ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
השם שתיה. אבן השתיה היא אבן יסוד ברצפת המקדש. ל"שתיה" במובן של יסוד נאמרו שלשה טעמים: בחז"ל:
א) האבן הזאת היא יסוד העולם, שממנה הושתת, שנאמר (תהלים נ ב): מציון מכלל יפי אלקים הופיע, כלומר, מציון נברא העולם (תוספתא יומא נד ב; בבלי שם נד ב וירושלמי פ"ה ה"ג)
ב) האבן הזאת שם יעקב אבינו מצבה, שנאמר: (בראשית כח כב): והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו', והקב"ה טבעה עד עמקי תהומות, ועשה אותו סניף לארץ, לפיכך נקראת אבן השתיה, שמשם הוא טבור הארץ, ומשם נמתח כל הארץ (פרקי דרבי אליעזר פל"ח; מדרש שוחר טוב פצ"א, ועי' זוהר ויחי רלא א ופקודי רכב א).
ג) על שם עבודת הקרבנות, שהיא יסוד העולם, כמו שאמרו במסכת אבות (פ"א מ"ב. פיה"מ לרמב"ם יומא פ"ה מ"ב). על שם אבן השתיה מתיחס בית המקדש, ומשום כך דרשו: כי השתות יהרסון (תהלים יא ג) על בית המקדש (סנהדרין כו ב).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
38 - ביקור חולים
39 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית אבן שתיה
40 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית גיד הנשה
טען עוד
האבן היתה במקדש מימות הנביאים הראשונים (משנה יומא נג ב), שהם דוד ושמואל (רש"י שם על פי סוטה מח ב). ואף על פי שממנה הושתת העולם, או שבימי יעקב טבעה הקב"ה, לא נתגלתה אלא בימי הנביאים הראשונים (תפארת ישראל למשנה יומא שם וכ"כ החיד"א בס' ככר לאדן לקוטי יומא).
מקומה. מקומה של האבן היא בבית קדש הקדשים (משנה יומא שם ותוספתא שם פ"ב), והארון היה נתון עליה (תוספתא שם; רמב"ם בית הבחירה פ"ד ה"א), אלא שהאבן היתה בולטת מן הארון לצד מזרח (תנחומא פרשת קדושים, ועי' יומא נב ב שהאבן היתה במקום שבין בדי הארון). על המקום שעמד הארון - וממילא על מקום האבן - יש מחלוקת, אם היה באמצע בית קדש הקדשים, או במערבו, או במזרחו. מדת האבן באורך וברוחב לא נתפרשה, אבל גובהה מן הארץ היה שלש אצבעות (משנה ותוספתא יומא שם).
מקומה היום. על מקומה של אבן השתיה בימינו, כתב הרדב"ז (ח"ב סי' תרצא): "שהדבר ברור שתחת הכיפה שם אבן השתיה בלי ספק, הנקרא אצלם אל-סכרא (כוונתו כנראה לכיפה העומדת בימינו במרכזו של הר הבית, ונקראת בערבית "קבת אל-צחרא", היינו כיפת הסלע) וכו', מכל מקום אין ספק כי האבן הזאת אשר תחת הכיפה היא אבן השתיה, אשר עליה היה הארון בבית קדש הקדשים בצד מערב" (וכן דעת רי"ז הורביץ בספרו ירושלים בספרותנו עמ' קצב ועמ' תנח. ועי' קונטרס אבן שתיה או אבן-הטועים, ירושלים תר"ץ, שלדעתו מקום אבן השתיה רחוק מהסלע הנ"ל 87 מטר לצד דרום, והוא מול כותל המערבי שבימינו וממזרחו).
העבודה עליה. עבודת הקדש על אבן זו התחילה עוד מימי יעקב אבינו, להסוברים שזוהי האבן שעשה אותה מצבה, ויעקב הכינה לעבודת בית העולמים, שנאמר (בראשית כח כב): והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים, ותירגם יונתן בן עוזיאל: ואבנא הדא דשויתי קמא תהי מסדרא בבי מוקדשא דה' ויהון דריא פלחין עלה לשמא דה'. בבית המקדש כשנכנס כהן גדול ביום הכפורים לבית קדש הקדשים להקטיר קטורת, היה נותן עליה את המחתה: במקדש ראשון בין בדי הארון ובמקדש שני - שלא היה בו ארון - באותו המקום "כבין בדי הארון", כלומר: במקום שהיה בין בדי הארון במקדש ראשון (יומא נב ב ונג ב).

אנחנו קודש למענך

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?

הפסוק המיוחד והמשונה בתורה

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















