ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
כוח גדול ומיוחד היה לפיו של הבבא סאלי, וברכותיו לא היו שבות ריקם, ועל הדרך שבה זכה לכוח זה, נציין כאן שני סיפורים. מסופר, שכשהבבא סאלי עוד היה נער, הוא נכנס לביתו כשהוא נסער מאד. שאלו, אביו, רבנו מסעוד – 'מדוע אתה כה נסער'?
סיפר הנער, שאחד הנערים פגע בו, ובתגובה לפגיעה – הוא קילל את החבר. הזדעזע האב ואמר: 'בני, דע לך שכח גדול יש בפיך. אל תקלל, רק תברך'!
סיפור זה סיפר הבבא סאלי על עצמו, והעיד – 'מאז, רק בירכתי'! ואכן, זו הייתה המידה בה בלט יותר מכל, לברך את ישראל.
ועוד מסופר, שפעם כששאל הרב מרדכי אליהו את הבבא סאלי למקור הכוח הגורם לברכותיו להתקיים, השיב הבבא סאלי, שזה בזכות אבות. כשהתעקש הרב אליהו להבין יותר, ענה לו הבבא סאלי, שהסוד תלוי בפסוק "לא יחל דברו... כל היוצא מפיו יעשה" (במדבר ל, ג). יש לחלק את הפסוק לשניים, אמר. "כאשר אדם 'לא יחל דברו' – כלומר אינו מחלל את דיבורו ומפר הבטחותיו אלא להיפך, הוא מקדש את דיבורו – אז הוא זוכה ל'כל היוצא מפיו יעשה'. בשמיים שומעים את דברו ועושים כפי שביקש". (חכמה מקדם עמ' 21).
עם ישראל נולד לעולם עם כוח של ברכה בפיו. כבר הובטח לאברהם אבינו הראשון, בעת שנצטווה ללכת לארץ ישראל ולהתחיל את מסע הקמת עם ישראל, "והיה ברכה", "הברכות נתונים בידיך", (רש"י בראשית יב).
את הלקח החשוב שלימד רבנו מסעוד את בנו הבבא סאלי, אפשר להבין שרק בפי בני משפחת אבוחצירא ישנו כוח גדול בפה, אך אפשר גם להבין שלכל יהודי יש כוח כזה בפה, אלא שעליו לגלותו ולזככו.
הבבא סאלי עצמו לימד את הרב אליהו, שכוח זה מצוי בכל יהודי אם ידע לקדש את דיבורו. וכיצד יקדש האדם את דיבורו?
בשני הסיפורים נאמרו שני דגשים שונים – בסיפור הראשון הלקח הוא להיות אדם שמברך ולא מקלל. בסיפור השני, הדגש הוא להיות אדם שמקיים דבריו, וכשאדם מקיים דבריו הרי דיבורו מקודש ולא מחולל.
אם נתבונן לעומק, נגלה שלשני הדגשים שורש משותף, והוא – להעריך את הדיבור ולדעת את חשיבותו. ידועים דברי אונקלוס (בראשית ב, ז) שתרגם את הפסוק "ויהי האדם לנפש חיה" - "לרוח ממללא", ללמדך שמעלתו של האדם מצויה בכח הדיבור.
ותמוהים הדברים, הלא בפשטות מעלתו של האדם היא במחשבה ובשכל ולא בדיבור? התשובה לכך נעוצה בהסברו של המהר"ל (גבורות ה' פרק כח') לדברי אונקלוס: ישנם בעולם יצורים חומריים כבהמה, ויצורים רוחניים כמלאכים. ייחודו של האדם מכל הבריאה הוא בהיותו מחבר נשמה שכלית בחומר גשמי. ישנם באדם כוחות רוחניים וכוחות גשמיים, אולם הכוח שמחבר כוחות אלו הוא הדיבור. הדיבור הוא הכלי שמבטא החוצה את מחשבתנו הרוחנית. לכן אנו משתפים בפועל בפעולת הדיבור- רוח וגשם, אנו מוציאים אוויר מראותינו, אוויר זה פוגע בכלי המבטא החומריים המצויים בפה, ואלו יוצרים את הדיבור.
אדם הנותן משקל לדבריו, גם הקדוש ברוך הוא נותן משקל לדבריו. אדם כזה מקיים את דבריו. אדם כזה גם מברך ולא מקלל, כי הוא מבין את המשמעות שיש למילותיו, והוא לא מוזיל אותם ולא מפנה אותם למקומות נמוכים. " כשנשמתו של אדם מתעלה, הרי הוא מרגיש ביותר את הגבורה העצומה של כח הדיבור, ויודע באמת את הערך הגדול של כל דיבור שלו...וחש הוא את תנועת העולם... שהדיבור פועל" (אורות הקודש ג' עמ' רפה).
כשם שלאברהם אבינו, ניתן כוח הברכה, בתחילת מסעו להקים את עם ישראל, כך לעם ישראל ניתן כח הדיבור בעת לידתנו כעם ויציאתנו ממצריים. בפרשת בא, אנו קוראים על רגע לידת ישראל מתוך מצריים, כש'פסח' הקדוש ברוך הוא על הבתים.
לפיכך, חג יציאת מצריים נקרא בשם 'פסח', וכבר דרשו על כך 'פה סח', פה מדבר. ואכן, כבר אמרו גדולי ישראל, שבמצריים הדיבור היה בגלות, וכשיצאנו הדיבור יצא לגאולה. ובפסח, אנו מדגישים את כח הדיבור, בכך שאנו מספרים ומדברים ביציאת מצריים כל הלילה.
וכבר מחודש שבט, עת קוראים אנו בפרשיות יציאת מצריים, תקנו לנו המקובלים לדבר ולספר בשבח הארץ ופירותיה הקדושים בט"ו בשבט, ובכך להתחיל את מהלך גאולת הדיבור.
מהבבא סאלי יכולים אנו ללמוד את חשיבות הדיבור בקדושה. להעריך את תפילותינו וברכותינו, שעל ידיהם אנו קוראים בשם ה' בעולם, ומביאים ברכה לעולם. ובכלל, להיות אנשים שלא מקללים, רק מברכים!
שנזכה כולנו לאחוז במידותיו – 'בך יברך ישראל', לברך ולהתברך, ונבורך כולנו ממקור הברכות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
