ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:
אולם, קשה לומר כך. אנחנו מאמינים שהקב"ה נתן לנו את העולם בשביל לפתחו ולשכללו. דברים נפלאים ברוח זו כתב הרב סולובייצ'יק (איש האמונה, עמ' 15). הוא מתאר את אחד התפקידים המרכזיים של האדם, לאור פרשתנו – "מלאו את הארץ וכבשוה":
האדם הראשון רוצה להיות אנושי… ולהיות אנושי פירושו: לחיות חיי הדר… האדם הקדמון, שלא היה יכול ללחום במחלות, ואשר נפל קרבן בהמוניו לדבר ולקדחת כשהוא מושפל וחסר אונים, לא היה יכול לדרוש לעצמו את כתר ההדר. רק האדם הבונה בתי חולים, המגלה שיטות ריפוי ומציל חיי בני אדם, מתברך במידת הכבוד. אדם שחי במאות ה-17 וה-18, שנזקק לעשות דרכו מבוסטון לניו-יורק משך ימים, היה נהדר פחות מאשר האדם המודרני המנסה לכבוש את החלל… בעשותו כל אלה משתדל האדם הראשון למלא את התפקיד שהוטל עליו על ידי בוראו, אשר בשחר יום השישי המסתורי של הבריאה פנה אל האדם וציווהו: 'ומלאו את הארץ וכבשוה'.
הרב סולובייצ'יק מתאר בצורה יפה את החשיבות המיוחדת של ההתפתחות התעשייתית, המדעית והמודרנית. האדם המודרני, היודע לבנות בתי חולים, היודע להציל חיי אדם, היודע להגיע אל החלל, ממלא בכך בצורה מרשימה את התפקיד שאותו ציווהו הקב"ה: "ומלאו את הארץ וכבשוה".
אם כך, מהי הבעיה במגדל בבל? הבעיה היא בשלוש מילים: "ונעשה לנו שם"! מהי מגמתך? האם המגמה היא לפרסם את שמך? האם המגמה היא להשיג כוח ועוצמה? אם כך, ייתכן שהפעולות הן שליליות. אולם, אם המגמה היא מגמת שליחות, מגמה לקיים את הצו הא-להי "ומלאו את הארץ וכבשוה" – או אז, הופך אותו מעשה להיות מעשה טהור ונעלה. אדם הפועל מתוך מגמה טהורה, זוכר תמיד שהוא ממלא ציווי א-להי; הוא זקוק כל הזמן לעזרתו ולסיועו של הקב"ה, שהוא הנותן לנו כוח לעשות חיל.
אנו מכירים את המושג "ירידת הדורות". אולם, האם ניתן לומר שעולמו של הקב"ה הולך ומתקלקל? הרב קוק לא היה מוכן לקבל קביעה כזו. עולמו של הקב"ה, באופן כללי, הולך ונהיה טוב יותר, הולך ונהיה מתוקן יותר. אנו אלו שקיבלנו את הכוח לפתחו ולשכללו וזוהי המגמה הא-להית בעולם – פיתוח העולם.
אולם, בתוך הדברים הללו, אנו צריכים לזכור כל העת:
למרות עלייתו של העולם, הרי שהעלייה נובעת מהדורות שקדמו לנו. האבות הקדושים, התנאים, האמוראים, הראשונים והאחרונים, בגדלותם הענקית, ברוח הקודש שלהם, יצרו את התשתית שאנו ממשיכים כיום. מבחינה זו "אם ראשונים כמלאכים – אנחנו כבני אדם". אנו מפתחים ומשכללים, אבל בבחינת "ננס על גבי ענק".
למרות עלייתו של העולם, הרי שפיתוח וקידום, עשוי להביא גם לסכנות. פיתוח הביא למגדל בבל, ובדור של המאה העשרים הייתה גם השואה, היו פרעות וחורבנות.
"ותחסרהו מעט מא-להים". קיבלנו כוחות אדירים, כוחות מדהימים. "צלם א-להים". אבל בסופו של דבר, עלינו לשנן כל העת: הכול נובע מאתו יתברך! כל כוחנו נובע מהקב"ה, נובע מבורא העולם. מי שלא מבין מי מעליו, לא יוכל להמשיך לפתח ולשכלל. מבחינה זו, נורא כל כך חטא אדם הראשון. אדם הראשון שהתחיל לפתח ולשכלל – "להשקות את הגן" – חטא. מתוך השכלול, שכח מי מעליו. גם בני מגדל בבל שכחו מי מעליהם, ובתוך הפיתוח והשכלול – חטאו. התיקון איננו בחוסר עשייה. התיקון הוא בעשייה, בשכלול, ועם כל זה – בהבנה שהקב"ה הוא המרכז, הוא הבסיס והוא היסוד לכל פעולותינו בעולם הזה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.

רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם

סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא

מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?

מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.

הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.


















