ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
1: האם בכלל יש חובה לפרסם הנס לעוברים ושבים מחוץ לבית?
נפסק בשו"ע (תרעא ה) שבשעת הסכנה מניח החנוכיה על השולחן בביתו ואין צריך לפרסם הנס. וכך היה בתקופת התלמוד. רבים הפוסקים הסוברים שגם כיום אע"פ שבטלה הסכנה מכיון שבעבר היה מניח על שולחנו ודיו, כך בזמנינו אנו אין חובה להניח את החנוכיה במקום פרסום הנס. ויש חולקים. (ראה פסק"ת על הסעיף).
2: כשמדליק כלפי חוץ, האם בפתח הבית או פתח החצר או אולי בחלון?
נפסק בשו"ע (תרעא ה): נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ, אם הבית פתוח לרשות הרבים מניחו על פתחו, ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר"
כלומר, כשהבית פתוח לרשות הרבים ואין חצר, צריך להדליק בפתח הבית.
← אם בחלון יש יותר פרסומי ניסא מאשר בפתח הבית, כגון שהחלון מול רחוב הומה אדם ופתח הבית לא, נחלקו פוסקי דורנו מה עדיף (דרשו עמ' קלח הערה 44).
← כשיש חצר והיא פתוחה לרשות הרבים, נחלקו הראשונים האם ידליק בפתח הבית או בפתח החצר. והשו"ע (תרעא ה) פסק שידליק בפתח החצר, אבל נחלקו האחרונים האם הכוונה לחצירות בזמנינו שאינם חלק מהמגורים ממש של בני אדם (שם הערה 45). ועוד שיש אומרים שדוקא בפתח החייב במזוזה מדליקים ואם פתח החצר אינו חייב במזוזה אין להדליק בו (פנה"ל 262). ויש חולקים בכל זה.
← האם חדר מדרגות של בנין משותף נחשב חצר ואפשר להדליק בפתחו? שוב נחלקו בזה הפוסקים (שם הערה 45)
3: הגרים בבתי קומות היכן ידליקו?
נפסק בשו"ע "ואם היה דר בעליה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים"
← מה עושים בבניני קומות בימינו? נאמרו בזה שלוש דעות עיקריות (פנה"ל 263), י"א: בפתח הבנין. י"א: בפתח הבית הפתוח לחדר המדרגות. י"א: בחלון.
וכשהחלון גבוה מכ' אמה יש אומרים שאין טעם להדליק בחלון שהרי מעל גובה כזה אין פירסום הנס. ומאידך יש סוברים שמכיון שמדובר בקיר של בית שנמשך גבוה, באופן כזה יש פרסום הנס גם מעל עשרים אמה. ויש סוברים שאם יש בנינים ממול לבנין בו מדליקים מחשיב את פרסום הנס מולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
