"הלכה א- מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שופטים אלו הדיינים הקבועין בבית דין ובעלי דינין באים לפניהם, שוטרים אלו בעלי מקל ורצועה והם עומדים לפני הדיינין המסבבין בשווקים וברחובות ועל החנויות לתקן השערים והמדות ולהכות כל מעוות וכל מעשיהם ע"פ הדיינים וכל שיראו בו עוות דבר מביאין אותו לבית דין ודנין אותו כפי רשעו.

הלכה ב- אין אנו חייבין להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אלא בארץ ישראל בלבד, אבל בחוצה לארץ אינן חייבין להעמיד בית דין בכל פלך ופלך שנאמר תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך" (סנהדרין פרק א).

"מצות עשה של תורה-כתב זה לפי שהיה אפשר לומר דמצוות עשה של תורה למנות שופטים בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ לא הויא מצוות עשה של תורה אלא מדרבנן לפיכך כתב דמינוי השופטים בכל מקום היא מצוות עשה של תורה אלא שיש לחלק חילוק בינהיים כדמפרש ואזיל".