ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ג. כָּל חֵטְא מַדְאִיב אֶת הַלֵּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹתֵר אֶת הָאַחְדוּת שֶׁבֵּין הָאִישִׁיּוּת הַפְּרָטִית עִם כָּל הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ, וּמִתְרַפֵּא הוּא רַק עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁזּוֹרֵחַ עָלָיו בָּהּ אוֹר הַשֶּׁפַע הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאִידֵאָלִיּוּת אֲשֶׁר לַהֲוָיַת הַמְּצִיאוּת•, וּבָזֶה חוֹזֶרֶת הַהַשְׁוָיָה הַכְּלָלִית וְהַהַתְאָמָה לְהַהֲוָיָה לְהוֹפִיעַ בְּתוֹכוֹ, וְשָׁב וְרָפָא לוֹ. אָמְנָם יְסוֹד הַצַּעַר אֵינֶנּוּ מֵעֶצֶם הַחֵטְא בִּלְבַדּוֹ כִּי אִם מִיסוֹדוֹ שֶׁל הַחֵטְא•* וּמִתֹּכֶן מַהֲלַךְ הַנֶּפֶשׁ, שֶׁנַּעֲשָׂה הָפוּךְ מִסֵּדֶר הַיֵּשׁוּת•, הַזּוֹרַחַת בָּאוֹר הַיָּשָׁר הָאֱלֹהִי בְּכָל הַמָּצוּי הַמְאֻרְגָּן בְּאַחְדוּת וְכִוּוּן מְעֻלֶּה.
רעי העין
וּמִפְּנֵי זֶה•, אוֹתָם אֲשֶׁר נַפְשָׁם רָעָה מִיסוֹדָהּ, וְשֹׁרֶשׁ הַחֲטָאִים כֻּלָּם מֻנָּח בְּדֵעוֹתֵיהֶם, בִּשְׁאִיפָתָם וּתְכוּנַת לְבָבָם, הִנָּם רָעֵי–הָעַיִן אֲשֶׁר הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִרְאֶה לָהֶם בְּצֶבַע כָּל כָּךְ שָׁחֹר* עַד אֵין תַּכְלִית. הֵם הֵם הַמִּתְרַעֲמִים עַל הָעוֹלָם וְעַל הַחַיִּים, בַּעֲלֵי עֲצִיבוּ דִּטְחוֹל•, אֲשֶׁר לַעֲגָם מִכָּל הַהֲוָיָה הוּא שְׂחוֹק הַכְּסִיל, אֲשֶׁר לֹא יֵדַע לְהָבִין כִּי "טוֹב ד' לַכֹּל".
מקור רוגז הרשעים
ד. מַה הוּא מְקוֹר הָרֻגְזָה שֶׁל רְשָׁעִים, מַהוּ הַקֶּצֶף עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, מַה הוּא יְסוֹד הָעַצְבוּת הַמָּרָה, הָאוֹכֶלֶת אֶת הָרוּחַ וְאֶת הַבָּשָׂר, הַמְמַלֵּאת אֶרֶס אֶת הַחַיִּים, הַמְצוּיִם אֶצְלָם, מֵהֵיכָן מָקוֹר מֻשְׁחָת זֶה נִמְשָׁךְ? בְּבִטָּחוֹן פְּנִימִי בָּרוּר אָנוּ מְשִׁיבִים עַל זֶה: מִמְּקוֹר הָרִשְׁעָה כָּל זֶה נוֹבֵעַ, "מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע". חָפְשִׁי הוּא הָרָצוֹן, וְלִהְיוֹת גִּבּוֹר וּבֶן חוֹרִין אֲמִתִּי בָּאוּ הַחַיִּים, וְהָרִשְׁעָה הַשְּׁרוּיָה בְּעֹמֶק הַנְּשָׁמָה•*, כְּשֶׁהָרָצוֹן אֵינֶנּוּ חָפֵץ לְעָזְבָהּ•, הֲרֵי הִיא סוֹתֶרֶת אֶת הַמִּשְׁקָל הַשָּׁוֶה• שֶׁל הַחַיִּים, אֶת הַיַּחַשׂ הַיָּשָׁר שֶׁיֵּשׁ לְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם עִם כָּל הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ בִּכְלָלוּתָהּ וּבִפְרָטֻיּוֹתֶיהָ, וְהֵרוּס הַהַרְמוֹנְיָה - מַכְאוֹבִים רַבִּים הוּא מְסַבֵּב, וּכְשֶׁהוּא חוֹדֵר אֶל הָרוּחַ•, עֲצוּמִים יִסּוּרָיו שֶׁהֵם מִתְגַּלִּים בְּצוּרָה שֶׁל זְוָעָה, שֶׁל קִצָּפוֹן, שֶׁל חֻצְפָּא, שֶׁל קָלוֹן וְיֵאוּשׁ. וְלָזֹאת קוֹרְאִים הֵם הַצַּדִּיקִים אַנְשֵׁי הַטּוֹב וְהַחֶסֶד, אַנְשֵׁי הָאֹשֶׁר שֶׁל הַחַיִּים, אֶל הָרְשָׁעִים הָאֻמְלָלִים: בֹּאוּ וִחְיוּ, "שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ", הִתְעַדְּנוּ עַל טוּב ד' וּרְאוּ חַיִּים שֶׁל עֹנֶג וְשֶׁל אוֹרָהּ, שֶׁל שָׁלוֹם וְשֶׁל שַׁלְוַת הַשְׁקֵט, שֶׁל בִּטָּחוֹן וְשֶׁל כָּבוֹד, "כְּטַל מֵאֵת ד', כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב".
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
82 - אורות התשובה פרק ח' ג'-ד'
83 - אורות התשובה פרק ח' ה'-ז'
84 - אורות השובה פרק ח' ח'- י"ב
טען עוד
___________________________
הָאִידֵאָלִיּוּת אֲשֶׁר לַהֲוָיַת הַמְּצִיאוּת - המקור העליון של המציאות, שהוא תכלית ומגמת כל המציאות. מִיסוֹדוֹ שֶׁל הַחֵטְא - התפיסה שהביאה לחטא. הָפוּךְ מִסֵּדֶר הַיֵּשׁוּת - שונה ומנוגד לסדר המציאות האחדותית. וּמִפְּנֵי זֶה - משום שיסוד החטא מנותק מהמציאות ומנוגד לה. עֲצִיבוּ דִּטְחוֹל - עצבות המיוחסת, לפי ספר הזוהר, להשפעתו היתירה של הטחול בגוף האדם [הערת הרב צבי יהודה קוק]. בְּעֹמֶק הַנְּשָׁמָה - בעומק האישיות. כְּשֶׁהָרָצוֹן אֵינֶנּוּ חָפֵץ לְעָזְבָהּ - האדם איננו רוצה לעזוב את דרך הרשע. הַמִּשְׁקָל הַשָּׁוֶה - האיזון. וּכְשֶׁהוּא חוֹדֵר אֶל הָרוּחַ - כאשר הרשעות והרס ההרמוניה חודרים ומשפיעים על תפיסת העולם.
ביאורים
החטא גורם לאדם לתחושת ריחוק מהעולם ומעצמו ובכך מסב לו כאב והרגשת אפסיות. יש לכך שני הסברים, הראשון פסיכולוגי-חיצוני והשני אלוהי-פנימי. ההסבר הראשון הוא שאדם חוטא כדי למלא את צרכיו האישיים, הוא חושב על עצמו בלבד ואינו דואג כלל לזולתו. דפוס התנהגות כזה מוליד אישיות סגורה ומוליד ניתוק רגשי הגורם לכאב תמידי. ההסבר השני והוא העמוק יותר, שהכאב מגיע משום שהאדם עובר על רצון ה' במעשה החטא. כל הטוב שבעולם מתגלה בהתנהלות של ההשפעה האלוהית, וחטא גורם לנתק בחיבור הטבעי לבריאה אלוהית זו.
