ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
במקומות רבים מרן הראי"ה זצ"ל מדבר בשבח החופש ועד כמה הוא הכרחי להשתלמות ושלמות האדם. הנה כמה ציטוטים (חלקיים) מדבריו:
"הנשמה החפשית דוקא היא היוצרת".
"צריך לתן חופש גמור לנטיה הרוחנית שבנשמה שתתפשט ותתרחב בכל כחותיה. לפי רוב פעולותיה החפשיות יאומץ חילה ותגלה נפלאות הדרה גבורת קדשה על החיים ועל כל המעשים והמחשבות".
"הרצון החופשי המואר מהשכל העליון, הוא התמצית של ההויה".
"כל רצון חפשי סופו לטוב, וכל הכרח סופו לרע".
"לעומת השקדנים מחמירי ההתמדה, מוכרח שיימצא כח שיראה איך מגלים את האור החפשי הפנימי, בטיול ובמנוחה, בהרחבת הדעת שהנשמה מתרוממת על ידה".
מהו חופש? אדם חופשי הוא לא אדם שאין לו גבולות, שהרי כל אדם מעצם היותו אדם חייב שיהיו לו גבולות כדי להתקיים. אדם חייב להימנע ממעשים מסוימים המאבדים את גופו, אדם מאמץ לעצמו קוד מוסרי למרות שבכך הוא מונע מעצמו חוויות שהוא חפץ בהם. אם כן, אם נאמר שהגבולות הופכים אותו לאדם לא חופשי, הרי שאין אדם חופשי. ואע"פ שיכולים להיות גבולות מצמצמים יותר או פחות, נוקשים יותר או פחות, מכל מקום, אם חופש הוא חיים ללא גבולות, הרי שבאופן מהותי אין אדם חופשי.
אם כן מהו חופש? מיהו אדם חופשי?
חופשי הוא אדם שהוא חופשי בתוך הגבולות שהוא חי בהם. זו לא קלישאה, זו אמת צרופה.
אדם חופשי, הוא אדם שלאחר שהציב את הגבולות בהם הוא חי, מכאן והלאה, בתוך הגבולות שלו, הוא חי חיים מלאים, הוא חי חיים בחווית "יש" ולא בחווית "אין", כלומר הוא עסוק וזוכר את מה שיש לו ולא את מה שאין לו. אדם חופשי הוא אדם שבחייו הוא משוחרר מתחושת אשמה, עצבות, ריצוי או פחד, נשמתו מאירה בקרבו ללא עכבות, אדם כזה הוא אדם חופשי באמת.
מאידך, פעמים רבות נראה אדם שפורץ כל גבול, ונראה חופשי, אך אדרבה הצורך שלו לפרוץ גבולות נועד לחפות על חוויה פנימית של צמצום וחוסר חופש, עמוק בנפשו הוא אדם מרצה שחווה אשמה ופחד, ובמקום לשחרר את עולמו הפנימי, הוא מוצא את החופש בפריצת הגבולות. כלומר הוא חי בחוויה פנימית עמוקה חסומה, והדרך שלו לבטא חופש היא פריצת גבולות.
משל למה הדבר דומה, קבוצת אנשים נמצאים על גג בנין גבוה, הגג מגודר בגדר גבוהה על מנת לאפשר לכולם לרקוד על הגג בחופשיות ללא חשש שיפלו. האנשים החופשיים ירקדו על הגג ריקודים סוערים בשמחה ואהבה, הגדר שומרת עליהם שלא יפלו, והם יכולים לרקוד ולשכוח את עצמם. ואילו אדם שמסיבות שונות לא שלם עם עצמו, אדם שמרגיש לא נעים מחבריו, אדם כזה מתבייש לרקוד, ולא שלם בכלל עם ההימצאות שלו על הגג. הוא מקנא באחרים שנמצאים במקום אחר ועסוק במה שאין לו וכו'. אם לאדם זה אין מודעות פנימית עמוקה, הוא ירגיש כלוא בגלל הגבולות שהוא נמצא בתוכם אבל האמת היא שהוא לא חופשי מבפנים.
לסיכום אנו אומרים לכל אחד ואחת מאיתנו:
חפש את החופש בליבך פנימה. השתחרר מכבלים של ריצוי אשמה או בושה ונשמתך תאיר בחופשיות.
אל תברח למצוא את החופש בפריצת הגבולות, כי שם לא תמצא את החופש המיוחל.
הגבולות הם חלק מעצם היותך אדם, החופש האמיתי והמשחרר הוא בליבך פנימה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.














