ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
1: האם בכלל יש חובה לפרסם הנס לעוברים ושבים מחוץ לבית?
נפסק בשו"ע (תרעא ה) שבשעת הסכנה מניח החנוכיה על השולחן בביתו ואין צריך לפרסם הנס. וכך היה בתקופת התלמוד. רבים הפוסקים הסוברים שגם כיום אע"פ שבטלה הסכנה מכיון שבעבר היה מניח על שולחנו ודיו, כך בזמנינו אנו אין חובה להניח את החנוכיה במקום פרסום הנס. ויש חולקים. (ראה פסק"ת על הסעיף).
2: כשמדליק כלפי חוץ, האם בפתח הבית או פתח החצר או אולי בחלון?
נפסק בשו"ע (תרעא ה): נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ, אם הבית פתוח לרשות הרבים מניחו על פתחו, ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר"
כלומר, כשהבית פתוח לרשות הרבים ואין חצר, צריך להדליק בפתח הבית.
← אם בחלון יש יותר פרסומי ניסא מאשר בפתח הבית, כגון שהחלון מול רחוב הומה אדם ופתח הבית לא, נחלקו פוסקי דורנו מה עדיף (דרשו עמ' קלח הערה 44).
← כשיש חצר והיא פתוחה לרשות הרבים, נחלקו הראשונים האם ידליק בפתח הבית או בפתח החצר. והשו"ע (תרעא ה) פסק שידליק בפתח החצר, אבל נחלקו האחרונים האם הכוונה לחצירות בזמנינו שאינם חלק מהמגורים ממש של בני אדם (שם הערה 45). ועוד שיש אומרים שדוקא בפתח החייב במזוזה מדליקים ואם פתח החצר אינו חייב במזוזה אין להדליק בו (פנה"ל 262). ויש חולקים בכל זה.
← האם חדר מדרגות של בנין משותף נחשב חצר ואפשר להדליק בפתחו? שוב נחלקו בזה הפוסקים (שם הערה 45)
3: הגרים בבתי קומות היכן ידליקו?
נפסק בשו"ע "ואם היה דר בעליה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים"
← מה עושים בבניני קומות בימינו? נאמרו בזה שלוש דעות עיקריות (פנה"ל 263), י"א: בפתח הבנין. י"א: בפתח הבית הפתוח לחדר המדרגות. י"א: בחלון.
וכשהחלון גבוה מכ' אמה יש אומרים שאין טעם להדליק בחלון שהרי מעל גובה כזה אין פירסום הנס. ומאידך יש סוברים שמכיון שמדובר בקיר של בית שנמשך גבוה, באופן כזה יש פרסום הנס גם מעל עשרים אמה. ויש סוברים שאם יש בנינים ממול לבנין בו מדליקים מחשיב את פרסום הנס מולם.

איך ללמוד גמרא?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

קריעת ים סוף ומשל הסוס

"בזאת התורה" - איזו תורה?

דיני ברכות בתיקון ליל שבועות

האם מותר לפנות למקובלים?

אנחנו קודש למענך

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הלכות שטיפת כלים בשבת

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















