בחירה ואתגר | הרב משה ברלינר | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
פיתוח האישיות ותיקון המידות
מודעות עצמית ופיתוח האישיות

קטגוריה משנית

5264

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הבחירה החופשית
אחד היסודות החשובים ביותר בהבנת נפש האדם ובעבודה על המידות הוא, שהאדם נברא עם בחירה חופשית. על הפסוק "נעשה אדם בצלמנו" 1 כותב ה'משך חכמה' שהצלם הוא הבחירה החופשית, היא זו שמבדילה את האדם מכל הנבראים האחרים. הבחירה החופשית היא אחד המפתחות הבסיסיים לחיים בריאים.

הבחירה החופשית היא מוחלטת, כפי שכותב הרמב"ם 2 :

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן, אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה...

ביחס לתיקון המידות, יש להדגיש כי היכולת לבחור אינה הבטחה שנצליח בשלמות, אלא היא היכולת לומר - יש לי מידה מסוימת, ואני חופשי להשקיע בשביל לשנות אותה. אמנם יש גבול ליכולת, אבל מצד שני אין להמעיט בערכה, וחשוב מאוד לדעת ולהפנים שיש לנו את היכולת לעבוד על המידות ולשנות אותם.

מודעות עצמית ופיתוח האישיות (28)

הרב משה ברלינר

15 - אהבה, מידות ורגשות

16 - בחירה ואתגר

17 - להזרים את הרגשות נכון

טען עוד

התפקיד והאתגר
חשוב לדעת שכל אדם הוא עולם ומלואו, וקיימות בו כל המידות. יש בתוכו שמחה ועצב, עצבנות ורוגע, התלהבות ואדישות, חוכמה וגם... טיפת טיפשות. לפעמים הוא מבין מה שמישהו אחר מנסה לומר לו, ולפעמים הוא מתעקש ולא מבין כלום. התפקיד שלנו הוא לתת את המינון הנכון ואת המקום הנכון לכל מידה בנפש.

אחת הטעויות ביחס אל המידות היא המחשבה שיש מידות טובות ויש מידות רעות, ולכן מי שנולד עם מידות טובות אינו צריך לתקן את מידותיו. האמת היא שאין שני סוגים של מידות, אלא יש מידות שיותר קל להשתמש בהן לטובה, כמו הרחמנות, ויש מידות שיותר קשה להשתמש בהן לטוב - כמו קנאה ושנאה, אולם גם מידות אלו אפשר וצריך לנתב לטוב. את הקנאה אפשר לכוון ל"קנאת סופרים תרבה חכמה", ואת השנאה אפשר לכוון לשנאת הרוע בעולם, לשנאת עמלק.

הכעס
חז"ל אמרו ש"אין מרצין לו לאדם בשעת כעסו" 3 . כלומר, כאשר אדם כועס אין זה הזמן המתאים לנסות לרצות אותו, יש לחכות שהוא יירגע ואז אפשר לשבת בנחת ולדבר. הרב קוק 4 מסביר את דברי חז"ל אלו בדרך מפתיעה:

הורנו, שכל המידות שחקק ה' יתברך בטבע האדם ונפשו, אין בהם אחת שתהיה רעה בהחלט עד שהיתה טובה לנפש בהיותה נעדרת. כי הפועל הטוב פעל הכל לטוב, רק צריך שישתמש בכל אחת כשעתה וכמידתה. מזה יצא שאין לדחוק אפילו המידה הרעה, יותר מדאי, באופן שלא לתן לה שום מקום, כי אם מקומה המצומצם ראוי ליתן לה, ולהשתדל לתקנה.

