ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חובת הקמת בתי דין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת מרים
"הלכה א- מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שופטים אלו הדיינים הקבועין בבית דין ובעלי דינין באים לפניהם, שוטרים אלו בעלי מקל ורצועה והם עומדים לפני הדיינין המסבבין בשווקים וברחובות ועל החנויות לתקן השערים והמדות ולהכות כל מעוות וכל מעשיהם ע"פ הדיינים וכל שיראו בו עוות דבר מביאין אותו לבית דין ודנין אותו כפי רשעו.
הלכה ב- אין אנו חייבין להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אלא בארץ ישראל בלבד, אבל בחוצה לארץ אינן חייבין להעמיד בית דין בכל פלך ופלך שנאמר תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך" (סנהדרין פרק א).
הלכה ב- אין אנו חייבין להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אלא בארץ ישראל בלבד, אבל בחוצה לארץ אינן חייבין להעמיד בית דין בכל פלך ופלך שנאמר תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך" (סנהדרין פרק א).
לכאורה, דברי הרמב"ם "בכל מדינה ומדינה" משמעותם היא – בכל עיר ועיר ("לחם משנה", שם), כך מוכח גם מהלכה ב.
חובת הקמת בתי דין (9)
הרב יוסף כרמל
5 - סנהדראות – חיוב עולמי? - פרק ה'
6 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ו'
7 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ז'
טען עוד
"מצות עשה של תורה-כתב זה לפי שהיה אפשר לומר דמצוות עשה של תורה למנות שופטים בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ לא הויא מצוות עשה של תורה אלא מדרבנן לפיכך כתב דמינוי השופטים בכל מקום היא מצוות עשה של תורה אלא שיש לחלק חילוק בינהיים כדמפרש ואזיל".
קשה, מניין לרדב"ז שלשיטת הרמב"ם, יש מצוות עשה למנות בתי דין בכל מקום. אלא שעל כורחנו הרדב"ז מסביר "מדינה" במשמעות היותר מודרנית "כקיבוץ של ערים וישובים", ולפי זה הרמב"ם בתחילת הלכה א' השתמש בלשון "מדינה" ולא בלשון "עיר" כדי לומר לנו שהכוונה לכל מקום בעולם ואין הבדל בזה בין ארץ ישראל וחו"ל. בהלכה ב' לעומת זאת השתמש בלשון עיר, כי ציווי זה קיים רק בארץ ישראל.
על פירוש זה קשה, אם כך מה תפקידו של בית הדין שבכל פלך בארץ ישראל, הרי יש בית דין בכל עיר ועיר (עמוד הימיני סימן ב סע' ו) . גם ה"לחם משנה" במקום (על הלכה א) הקשה קושיה זו בדבר תפקידיו של בית הדין ה"פלכי" ותרץ שכוונת הרמב"ם במילה "פלך" ל"שבט" וזהו בית הדין ה"שבטי" שממנים אותו בכל עיר שיש בה תושבים משני שבטים שונים.
בשבוע הבא נמשיך לדון בשיטת הרמב"ם לפי נושאי כליו השונים.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע








