ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מהרושם העז של עבודת יום כיפור, של מי שמלווה ומתבונן מבחוץ, הכניסה לסוכה היא כניסה אישית של כל אחד ואחד לפניי ולפנים: "הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך" (שיר השירים א, ד), וכן הוא חג הסוכות, שכל הסוכה היא חדר המלך - מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, וחל שם שמיים על הסוכה. וכתוב בספרים הקדושים שסוכה היא דוגמת בית המקדש, ועל כך נתקיים "נגילה ונשמחה בך", והזמן הנאות לזה הוא דווקא אחר יום הכיפורים (שם משמואל מועדים סוכות, שנת תרע"ט).
יש קשר עמוק מאוד בין הסוכה ובין המשכן והמקדש. את הסוכה הגדולה הראשונה - המשכן במדבר, החלו לבנות בט"ו בתשרי. כך הוא חשבון הזמנים: בי' בתשרי ירד משה מההר ובידיו הלוחות השניות. מיד אחר כך נאמר: "ויקהל משה" (שמות לה, א) - "למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר" (רש"י). בי"א בתשרי ציווה משה את העם להביא תרומות ונדבות למשכן. "והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר" (שמות לו, ג) – "שני ימים. הרי י"ב וי"ג, ובי"ד תשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במניין ובמשקל, ובט"ו בתשרי התחילו לעשות... ולכך אנו עושים סוכות בט"ו בתשרי" (הגר"א, שיר השירים א, ד). את המשכן החלו לבנות ביום שבו נצטווינו אחר כך לשבת בסוכה. "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג, מג), סוכות ממש שהם ענני הכבוד, השכינה.
לאחר שנים רבות שבהן עבודת ה' הייתה במשכן, נבנה בית המקדש הראשון. שלמה המלך סיים לבנות המשכן בחודש בול - הוא חודש מרחשוון (מלכים א, ו, לח), והמתין במשך אחד עשר חודשים עד חנוכתו, סמוך ומחובר לחג הסוכות (מלכים א, ח, סה-סו). גם כמה הלכות מהלכות סוכה נלמדו מהמשכן - מידות המינימום של גובה הסוכה נלמד מהמשכן וכליו (סוכה ד, ב), ושאסור שחמתה תהיה גדולה מצילתה (סוכה ז, ב), ועוד.
הסוכה - מקדש אישי
המשכן והמקדש, המבנה והמידות שלהם, זו קביעה שמימית. משכן ואחר מקדש - היה בכל פעם רק במקום אחד. במצוות סוכה זה אחרת. יש מידות בסיס ופרטים הלכתיים נוספים שחכמים קבעו ושנדרש לקיים אותן כדי שהסוכה תהיה כשרה, אך מעבר לזה כל אחד רשאי לבנות את סוכתו הכשרה כפי שמתאים לו. הגודל, המקום, סוג הדפנות והסכך, הקישוטים, הכלים הנאים ויופי הסוכה – הם על פי בחירתו של כל אחד. כל סוכה שונה מחברתה. כל אחד בונה את מקדשו שלו, על פי מה שהוא.
הבחירה האישית היא גם על השהות בסוכה בימי החג ועל התוכן של השהייה. איך ממלאים את החלל השגרתי והקבוע שנמצא במשך כל השנה בחצר, במרפסת, בגג, שנתחם בדפנות ובסכך למשך שבוע ומקבל מימדים של קדושה, "צילא דמיהמנותא" - צל השכינה. משך הזמן שבו כל אחד נמצא בסוכה, עד כמה הוא משתדל ושואף לאכול ולשתות רק בסוכה ולא מחוצה לה (גם כשאין חובה לאכול בסוכה, כגון פירות וירקות), לישון בה, להשתדל לעסוק בה בדברי קודש בלבד, ולהרגיש שהסוכה בימים אלה היא בית הקבע. "ומן המקדש לא יצא" - כל אחד הוא מעין כהן גדול קטן בסוכתו - בביתו שלו. כל אלו כמובן בנוסף למצוות האחרות שבחג - נטילת ארבעת המינים וההלל בהם לה', השמחה במשך שבעת הימים - שמחת בית השואבה, ועוד.
לאחר החג, כשיפרקו את הסוכה ויאפסנו את הדפנות והסכך לשנה הבאה, תחזור השגרה לחצר, למרפסת ולגג. אז יהיה צורך לבדוק מה הרושם שנשאר אצל יושבי הסוכה למשך השנה כולה בלי התיחום הזמני של החלל באמצעות הסכך והדפנות.
האפשרות לתחום מקום למשך זמן מסוים, לקבוע את גודלו וצורתו על בסיס בחירה אישית ולהעניק לו מימדים של קדושה, מלמדת על הכוחות העצומים שבידי כל אדם, ליצור לעצמו מסגרות ולהעניק להן תוכן משמעותי וערכי, תוכן של קדושה. כל אחד קובע לעצמו, ובהקשר של הסוכה - ביחד עם בני משפחתו, בתוך איזו מעטפת רוחנית הוא נמצא ומה הוא פועל בה ובאיזה אופן. בספרי הפנימיות ובספרי החסידות הסוכה היא "אור מקיף", אור שמקיף כל אדם, ומאפשרת לאתגר אותו להרחיב ולהגדיל את האור, להיות מושפע ולהשפיע עליהם.
כי בסוכות
למקום האישי של כל אחד במרחב של הסוכה יש משמעות היקפית רבה בעיקר על המעגל הסובב אותו - בני משפחתו. בחג סוכות אין מצווה מיוחדת לספר את סיפור יציאת מצרים כפי שאנו מספרים בליל הסדר, עם זאת שמצוות בניית הסוכה קשורה מאוד ליציאת מצרים: "למען יידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג, מג).
רבנו יעקב בעל הטורים הקדיש את כל הסימן הפותח של הלכות סוכה (טור שולחן ערוך, סימן תרכה) להסביר את תוכן פסוק זה ואת המשמעות העמוקה של המצווה בהקשר של זיכרון יציאת מצרים ובקיום מצוות ה'. זה התוכן היחידי שיש בסימן זה. לפיו, "למען יידעו דורותיכם" – הידיעה וההבנה מה משמעות הסוכה היא קריטית. באף מצווה אחרת לא נדרשת ידיעה כל כך ברורה. המשנה ברורה (שם ס"ק א) כתב על כך: "וכתבו האחרונים שיכוון בישיבתה שציוונו הקדוש ברוך הוא לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש. וכל זה לצאת ידי המצווה כתיקונה". במצוות אחרות הטור לא מרחיב כל כך בתוכן המצווה, רק כאן. הכוונה במצווה זו חשובה ביותר, כדי לתת משמעות לסוכה שנבנתה לחלל שנתחם, ושלא ייראה שכאילו סתם נבנתה סוכה.
בגמרא (סוכה ב, ב) נאמר על הפסוק שהוזכר לעיל "למען יידעו דורותיכם" כך: "ידיעה לדורות היא". רבינו חננאל (שם) הסביר שהכוונה לפעולה שדומה מאוד לליל הסדר: "ידיעה לדורות - כלומר הדורות הבאין, כיוון שרואין שעושין סוכות ומניחין בית דירתן ויושבין בימות החג בסוכה, שואלין מפני מה עושין כך? ומגידין להן אבותיהם מעשה יציאת מצרים".
את התוכן של המצווה יש להעביר גם לדורות הבאים. אופן ביצוע המצווה אמור לעורר סקרנות דומה לזו שבליל הסדר, אך אין מדובר רק בהעברת מידע אינפורמטיבי. "מגידין להם אבותיהם" הוא גם ביחס של "אבותיהם" בהשקעה בקיום המצווה, ברצינות ובחיבור שלהם, איזו מסגרת ומעטפת ערכית וחינוכית יוצרים, ובאילו תכנים ממלאים את המרחב הפתוח בתוך המסגרת והמעטפת הזאת.
מתוך העיתון בשבע
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה המשמעות הנחת תפילין?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
