ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
ומה קורה במצבים, שהמצוות אינן קלות ובהישג יד, ונדמה לנו כאילו הן ממש בשמיים ומעבר לים? האם מצבים אלו יכולים ללמד אתנו משהו גם על 'הזמנים הרגילים', שבהם המצוות קלות ובהישג יד?
סיפור פשוט ומופלא מספרת הרבנית פועה שטיינר בספרה 'ההר הטוב הזה', על אביה הרב שלמה מן ההר זצ"ל (שיום פטירתו יחול ב- כו' אלול):
במלחמת השחרור, נפל הרובע היהודי בידי הירדנים. בהסכם הכניעה נחתם, שהאוכלוסייה תגורש מחוץ לחומות, והלוחמים (ובפועל – כל הגברים) ילכו בשבי. יום הכניעה חל ביום שישי, וכמובן, היה זה יום קשה מאד. האנשים, ששהו כשבועיים במקלטים, תחת הפגזות ויריות, עלו לזמן קצר לביתם לארוז מעט חפצים, שיהיו המעט שישרוד מרכושם.
אותה שעה, סיפר הרב לימים, הייתי ב"מצב הדומה למה שהאדם נמצא בו, בשעה שהכל נושר ממנו, כשהוא מת. נפרדתי אז מאשתי, מילדי, מאימי, מביתי, מרהיטי, מספרי. נשר ממני כל מה שעשיתי וכל מה שחשבתי שאעשה... ידעתי שאני יוצא לדרך לקראת הנעלם המוחלט...".
והנה, לאחר שסיים הרב את אריזת החבילות, וכבר הוריד הכול לחצר, החליט הרב לקיים את מצוות "זכור את יום השבת לקדשו, ויהי מה! הוא עלה חזרה לביתו, משך את גיגית המים ממקומה, (לא היו מים זורמים), והתרחץ במימיה. המים היו קרים, אך על כל נטלה ונטלה ששפך על עצמו, אמר: הריני מתרחץ לכבוד שבת קודש! לאחר מכן, לבש בגדי שבת – חולצה לבנה, חליפת שבת, וירד חזרה... נפרד ממשפחתו, ויצא אל השבי...
במהלך השבת, נאלצו השבויים לנסוע באוטובוסים של הליגיון אל עבר – הירדן המזרחי. כשהגיעו למחנה השבויים, לאחר שעות רבות שלא טעמו דבר, חילקו הלגיונרים מים לשבויים מתוך דוודים גדולים. במקום היו מאות שבויים, והתפתחה מהומה גדולה.
ניסה המפקד הערבי להשליט סדר, ולא עלה בידו. הוא החל לצעוק בקול נרגז – מי כאן 'מוכתר'? אך איש לא השיב לקריאתו. הביט המפקד בשבויים, והנה כולם מוכתמים באבק ופיח, כשהם לבושים בבגדים מלוכלכים שלא הוחלפו שבועיים.
אך, לפתע, בין כולם בלט אדם אחד רחוץ למשעי, לבוש בבגדים יפים... הרב מן ההר.
אתה המוכתר, צעק המפקד, מדוע אינך בא כשאני קורא לך?
התייצב הרב ליד המפקד, וחילק מים לכולם. מאז, במשך כל תשעה חודשי השבי, היה הרב המוכתר של השבויים, וזכה לכבוד וזכויות מיוחדות.
לעת זקנה, עשה הרב חשבון נפש, ותהה – הכיצד בעד מצווה אחת שקיים, זכה לכבוד וזכויות כה רבות? האם לא ינוכה לו בעולם הבא משכרו?
לבסוף הגיע למסקנה, שמצווה שאדם מקיים ב'שעת הזעם', כאשר באותו מקום ובאותו זמן, אין מי שיקיימנה, שכרה רב עד מאד.
ועוד מסקנה הייתה לרב מאותם שעות. באותו זמן, כשכל עולמו הקודם נחרב, הוא גילה שיש לו עולם מקביל נוסף להיאחז בו – 'עולם ההלכה'. באותו זמן, הוא חשב בכל פרט – מה עליו לעשות על פי ההלכה. למעשה, הוא גילה שאין זה עולם מקביל, אלא עולם שהוא כבר זמן רב חי בתוכו, אך רק עולם זה נשאר כעת עימו. כך הוא לא הפך לתלוש, אלא נותר עם עוגן חזק לאחוז בו.
הרב מן ההר הוא תלמיד חכם בן הדורות שלנו. אנו יכולים ללמוד ממנו. אם נתבונן בלקחים, שהוא הפיק ממה שקרה לו, נגלה שדווקא קיום המצוות בעת השגרה הוא שעמד ונתן לרב עוגן ויציבות גם ב'שעת הזעם'.
ובמילים של פרשת ניצבים – מי שמקיים את המצוות, שקרובות אלינו מאד, הרי שהוא נוכח לדעת שהמצוות הופכות אותו לאדם המתעלה מבחינה רוחנית אף מעבר לשמיים ומעבר לים...
שנזכה....

חידוש כוחות העולם

אנחנו קודש למענך

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה

הלכות שטיפת כלים בשבת

בדיקת קורונה בשבת

ארבע כוסות ושלוש מצות

התלהבות ללא יין

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה זה אומר בחזקת בשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















