החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ח'

בשיעור קודם הוכחנו כי לשון " מדינה " כולל בתוכו משמעות כפולה:
א. אזור הכולל בתוכו כמה ישובים.
ב. עיר אחת.

מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל מוכיח כי לשון מדינה שמשמעותה עיר אחת יש בה עוד משמעות.
המשנה במסכת כלים קובעת:

חובת הקמת בתי דין (9)

הרב יוסף כרמל

add_alert

7 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ז'

8 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ח'

9 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ט'

טען עוד

הרמב"ם מפרש את דברי המשנה אבל אינו משתמש בסגנונה. וז"ל:

יש לבאר מדוע שינה הרמב"ם את לשון המשנה "עיירות המוקפות חומה" ונקט בביטוי " מדינה ". לכן טוען מו"ר כי " מדינה " הכוונה היא אכן בדווקא:

מוכיח מו"ר את טענתו גם מלשון הגמרא במסכת מגילה:

גם פשט הכתובים במגילת אסתר מוכיח כך שהכוונה לערים מרכזיות המוקפות חומה ששם היה מקום פרסום פקודות המלך כגון "פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מדינה וּמדינה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים" (אסתר ג' יד, ועיין עוד שם ח' יג, ח' יז ועוד). לפי זה מתבארים דברי הרמב"ם בהלכות סנהדרין שגם שינה מלשון הכתוב ופסק:

אם כן לשיטת הרמב"ם גם בארץ ישראל אין חובה להושיב בית דין אלא בערים המרכזיות מוקפות החומה המכונות " מדינה "=עיר הראויה לישיבת סנהדרין. מחדש מו"ר כי לפי זה המשמעות טמונה בשם "מדינה" מלשון "דין", ששם מקום הדיינים (עמוד הימיני שם, סע' יב המפנה גם לגזניוס ערך מדינה למנדלקורן ולמילונים נוספים). זו גם כוונת הרמב"ם בהדגשתו בספר המצוות:

מה עניין קיבוצם של הדיינים דווקא לשער העיר? אלא שאין ישיבת הדיינים בעיר שאין לה חומה ושער. לכן הזכיר הרמב"ם פרט זה כי זו גם לשון התורה "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיך" (דברים ט"ז יח).