ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
הדבר משתלב היטב גם עם מהותה של הסוכה, זכר לענני הכבוד. שהרי ענני הכבוד, לימדונו חז"ל, בזכותו של אהרן הם. ועבודתו המרכזית של אהרן הייתה להרבות אהבה ואחדות בעם ישראל: "הווי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
ה'שפת אמת' ביאר בכמה מקומות שאחדות זאת של חג הסוכות היא תוצאה של יום הכיפורים: "מצות סוכה אחר יום הכיפורים. דכתיב: 'כי אם עונותיכם כו' מבדילין ביניכם לבין אלוקיכם'. ולכן אחר שנטהרו מעוונות ניטל ההבדל. ויש עוונות שמבדילין האחדות בין אחד לחבירו, זה שכתוב 'ביניכם' ממש. ויש שמבדילין בין אדם למקום. ובסוכות נעשה הכול אחדות אחד ונפשות בני ישראל מתאחדים. זהו רומז הד' מינים שבלולב שנעשין אגודה אחת. והסוכה שמתאחדים נפשות בני ישראל לאביהם שבשמים. לכן נקרא חג האסיף" (שפת אמת דברים לסוכות).
תהליך הטהרה והכפרה שביום הכיפורים, הוא שיוצר את החיבור בינינו. חטאים רבים שבין אדם לחברו חצצו בינינו, תהליך התשובה שב ומחבר אותנו. ארבעת המינים הם הסימן לתהליך זה.
אולם דבריו של השפת אמת מוסיפים קומה נוספת לתהליך האחדות. חג הסוכות מחבר גם בינינו לבין ריבונו של עולם. מחיקת העוונות שבין אדם למקום מאפשרת לקשר בינינו לבין הקב"ה לשוב ולהתהדק. וזוהי המשמעות של ישיבה בסוכה ב"צלא דמהימנותא" (בצל השכינה), סמל לאחדות שבינינו לבין ריבונו של עולם.
וכך הפסוק מדבר על שני סוגי האחדות "עוונותיכן היו מבדילים ביניכם (קרי ביניכם לבין עצמכם) לבין אלוקיכם" (היינו בין אדם למקום), ולאחר תהליך התשובה כולנו מתאספים ומתאחדים בחג האסיף.
אפשר שיש עוד אחדות שלישית והיא בינינו לבין הטבע, לבין המציאות שמסביב. גם אם כל השנה אנו מצווים לכוון את כל מעשינו לשם שמיים, כנאמר: "בכל דרכיך דעהו", בחג הסוכות הדבר מקבל משנה משמעות. גם פעולותינו הגשמיות הופכות למצווה: "כיצד היא מצוות הישיבה בסוכה? שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים" (רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב ו, ה). גם פעולות החולין הופכות לחלק אינטגרלי מעבודת ה' שלנו.
האתגר התרבותי
נדמה ששלושת יסודות האחדות שמנינו, משיקים השקה גמורה ליסודות ההשקפה הציונית דתית. האחדות עם ריבונו של עולם בקיום תורה ומצוותיה, תחושת האחדות עם כל מרכיבי החברה, וההשתלבות עם עולם החולין.
כיצד הדבר בא לידי ביטוי כאן ועכשיו בחג סוכות תשע"ח, 2017 למניינם?
נראה שאנחנו לא מודעים מספיק לאתגרים המונחים לפתחנו, ועוד יותר מזה לא ממציאים להם פתרונות. האחדות עם כלל ישראל (כולל האתרוגים מכאן והערבות מאידך) ובו זמנית החשיפה לעולם שמבחוץ, יוצרים לא מעט אתגרים.
הרובד האחד הוא הרובד הרדוד יותר. כולנו יודעים שהעולם המודרני יצר נגישות כמעט בלתי מוגבלת למידע שמסביבנו. לדבר זה יש יתרונות גדולים, אולם גם חסרונות גדולים בצדם. הסכנה שילדינו (ופעמים גם המבוגרים שבתוכנו) ייחשפו לתכנים שליליים והרסניים, גדולה מאוד. דבר זה מחייב עשייה חינוכית גדולה (מלבד הפתרונות הטכניים החשובים של חסימות) למודעות של בחירה, של אבחנה בין טוב לרע. ונראה שעדיין לא עשינו די בתחום זה.
אולם יש לקחת בחשבון גם גורם נוסף והוא השאלה התרבותית. החשיפה לעולם שמסביב היא חשיפה לא רק לתכנים השליליים, אלא גם חשיפה לעולם תרבותי בעל השקפות עולם, שלא תמיד עולות בקנה אחד עם השקפתה של תורה. כך למשל ערך השוויון המגדרי הטוטאלי ונתינת האפשרות לכל אדם לממש את תחושותיו ורצונותיו (דבר הבא לידי ביטוי בשאלת הלהט"בים למשל).
כדי שנוכל להמשיך לחנך את ילדינו לאחדות מלאה עם החברה הישראלית, עלינו לתת בידם כלים שידאגו שאחדות זו תהיה תוך כדי שמירת האחדות עם ריבונו של עולם. דבר זה מחייב הרבה מחשבה (של המחנכים וההורים) ופתיחות (שיש לילדינו ופעמים דווקא לנו היא קשה).
כך נזכה ב"ה לאחדות מלאה שלנו ושל ילדינו עם המציאות שמסביבנו, עם כלל ישראל וכמובן עם ריבונו של עולם.
מתוך העיתון בשבע.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד איך לוקחים את האור של סוכות ומורידים אותו לחיי המעשה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין מצוות חג הסוכות לענווה ואחדות ישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
