניקת הגידולים לא מאדמתם! מתברר אפוא שמצוה זו של הבאת הביכורים, מבטאת במיוחד את קישורו ותלותו של האדם אל הקרקע! כאמור, לא כן הדבר בקניית פרות טבל, יכול הקונה להפריש מתנות כהונה ותרומות ומעשרות שלא מאדמתו, ולברך על ההפרשה. וכן להפריש חלה, מתבואה שגדלה בשדה חברו. לעומת זה אין הקונה ביכורים, יכול לזכות במצות הבאת הביכורים בפרות שגדלו באדמת זולתו.
אפשר לסכם ולומר שמצוות הביכורים היא תיקון לחטא המרגלים בשלושה היבטים:
מבחינת הבלטת קדושת המקום , מאיזה מקום אפשר להביא ביכורים,
בבחירת סוגי הפרות - מז' המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל,
וכן מבחינת הזמן, המקביל לזמן ולתקופה שהמרגלים שוטטו בארץ.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות שטיפת כלים בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה יש כל כך הרבה מצוות?
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