כאשר אדם בודק את המלאי הפנימי שלו, חייבת ללוות אותו הידיעה שאין משהו רע בצורה מוחלטת, לעולם לא יתכן שהוא יאמר 'הלוואי שלא הייתה לי מידה מסוימת". לכל מידה יש יסוד טוב, וממילא התפקיד אינו לעקור את המידות, אלא לנתבן ולעבדן. אפילו המידות הרעות ביותר, כמו קנאה ושנאה - אינן ניתנות להידחק לחלוטין, אלא יש לתת להן את מקומן, גם אם הוא מצומצם. ומשום כך:

על כן בשעת כעסו אין מרצין לו לאדם, שהאדם השלם גם כן אפשר שיכעוס. על כן צריכה מדת הכעס להימצא, וראוי להרצות מיד. אבל לומר שלא יהיה אל הכעס שום מקום, מורה כאילו כח נברא בנפש להרע, זה לא ניתן להיאמר, (ודברי החסיד במסילת ישרים פרק י"א, שכתב שמעלת הנקי המעולה היא שלא יעשה הכעס מעולם רושם בו כלל, צריך עיון לעניות דעתי). ומכוון כפי מדת השלמות הראוי להאדם המעלה, יסד המנהיג העליון יתברך בהנהגתו הכללית, שישנם כוחות שתכליתם דומה בכלל הבריאה כתכלית הכעס באדם. ואם שאפשר לכובשם על ידי תפילת צדיקים וזכיות, אבל ראוי להניח להם איזה מקום, כי מעשה ד' הכל נברא לתכלית טוב.

"שעת כעסו" של האדם היא אותה שעה שבה גם האדם הגדול והשלם יכול לכעוס, ולכן אין מרצין לו לאדם בשעת כעסו. אם נאמר שאין לכעס שום מקום - משמעות הדבר שנברא כוח בנפש להרע, ולא יתכן לומר כך. אמנם, אפשר לכבוש את המידות לגמרי על ידי "תפילת צדיקים וזכויות", אבל זו אינה הנהגה נכונה.

התבוננות אמונית זו על נפש האדם נותנת לנו 'עמדת פתיחה' טובה, כבר מתוך התחלת העבודה.

תוצאה והשתדלות
קיימת הבחנה יסודית בין עבודה על המידות לבין עבודה פיזית 5 . כאשר אנו עוסקים בחומר, הדבר החשוב הוא התוצאה , ובלעדיה אין כל ערך למאמץ. אם אשקיע ימים ולילות בבניית בית עד שיהיו בו קירות, רצפה חלונות ודלתות אבל אשכח את בניית הגג - אשתי לא ממש תשמח... לעומת זאת, בעבודה הרוחנית הדבר החשוב ביותר הוא עצם ההשתדלות . ההצלחה אינה נמדדת בתוצאה, אלא ביגיעה, כאשר אנחנו שמים על הכוונת את העבודה הזו, והיא נהפכת להיות חלק מרכזי באישיות שלנו, אנו בודקים את עצמנו: האם בסיטואציה הזו הייתי בסדר? מה דחף אותי להתנהגות מסוימת? האם היא מתאימה לסולם הערכים שלי? עצם הרצון וההשתדלות לתקן את המידות בונה את האישיות 6 .

שיעורי בית - ספירת מלאי פנימית
לפני שנמשיך לפרקים הבאים, נציע 'שיעורי בית' לכל המעוניין, לכל מי שרוצה לנתב ולעבד את תכונות נפשו. 'שיעורי הבית' כוללים שני שלבים:

לעבור תהליך פנימי, לעשות 'ספירת מלאי', שבהם אדם ישאל את עצמו "מה קיבלתי מהקב"ה?"
בשלב הבא, לשאול 'מה אני עושה עם זה'? האם אני משתמש בכל מידה שקיבלתי שימוש טוב, או שמא פחות טוב?

במאמר מוסגר, אותו תהליך נכון לעשות לא רק ביחס למידות, כי אם ביחס לכל כוח באדם, כגון ביחס לכלי המחשבה: איך הראש שלי עובד? בצורה של עיון, של בקיאות, של ניתוח וכו'.

