ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר א תשנ"ב
שאלה
בשיעור תורה בהלכות שבת התעוררה שאלה שכמה וכמה נתקלים בה, והיא: כאן בבתים יש לחץ מים נמוך, ומי שגר בקומה עליונה, נזקק למשאבה חשמלית שדרכה מגיעים המים לברז וכו'.
כשפותחים את הברז, המשאבה מתחילה לעבוד. כיצד עלינו לנהוג בשבתות ובימים טובים?
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
303 - מאכל חלבי העשוי משמנת חלב עכו"ם
304 - פתיחת ברז העלולה להביא להפעלת משאבת לחץ חשמלית בשבת
305 - פתיחת חנות לממכר מזון כשר
טען עוד
תשובה
א. בעיה זו שעוררת, קיימת לכאורה בכל מערכת מים מודרנית המושפעת מן הצריכה, ומשום כך מופעלת בנקודה מסוימת (לפי מפלס גובה במגדל מים, בבריכה או לחץ) משאבת מילוי, אלא שבמערכת מים גדולה מקובל, לא לחשוש להפעלת המשאבה, וזאת משום שלפתיחת הברז הבודד השפעה מזערית בלבד והתוצאה המורגשת רק בעקבות הצטברות אלפי פתיחות ברזים.
כמו כן, הסיכוי לפגוע בנקודה הקריטית הוא אפסי, ואם חישן נמצא בדיוק בקצה הגבול ואני פותח מים בבית - הרגישות איננה כה מידית 1 .
ב. למתקן הגברת הלחץ הביתי כפי שתואר בשאלתך, יש - לפי הידוע לנו (בהתייעצות עם מכון צומ"ת) - מיכל קטן ביותר (פחות מ-10 ליטר). הסיכוי להפעלה מידית וישירה הוא איפוא גבוה ביותר 2 , ולפיכך אסור השימוש במים בשבת. הספק היחידי שניתן לסמוך עליו, הוא שמא מישהו אחר בבנין קדם ופתח ברז, כך שהמשאבה נמצאת במצב פעולה, וכשאתה פותח את הברז בסמוך לו אחריו, אתה רק מאריך את זמן הפעולה, אך אינך מפעיל את המערכת מחדש, והרי זה מותר 3 . מכל מקום, מכיון שאין זה ספק של ממש אלא סבירות מועטת שבכל פעם שתפתח את הברז, יהיה זה בסמוך אחרי פתיחת הברז על ידי אחר, יש לומר שזהו "מתכוון", שהרי רצונו של כל דייר, שבשעה שהוא פותח את הברז, יזרמו אצלו מים, דבר הנעשה על ידי המשאבה, ועל כן נראה שאין להקל.
עוד צד להקל מחומרת האיסור הוא שגם אם אתה אמנם מפעיל את המשאבה על ידי פתיחת הברז, סביר להניח שאין זה נעשה מיד אלא לאחר זרימת מים בכמות מסוימת, ולכן אין זה מעשה בידיים אלא גרמא שאינו אסור אלא מדרבנן 4 .
על סמך הצדדים להקל המוזכרים נראה איפוא שיש להקל ולפתוח את הברז בשינוי 5 , וביחד עם זה לדאוג לפתרון של קבע כמוצע להלן בסעיף ג'.
ג. הפתרון שמכון צומ"ת מציע לבעיה זו, ואשר כבר בוצע במקומות מספר בארץ, הוא מנגנון "המשכת מצב" הפועל רק בשבת (על ידי הזזת מתג בערב שבת למצב "שבת") באופן הבא:
מדי 5 דקות (למשל) המשאבה מופעלת בכל מקרה למשך 3-2 שניות. גם אם צרכו מים והלחץ ירד, לא קורה דבר, ואולם בבוא מועד ההפעלה המחזורית הקבועה, המשאבה תמשיך לפעול עד למילוי המיכל.
ניתן לרכוש מכשיר זה במחיר 180$ לערך ולחברו בשיטת "עשה זאת בעצמך", לפי תרשים חיבורים פשוט. כתובת המכון: "מכון צומת", אלון שבות, גוש עציון, טל': ++9931342-2-972 , פקס: ++9931889-2-972, [email protected].
^ 1. סברות אלה ועוד נאמרו בקשר לשאלת פתיחת מקרר ביתי וסגירתו המעלה בעיה דומה, שכן על ידי החדרת אויר חם יתכן שנפעיל את המקרר המכוון בוסת חום (טרמוסטט) לרגישות חום וקור, ואף על פי כן הותר הדבר לדעת רוב הפוסקים. עיין שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ח סי' יב וחי"ב סי' צב באורך), וכמו כן "משפטי עוזיאל" (מהדורת תנינא אורח חיים סי' לז) ו"יביע אומר" (ח"א אורח חיים סי' כא), "שמירת שבת כהלכתה" (פ"י, יב ובהערה לג בשם הגרש"ז אויערבך), ועיין דיון ארוך בזה ב"אנציקלופדיה תלמודית" (כרך יח, עמ' תרסד-תרסט). ומכל שכן בנדון דידן שהסבירות להפעלת המשאבה היא עוד יותר מועטת.
^ 2. יש שסוברים, שבכל הפעלת מכשיר חשמלי יש משום איסור תורה - מכה בפטיש, עיין "משפטי עוזיאל" (ח"ב אורח חיים סי לו אות ב), "עץ אפרים" (אורח חיים ח"א עמ' 68), וכן דעת מרן הגר"ש ישראלי. ואף לסוברים שזהו איסור דרבנן, עיין באורך ב"אנציקלופדיה תלמודית" (כרך יח עמ' קסג ואילך, שם עמ' תרנג ואילך) גם פסיק רישיה במלאכה דרבנן אסור בשבת, עיין שו"ע (אורח חייט סי' שיד) בדברי "מגן אברהם" (ס"ק ה) ועוד בנושאי כלים שם.
^ 3. עיין ב"אנציקלופדיה תלמודית" (כרך ו עמ' תרנג סעיף ח), ועיין עוד לגבי המשכת מצב שמותרת לדעת רוב הפוסקים, ראה "יביע אומר" (ח"ג אורח חיים סי' יח אות א), "שמירת שבת כהלכתה" (פי"ג, כה הערה צ בשם הגרש"ז אויערבך), ובאורך עיין ב"אנציקלופדיה תלמודית" (כרך יח עמ' תרפב-תרפג).
^ 4. עיין שו"ע (אורח חיים סי' רסה, סע' ד, בדברי רמ"א) ובדברי "מגן אברהם" (ס"ק י) ובנושאי כלים שם. ועיין "תחומין" (כרך ז עמ' 151-146) וב"אנציקלופדיה תלמודית" (כרך יח עמ' תשנז ואילך).
^ 5. כדאשכחן במקום הפסד, שו"ע (אורח חיים סי' שלו, ט), והוא הדין למקום צורך גדול כנדון דידן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












