ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" (במדבר ט"ז ג),
מציע משה כי הקב"ה הוא זה שיודיע לעין כל מי נבחר על ידו להנהיג את האומה:
"בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו" (שם, שם ה).
בין לבין הולך משה אל דתן ואבירם ומנסה לשכנעם, מה שגורם להתרסה יותר חמורה כנגד מנהיגותו של משה:
"הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר: אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה" (שם, שם יג-יד).
כאן חוזר משה, נפגע, אל הקב"ה ומבקש:
"יִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" (שם, שם טו).
נימוקו של משה "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" (שם) ומהלך העניינים אומר דרשני. צריך לברר מה התחדש למשה בניסיונו לפגוש את דתן ואבירם, מדוע לאחר דבריהם צריך משה לפנות אל הקב"ה מה שלא עשה קודם לכן ומה פשר הנימוק שבפיו?
אונקלוס ויונתן מתרגמים את טענת קרח ועדתו "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" וטענת דתן ואבירם "כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר", באותה לשון: "אֲרוּם מִתְרַבְרְבַת עֲלָנָא אוּף אִתְרַבְרְבָא". אף על פי כן נראה, מפשט הכתובים, שיש כנראה חילוק ביניהם.
בדיקה קצרה תוכיח כי השרש "שרר" (במשמעות של שלטון) מופיע תמיד במשמעות שלילית והרבה פעמים בצמידות ל"רוע". ניתן כמה דוגמאות "כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה" (דברים כ"ט יח), "וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע " (ירמיהו ג' יז, ועיין עוד שם, שם כד, שם ט' יג, שם י"ג י, שם ט"ז ב, שם י"ח יב, שם כ"ג ז, (ננצל הזדמנות זו כדי לעורר שוב את הקשר בין ספר דברים וספר ירמיהו) תהילים נ"ב ז וגם אסתר א' כב). לעומתו השרש "נשא" מופיע במשמעות חיובית ובהקשר של נשיאה בעול. כמו למשל ב: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ" (שמות י"ח כב).
אם כך, יש הבדל מהותי בין הטענות. קרח ועדתו אינם פוסלים אישית את משה רבנו, המחלוקת היא אידאולגית או על חלוקת הכיבודים או גם שניהם. לעומת זה דתן ואבירם פוסלים אישית את משה רבנו ומאשימים אותו בניצול מעמדו להשגת טובות הנאה אישיות, מה שנקרא ניצול לרעה של השררה. בפיהם הטענה "מושחתים נמאסתם". טענה זו, באם היא נכונה אכן פוסלת את מי שקיבל את השררה מלהמשיך ולכהן בתפקידו. מי שרואה בתפקידו הזדמנות להתעשר על חשבון הציבור ולהנות ממנעמי השלטון איננו מבין שלטון מהו. ראשי העם נבחרו כמשרתי הציבור - "עבדים לעם קדוש". דתן ואבירם מאשימים את משה כי הוא מתייחס אל עם ישראל כעבדיו ומשרתיו. דבר זה מוכח גם מהלשון "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר". לשון זו מופיעה בתנ"ך רק בעוד שני מקומות האחת אצל שמשון (שופטים ט"ז כא) המשועבד כטוחן לפלישתים והשני כשנחש העמוני מנסה לשעבד את אנשי יבש גלעד כעבדים "בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין" (שמואל א י"א ב). עכשיו ברורה גם תגובתו של משה. משה התייחס לעם ישראל כצאן שיש לדאוג לו עד לאחרון טלאיו. משה סיכן את נפשו כדי להציל כל יהודי באופן פרטי ואת כל העם ככלל. משה לא נהנה כהוא זה ממעמדו ולכן הוא מדגיש:
א. "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי", מעולם לא ניצלתי את מעמדי כדי לדאוג לרווחתי הכלכלית.
ב. "וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" מעולם לא השתמשתי לרעה בשררתי.
זו אולי גם כוונת המדרש הקושר בין הרֹע לשררה וז"ל:
"ולא הרעותי את אחד מהם. כי אמרו כי תשתרר עלינו גם השתרר" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת קרח דף קטו עמוד א).
הבה נתפלל כי גם דורנו יזכה למנהיגים המבינים נכון את תפקידם והולכים בדרכיו של משה רבנו.
הלכות שטיפת כלים בשבת
בריאת העולם בפרשת לך לך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שיא השיאים בפסח!
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
