ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חובת הקמת בתי דין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת מרים
"הלכה א:מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, …
הלכה ב:אין אנו חייבין להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אלא בארץ ישראל בלבד, אבל בחוצה לארץ אינן חייבין להעמיד בית דין בכל פלך ופלך שנאמר תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך" (סנהדרין פרק א).
הלכה ב:אין אנו חייבין להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אלא בארץ ישראל בלבד, אבל בחוצה לארץ אינן חייבין להעמיד בית דין בכל פלך ופלך שנאמר תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך" (סנהדרין פרק א).
ה"לחם משנה" שהבאנו דבריו, בדברינו לפרשת בהעלותך, מביא גם את דעת הרמב"ן בהסבר דברי הרמב"ם. לדעתו של הרמב"ן כוונתו של הרמב"ם בהלכה ב איננה למעט רק את החיוב של בתי דין של פלכים בחו"ל אלא לבטל כל חיוב של העמדת בית דין בחו"ל. וז"ל:
"דנראה מדבריו דסבירא ליה דרבינו פליג על הברייתא השנויה במסכת מכות" (שם,"לחם משנה" הלכה ב).
לכאורה כוונת דבריו היא שכיוון שאין חיוב למנות בתי דין בכל פלך קל וחומר שאין חיוב למנות בחו"ל בתי דין בכל עיר ועיר (עיין שם ב"כסף משנה" ובשינויי נוסחאות שבהוצאת פרנקל, שם). אם כך כיצד יתקיימו, בחו"ל, חיי חברה מסודרים, לפי פסק הרמב"ם והבנת הרמב"ן? מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל "רק שיצעק הנעשק יעמידו בית דין לדון בדבר" (עמוד הימיני סימן ב סע' ח). לכאורה פסק זה של הרמב"ם הוא נגד המבואר בברייתא:
חובת הקמת בתי דין (9)
הרב יוסף כרמל
6 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ו'
7 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ז'
8 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ח'
טען עוד
"תנו רבנן: (במדבר ל"ה) והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם - למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחוצה לארץ; א"כ, מה תלמוד לומר (דברים י"ז) בשעריך? בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, ובחו"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר" (מכות דף ז ע"א).
לכן היה צריך לומר כי הרמב"ם חולק על ברייתא זו, וצ"ע!.הקושי בשיטה זו ברור לכן מציע מו"ר הגר"ש ישראלי פתרון חדש. כדי להבין את דבריו נקדים הקדמה קצרה. הביטוי מדינה יש לו שתי משמעויות א. קבוצת ערים באיזור מסויים- כגון "נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש" (אסתר ט' ב) או במשנה "מבית חורון ועד הים מדינה אחת" (מסכת שביעית פרק ט משנה ב). ב. עיר אחת- כגון בפירוש המשניות לרמב"ם על דברי המשנה "פירות בירושלם ומעות במדינה" (מעשר שני פרק ג משנה ד) וז"ל: "מדינה, נקרא כל מקום מערי ארץ ישראל חוץ מירושלם". בשבוע הבא נסביר כיצד הבחנה זו מתרצת את דברי הרמב"ם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
