ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ח. אִם מִזְדַּמֵּן הַדָּבָר, שֶׁאוֹכֵל אָדָם בְּמַחֲשָׁבָה פְּסוּלָה אוֹ נְמוּכָה, וְהוּא שָׁב מִיָּד לְאַחַר הָאֲכִילָה לְרוֹמֵם אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וְכֹחוֹתָיו בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, הֲרֵי הוּא מְתַקֵּן אֶת הֶעָבָר, כְּאִלּוּ הָיְתָה תְּחִלַּת הָאֲכִילָה בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה. וּזְמַן הָעִכּוּל, הָרָאוּי לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן, מְסֻגָּל יוֹתֵר לַהֲרָמָה• עֶלְיוֹנָה זוֹ, הָרְאוּיָה לְכֹהֲנֵי ד'•. אֲשֶׁר אֶת לֶחֶם ד' הֵם אוֹכְלִים, "כֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים".
אכילה גסה והעלאותיה
ט. הָאֲכִילָה הַגַּסָּה, אַף עַל פִּי שֶׁבָּאָה מִתּוֹךְ חֹלִי וְהֶכְרֵחַ, יֵשׁ בָּהּ פְּגָם, וּמִכָּל–מָקוֹם נִרְאֶה שֶׁנּוֹחַ מְאֹד לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ בִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל תְּשׁוּבָה - וַדַּאי צְרִיכָה לְהִתְחַבֵּר עִם תִּקּוּן וְהַעֲלָאָה זוֹ. הַכֹּחַ הַמִּתְרַבֶּה• כְּשֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ לִקְדֻשָּׁה, עוֹלֶה הוּא לִיסוֹדוֹ גַּם אִם בָּא לְכַתְּחִלָּה עַל יְדֵי אֲכִילָה גַּסָּה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ כָּאן דְּחִיפָה שֶׁל הֶכְרֵחַ מִצַּד חֹלִי וְחֻלְשָׁה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְדָבָר הָאָסוּר, שֶׁעֲלִיָּתוֹ מְעֻכֶּבֶת הַרְבֵּה מְאֹד*.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
131 - אורות התשובה פרק י"ד ה'-ז'
132 - אורות התשובה פרק י"ד ח'-י'
133 - אורות התשובה פרק י"ד י"א-י"ג
טען עוד
י. בְּדִיעֲבַד כְּשֶׁאוֹכְלִין בְּלֹא כַּוָּנָה טוֹבָה אוֹ כְּשֶׁנִּכְשָׁלִין בַּאֲכִילָה גַּסָּה, שֶׁנִּקְרָא פּוֹשֵׁעַ, כְּשֶׁמִּתְכַּוְּנִים לָשׁוּב עַל זֶה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַחֲרֵי הָאֲכִילָה, וּלְהַעֲלוֹת וּלְבָרֵר אֶת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּאֲכִילָה זוֹ, יֵשׁ תּוֹעֶלֶת וְתִקְוָה. וְאַל יִרֶף• הַנִּלְבָּב• מִלְּתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, אַחֲרֵי כָּל אֲכִילָה, בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, בְּשִׂמְחָה וְטוּב לֵב, בְּלֹא עַצְבוּת, כִּי אִם בְּחֶדְוַת ד' וּבְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא, הַמָּלֵא גֹּדֶל וְעֹז קֹדֶשׁ, וְאָז יִפְעַל יְשׁוּעוֹת לוֹ וְלָעוֹלָם. וְגַם אִם עָבְרוּ עָלָיו בְּעֵת אֲכִילַת הַמָּזוֹן עַצְמָהּ כַּמָּה נְפִילוֹת וּנְסִיגוֹת, עוֹד יָשׁוּב וְיִתְעַלֶּה וְיִזְכֶּה לֶאֱכֹל לֶחֶם קֹדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וְהַפֶּשַׁע יֵהָפֵךְ לְשֶׁפַע, שִׁפְעַת טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְרָצוֹן, "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד".
___________________________
לַהֲרָמָה - להתרוממות. לְכֹהֲנֵי ד' – והאומה כולה נקראת 'ממלכת כהנים'. הַכֹּחַ הַמִּתְרַבֶּה – הגידול ותחזוקת הגוף. אַל יִרֶף – לא יתרפה. הַנִּלְבָּב – 'לאחר שאכל ושתה אין לו אלא לב אחד' [בבא בתרא יב:] כלומר מתיישבת דעתו.
ביאורים
מעשי האדם נחלקים לשלושה: מעשי מצווה, מעשי עבֵרה ומעשי רשות. מעשי הרשות הם מעשים מותרים שאותם האדם עושה במהלך חייו ושאין עליהם ציווי בתורה, כגון: מלאכה, שינה, אכילה וכו'. ערכם של מעשים אלה נקבע לפי כוונת האדם שעושה אותם. הגדרת המעשה כחלק מעבודת ה' או חלילה להפך, תלויה במטרה לשמה האדם עושה את אותו מעשה. בפסקאות שלפנינו הרב קוק עוסק בפעולת האכילה.
האדם מוכרח לאכול, אך הוא חופשי לבחור את כוונתו באכילה. ישנה כוונה (בפסקה - מחשבה) פסולה – אכילה הנובעת מנטייה חומרית תאוותנית, וישנה כוונה טובה יותר אך עדיין נמוכה והיא – אכילה בשביל להתקיים. הכוונה העליונה היא אכילה שתוסיף כוחות חיים ואנרגיה לגוף לשם עשיית טוב ורצון ה'.
כפי שאמרנו, במעשי הרשות הכוונה נותנת את הערך למעשה ובמעשה עצמו אין איסור. לכן התשובה עליהם נוחה ומצריכה רק את שינוי הכוונה של האדם; אף אם בתחילה האדם נדחף לאכול מתוך חולשה של תאווה, כאשר הוא חוזר בתשובה ומכוון לשם שמיים, האכילה נחשבת לאכילה קדושה. האדם ממנף את הכוחות והאנרגיות שהוא קיבל מהאוכל לדברים חיוביים ובכך הוא מתקן את מעשה האכילה. לעומת זאת, במעשי איסור המעשה שלילי מצד עצמו ואין השפעה של כוונת האדם על ערך המעשה. לכן במעשים אלו התשובה קשה יותר כי שינוי הכוונה לבד לא יכול לתקן את אשר הוא כבר עיוות.
הרחבות
*ההבדל בין חולין לאיסור
וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְדָבָר הָאָסוּר, שֶׁעֲלִיָּתוֹ מְעֻכֶּבֶת הַרְבֵּה מְאֹד. בספר התניא מובא שלשון 'איסור' נובע מכך שאותם דברים אסורים וכלואים אינם יכולים לעלות ולשמש בקדושה אפילו אם ישתמשו בהם לצורכי קודש: "לפי שהיה בשר היתר ויין היתר, לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודתו, שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'... מה שאין כן במאכלות אסורות וביאות אסורות... הם אסורים וקשורים בידי החיצונים לעולם" [לקוטי אמרים חלק ראשון ז, ועיין גם בפרק שאחריו]. אמנם גם אלו יבואו על תיקונם, וכפי שכתב הרב קוק ש"עלייתו מעוכתב הרבה", ובכל זאת הדבר אפשרי, וכן ממשיך שם בתניא: "(הדברים האסורים) אין עולים משם, עד כי יבוא יומם ויבולע המוות לנצח, כמו שכתוב: 'ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ' [זכריה יג ב] ".
שאלות לדיון
א. מהי אכילה גסה? מהן תחלואיה החומריות והרוחניות?
ב. כיצד נדע להיזהר מאכילה גסה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
