ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ: וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלוקים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל: וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר כ"א ד-ו).
לכאורה, כמה דברים אינם ברורים:
א. מה הקשר בין הצורך לסב את ארץ אדום ובין התלונה על המן?
ב. כיצד זה מכנה העם את המן ה"לֶּחֶם הַקְּלֹקֵל"? והרי מאכל זה כבר הוגדר "וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ" (שמות ט"ז לא), דרשו חז"ל "טעם כל המינין טעמו במן" (יומא דף עה ע"א) ושם דרשו חז"ל אודות ניסים נוספים שארעו בהקשר לירידת המן:
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מדבר שירד להם בבקר בבקר, מלמד שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן".
ג. מדוע העונש על התלונה הינו "הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם", מה הקשר בין התלונה לבין העונש?
אחת ההלכות שחלק גדול מאוד מעם ישראל מקפיד עליו הוא הדלקת הנרות בערב שבת. הגמרא במסכת שבת בשם רב ורבא קובעת "הדלקת נר בשבת - חובה" (דף כה ע"ב). ומסביר ה"משנה ברורה" (סי' רסג ס"ק א) כי זהו חלק ממצות עונג שבת. בעלי התוס' במקום (ד"ה הדלקת נר) מסבירים "פי' במקום סעודה, דחובה היא שיסעוד במקום הנר משום עונג". פשר העניין הוא, שחלק מההנאה בסעודת שבת תלוי בהדלקת הנר. כאשר אדם אוכל סעודה, הנאתו בנויה על שני עקרונות:
א. טעם - האוכל.
ב. מראה האוכל. לכן הדלקת הנר המאפשרת להנות גם ממראה האוכל היא חלק בלתי נפרד מ"חובת" ענג שבת.
המן, האוכל הניסי, שליוה את בני ישראל עד הגיעם אל ארץ נושבת, היה מעדן מבחינת טעמו. כל אדם היה יכול למצא בו את הטעמים הרצויים לו. הדור הראשון שיצא ממצרים הכיר את האוכל הטבעי שגדל במצרים, הן בשדות הירק והן במימי היאור. לכן היה יכול למצא במן את הטעם בו הוא היה חפץ ברגע מסויים. אומנם על ההנאה הטבעית ממראה האוכל היה צריך לוותר. האספקה הרצופה, שהבטיחה הגנה מפני הרעב במדבר, בצירוף הטעם המבוקש, חיפו על המראה שלא עורר תיאבון.
בני הדור השני, אלה שנולדו במדבר, לא הכירו אוכל טבעי וממילא לא יכלו לבקש טעם מסויים, אהוב או רצוי. דור זה התקיים על אוכל ניסי חסר צורה וחסר טעם. מצב זה לא גרם להתמרמרות ותלונות כיוון שלא הייתה לדור זה, שהיה מבודד במדבר, האפשרות להכיר אוכל טבעי. שני הדורות, נהנו מהנהגה ניסית שבאה לידי ביטוי בעוד כמה תחומים כמו שמתואר בכתוב:
"שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה: ... הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם ... הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר" (דברים ח' ד, טו-טז).
עם הגיעם לגבול ארץ אדום, פגשו לראשונה בני הדור שנולד במדבר אוכל טבעי, אוכל שהיו לו תכונות של מעוררי תאבון, הן מבחינת טעמו והן מבחינת מראהו. עכשיו החלו האנשים להתלונן על המן. תשובתו של הקב"ה הייתה פשוטה תחליטו אם אתם מעוניינים בהנהגה ניסית הכוללת הגנה מנחשים ושרפים, המחיר הוא אוכל ניסי ללא צורת אוכל. אם הנכם מעוניינים בהנהגה טבעית, תקבלו אוכל מעורר תאבון אבל אז תאלצו להתמודד עם פגעי הטבע במדבר.
גם אנו נוכל ללמוד מכאן לקח כללי:
אי אפשר למתוח את החבל משני קצותיו, צריך להחליט טבע או נס!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