שאלה : איך עושים את ספירת המלאי הזו? האם פשוט מעבירים בראש רשימה של מידות?
תשובה : אחד העניינים המרכזיים ביותר ביחס לפיתוח האישיות הוא הייחודיות של כל אדם: יש אדם שלומד על ידי התבוננות, יש אדם שלומד על ידי סתירות, יש אדם שלומד על ידי מקרה שקרה לו, וישנן עוד דרכים רבות. אם נאמר לאדם "לך ותתבונן" - יש אנשים שיאמרו 'זה בדיוק מה שעוזר לי', ויש אנשים שהצעה זו כלל לא תדבר אליהם, ודווקא סיפור מאוד יעזור להם להכיר את עצמם. אנשים אחרים צריכים שמישהו אחר יעשה להם תרגיל, שבעקבותיו הם יבינו.

אפשר למצוא בספר 'מסילת ישרים' רשימה ארוכה של מידות, אבל להרבה אנשים טוב להתחיל עם עצמם. ההסתמכות על גדולי ישראל היא דבר מצוין. יחד עם זה יש סכנה שהיא עלולה לעצור את האדם, כי הישענות מופרזת על אחרים עלולה להוביל לכך שאדם לא יכבד את עצמו. אותו עיקרון נכון גם בלימוד התורה: אדם שלומד חומש ומתבונן בפסוקים, מנסה להבין מה מתרחש בהם ושואל את עצמו שאלות, ורק אחר כך הוא מגיע לדברי הראשונים - הריהו שותף לדיון, הוא מחובר לפסוקים; לעומת זאת, מי שממהר אחרי קריאת הפסוק ללימוד דברי רש"י בלי שהוא מתמודד לפני כן אישית - ועלול לאבד את כח החשיבה עצמית. הייתי מציע לכל אדם שמעוניין לערוך לעצמו 'ספירת מלאי' - שישב עם עצמו, ויכיר את כוחותיו. אפשר לעשות זאת גם עם חבר או עם בן או בת הזוג, כי לפעמים זוית הראיה של אדם נוסף, חיצוני, יכולה לעזור.

^ 1 בראשית א, כו.
^ 2 הלכות תשובה ה, ב.
^ 3 ברכות ז ע"א.
^ 4 עין אי"ה למסכת ברכות, פרק ראשון, פסקה ס"ט.
^ 5 הבחנה זו מבוארת בספר 'נתיבות שלום', בפרק העוסק בטהרת המידות, עיין שם עוד.
^ 6 עיין למשל אורות התשובה, פרק ט, פסקה א.

מודעות עצמית ופיתוח האישיות

הרב משה ברלינר

יועץ בכיר, מתמחה בתחום המשפחה והזוגיות. ראש מכון "נתיבות", מרצה ב"בנין שלם" ובעבר היה יועץ בישיבת בית אל.

28 דק'
הדרכות כלליות
הקליטה במוח והריכוז
הדרכות ללימוד שיעור מספר 2
כ"ד אדר תשס"ז
38 דק'
בחירת בן ובת זוג
הרגשות בזמן הפגישות
כ"ד טבת תשס"ח
24 דק'
חיים של זוגיות
זוגיות אינה חברות
סיון התשס"ו
32 דק'
מודעות עצמית ופיתוח האישיות
איך משנים הרגלים? חלק ב'
יסודות עבודת המידות - ט
י"ט אדר א' התשס"ה

מודעות עצמית ופיתוח האישיות

מודעות עצמית ופיתוח האישיות
חיזוקים
פיתוח האישיות ו
הרב משה ברלינר | אדר ב' התשס"ה
28 דק'
מודעות עצמית ופיתוח האישיות
השפעת הסביבה על נפש האדם
יסודות עבודת המידות - י"א
הרב משה ברלינר | ג' אדר ב' התשס"ה
מודעות עצמית ופיתוח האישיות
התמודדות עם השפעת הסביבה במצבים מורכבים
פיתוח האישיות ה
הרב משה ברלינר | אדר ב' התשס"ה
31 דק'
מודעות עצמית ופיתוח האישיות
סוד הבחירה, הידיעה והאהבה
יסודות עבודת המידות - א
הרב משה ברלינר | התשס"ה

מודעות עצמית ופיתוח האישיות

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב יוסף צבי רימון
הרב אליקים לבנון
הרב חנן פורת ז"ל
הרב יהושע שפירא
הרב משה ברלינר
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרה"ג יעקב אריאל
הרב משה אליה

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו