ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
מה משוקע בסיפור כפול זה? מה מקומו של ראש השנה הנוסף בט"ו בשבט?
תלמוד ערוך הוא במסכת ראש-השנה (י"ד, ע"א): "באחד בשבט ראש השנה לאילן. 1 מאי טעמא? אמר ר' אלעזר אמר ר' אושעיא: הואיל ויצאו רוב גשמי שנה". לדעת ר' אושעיא ראש השנה לאילן נקבע לזמן שבו רוב הגשמים כבר ירדו. ההשלכה לכך תהיה בשיוכם של פירות שחנטו קודם לט"ו בשבט אל השנה הקודמת, ובשיוכם של פירות שחנטו לאחריו אל השנה החדשה.
דומה שאלו הם פני הדברים: ט"ו בשבט משמש כקו תפר בין שני תחומים. בראשון יורדים רוב גשמים, הברכה בו היא ברכת שמים, חלקו של אלוהים בגידול הנטיעה, בשפע שהוא מביא לעולם. התחום השני - מוקדו הוא האילן היוצר. פירות חדשים עושים את צעדיהם הראשונים בחנטה, וכוח צמיחה חדש, כוח יצירה והתחדשות יוצא לדרכו ומבשר על בואה של שנה חדשה. 'עת לקבל' - בזמן של שפע הבא ממרומים ו'עת ליצור' בזמן שהשפע מפנה מקום לתחילתה של יצירה.
ביטוי נוסף, יפה, למעבר שבין תחום הבריאה לבין תחום היצירה, נוכח במעבר משנות ערלה אל השנה הרביעית והחמישית בעץ מאכל: שלוש שנים ראשונות אסורים הפירות על האדם: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל" (ויקרא פרק יט). הערלה היא הכיסוי האוטם ומונע את הפרי מן האדם. שלוש שנים גדל עץ כמות שהוא, כבריאה אלוהית שערכה הוא עצמי, והאדם עומד מנגד, ללא רשות להשתמש בה. בשנה הרביעית הוא יפדה את הפרי ומכאן ואילך הוא מותר בהנאה. לדעת ר' אלעזר בן עזריה במשנה (שביעית א', ח, לצד שתי עמדות נוספות) נקודת המעבר שבין שני התחומים היא ט"ו בשבט בשנה הרביעית, בו הופכת הנטיעה לאילן. עד כה הוגדרו שנות הערלה כשנות נטיעה, כשא' בתשרי משמש להם כראש. כעת בגרה הנטיעה והפכה לאילן, ט"ו בשבט ישמש לה כראש ובעקבותיו ייפדו הפירות ויותרו בהנאה ובאכילה. יום זה ישמש למעשה כקו תפר בין תחום הבריאה שערכיה הופנמו במשך שלוש שנים, לבין תחום היצירה - פרי יצירת הפלא של האילן.
ומן העץ אל האדם: תחילה נאמר, שהצפייה בתהליך שתואר, הקשבה לקול הפנימי שבו, מייצרת תנועה דומה בנפש האדם, סוג של חנטה המתרחשת בימי חודש שבט בליבו ובנפשו.
המחשה לכך היא ביצירתו הגדולה של משה בספר דברים: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה... וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֹתוֹ אֲלֵהֶם" (דברים א', א-ג). עומד משה בראש חודש שבט בעבר הירדן, לא זוכה להיכנס לארץ, אך כן זוכה להעמיד חומש שלם שהמוקד בו הוא כניסת עם לארצו, היצירה שהם ייצרו בה ברוח ובמעשה, והשכינה אשר תשרה או לא תשרה במעשי ידיהם.
צורה חדשה לבש יום זה בראשית תקופת ההתיישבות החלוצית. בתקופה זו העלו המתיישבים על נס את עבודת האדמה והחקלאות וגאלו את הארץ מן השממה. מנהג נטיעת עצים בט"ו בשבט נקבע כחג הנטיעות, ובמידה רבה הוא מספר דבר על יצירת עם השב אל ארצו אל מקומו ואל עצמו.
^ 1.משפט זה הוא ציטוט חלקי מן המשנה, המכילה גם את עמדת בית הלל. דברי ר' אושעיא המובאים בהמשך יתפרשו כנתינת פשר לדברי בית שמאי ולדברי בית הלל גם יחד.

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

מהי אמונה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

למה ללמוד גמרא?

אוצרות בלב הים

למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















