ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לפתע הגיע לשביל בין שדה תלתן למעיין מים זכים, והתלבט האם לאכול תחילה מהתלתן או דווקא לשתות מים מהמעיין. כך עמד שעות רבות עד שלבסוף צנח ומת באמצע השביל, בין המעיין לשדה התלתן. הסיפור נחתם במילים "ועד היום לא ידוע האם החמור מת ברעב או מת בצמא". זהו בעצם סיפורם של יחיד או חברה אשר אינם מסוגלים להכריע בין שני ערכים או שני רצונות חשובים, כאשר חוסר ההכרעה מביא לניוון ואפיסת כוחות.
אחת האמירות המפורסמות היא ש"אין דבר העומד בפני הרצון". האומנם?! האם כל אחד מאיתנו מסוגל להיות טייס או משורר, פיזיקאי או זמר? אמרה זו, שאין לה מקור יהודי, אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות. המציאות אינה שווה. בטבע - החזק שורד, באנושות - בני אדם שונים זה מזה ואינם שווים בכישרונותיהם או ביכולותיהם. השוני הוא במהות, באישיות, במנת המשכל, בנתונים הגנטיים והחברתיים. זוהי אינה הבניה חברתית, אלא שוני מהותי. מי שמחנך את ילדיו או את תלמידיו שהם מסוגלים לכול - פשוט משקר להם. רובם לא יוכלו להיות טייסים בחיל האוויר או מפקדים בסיירות בצה"ל, כפי שרובם לא ישמשו כראשי ישיבות או דיינים. עם זאת, האמירה האמיתית היא שחובה על כל אדם למצות את יכולותיו, לשאוף גבוה, ואז יגיע למקסימום שהוא מסוגל. השדר החברתי יכול להגיד לו "אתה מסוגל להגיע להכול" ולרסק אותו כשיגלה את המציאות הכואבת, או לחילופין להציב לו יעד אישי שאינו תואם בהכרח את היעדים שהוא נותן לאחרים, בין אם יותר או פחות מהם. רבים עומדים באמצע השביל ואינם מסוגלים להכריע על דרכם, בגלל שדרים חברתיים סותרים.
השונות בין אדם אחד למשנהו כל כך מהותית, כפי שניתן גם ללמוד מהגמרא במסכת ברכות: "הרואה אוכלוסי ישראל, אומר 'ברוך חכם הרזים', שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה" (ברכות נח, א). ההתרגשות ממראה של רבים מבני ישראל באה לידי ביטוי דווקא בציון השונות שלהם, ובכך שאין הם דומים זה לזה ודעותיהם שונות זה מזה. כך גם מדגישה המשנה במסכת סנהדרין כאשר היא עוסקת באזהרה ואיום על עדים בדיני נפשות: "ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם". ההבנה הפשוטה מחייבת את המסקנה שאם הם שונים, בפרצופיהם ובדעותיהם, הם גם לא שווים.
שוויון מקומם
האם כיום ההבדל בין גבר לאישה בשלל מאפיינים הוא ברור ומובן ומאליו? כלל לא. תנועות רדיקליות מבקשות לבטל את השונות הזאת, בטענה שכל ההבדלים בין גברים לנשים קשורים דווקא בתפיסות חברתיות, ולא בשוני מהותי. התביעה לגייס נשים לתפקידי לחימה בצה"ל בכל מחיר היא דוגמה לחוסר הבנה, או לחוסר הפנמה, של השונות. הרצון לשוויון בכל מחיר גורם לאי-שוויון, משווע ומשאיר אותנו, בדיוק כמו החמור, בלי התלתן ובלי המעיין.
רק לאחרונה נידונה בבית המשפט עתירה לגבי מתן עדיפות במעונות הסטודנטים באוניברסיטאות למשרתים בצבא על פני מי שלא שירת. העתירה נידונה על סמך חוסר השוויון שיש במתן עדיפות למשרתי צבא. כמובן, העתירה לא עסקה בכך שמשרתי הצבא מופלים בכך ששלוש שנים מחייהם הם משרתים את האומה. בשם השוויון, סטודנט ערבי יזכה במקום מגורים במעונות האוניברסיטה בדיוק כמו חייל ששירת בצה"ל. זוהי דרישה מקוממת לשוויון, שיוצרת אי-שוויון בין מי שתורמים למדינה ומשרתים אותה לאלו שאינם.
פעמים רבות מצוטט פרק א' בספר בראשית כמציין אחדות מוחלטת בין בני האדם ללא הפרדות. תיאור האדם כבריאה אחת, בדמות אלוקים, זכר ונקבה שאינם נפרדים, ושניהם ביחד נקראים אדם. זוהי קריאה חלקית שאיננה מתייחסת ללשון הרבים שבפסוק, להגדרות זכר ונקבה, לפרק ב' בבראשית ולשלל מאפיינים נוספים.
אחד הדברים שהתורה נקנית בהם על פי המשנה במסכת אבות היא "המכיר את מקומו" – להכיר את מקומו המיוחד של כל אדם, את כישרונו ואת יכולותיו. האדם נברא יחידי והוא שונה במהותו מהאחר. הדרישה לשוויון בכל מחיר מטשטשת את זהותו, משווה אותו שלא בצדק אל האחר ומביאה בסופו של דבר לאי-שוויון.
הכותב הוא ראש תנועת הבוגרים בבני עקיבא
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