הנתק הנפשי שיכול להיווצר לאדם בשל החטא נובע ממקום רע. לרוב התהליכים בעולם יש שורש טוב אך עקב סטייה מהדרך הם יכולים להתגלות בצורה רעה, אולם יש גם תהליכים שהשורש שלהם רקוב כי הנביעה שממנה הם ניזונים היא ממקור רע. השורש של הניתוק מהחיים נמצא בהסתכלות הפסימית על העולם, הרואה בכל דבר את הצד הרע והמכוער שלו, והיא זו שגורמת לאדם להסתכל על עצמו באופן שלילי. החטא גורם לאדם להתרחק מהקב"ה, והתרחקות זו גוררת איתה הסתכלות פסימית של האדם ביחס לעצמו וביחס לחברה סביבו. אדם שרואה שחורות בכל דבר אינו מאמין ביכולתו להתעלות וגם אינו בוטח בקב"ה. הוא אינו מקווה לעתיד טוב יותר ולכן גם אינו מנסה להשתנות. זו טעות הרסנית שהחטא יכול להטמיע באדם. אדם כזה יכול לפתח גם סוג של ציניות, או חיפוש אחר דברי צחוק שיבריחו אותו מהמחשבות הקודרות שהוא מצוי בהן. אך האמת היא שזו בריחה, החוטא מרגיש בתת מודע שהוא נמצא במצב רע, של ניתוק רגשי מעצמו ומהעולם, ולכן הוא מחפש דבר מה שיפיג את הכאב. אך זו אינה התמודדות עם הבעיה ולכן הוא לא יחוש שמחה אמיתית, אדם כזה שרוי בעצבות ובבדידות. התרופה לניתוק הרגשי היא התיקון שבא באמצעות תשובה אמיתית.
הרחבות
* יסוד החטא – המרידה בה'
מִיסוֹדוֹ שֶׁל הַחֵטְא. הרב פילבר מבאר – "מעשה החטא הוא עצם החטא, אך יסודו של החטא הוא אי הציות למלכו של עולם" [ביאורים ומקורות לאורות התשובה, פרק ח הערה 13].
* מהי עין רעה?
רָעֵי–הָעַיִן אֲשֶׁר הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִרְאֶה לָהֶם בְּצֶבַע כָּל כָּךְ שָׁחֹר. המשנה באבות אומרת שאדם צריך לדבוק במידת העין הטובה ולהתרחק ממידת העין הרעה [אבות ב, ט]. ביאר הרמב"ם שעין טובה היא הסתפקות האדם במה שיש לו, ולעומת זאת העין הרעה היא "הקטנת הדברים", היינו, שכל מה שיש לו נראה "קטן" בעיניו, ומתוך כך הוא לא מסתפק במה שיש לו [פירוש המשניות שם]. כך גם אותם רעי עין שהרב קוק מדבר עליהם, הם אינם רואים את גודל הטוב האלוהי, אלא עסוקים רק בלקטר על החסרונות שבעולם.
* נשמת האדם טהורה
וְהָרִשְׁעָה הַשְּׁרוּיָה בְּעֹמֶק הַנְּשָׁמָה. לכאורה יש להקשות שכן אנו אומרים "נשמה שנתת בי טהורה היא" [תפילת "אלהי נשמה" בברכות השחר], אם כן כיצד הרב קוק אומר שיש רשעה בנשמה? ניתן לבאר שהרב קוק לא מדבר כאן על הנשמה האלוהית שבאדם שהיא אכן טהורה, אלא על כוח רשעה פנימי שיש באדם והוא היצר הרע (ועיין בספר ביאורים ומקורות לאורות התשובה של הרב פילבר, שמבאר באופן שונה).
שאלות לדיון
א. מהם הנזקים הבאים מאותה "עין רעה" על כל המציאות?
ב. מהי משמעות דברי הרב קוק שהעצבות "אוכלת את הרוח ואת הבשר"?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מי פה עבריין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
