ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
אמר לו רבי מנחם מנדל – 'מה שלום רבך? אני אוהב אותו מאד, אבל מה הוא צועק תמיד להקדוש ברוך הוא, שיביא את המשיח, ולמה אינו צועק לישראל שיחזרו בתשובה? הלא זהו מה שאומר הקב"ה למשה רבינו עליו השלום בקריעת ים סוף – "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל"... (סיפורי חסידים, תורה, מס' 159).
יש כאן דיון עקרוני בין שני הצדיקים, כשכל אחד מהם מייצג זווית רוחנית מסויימת. כשנתבונן בשתי הזוויות נגלה, שכל אחד ייצג את עבודת ה' של אחד הימים הטובים בפסח. רבי שלמה מייצג את יום טוב ראשון, ורבי מנחם מנדל את שביעי של פסח, (והסיפור מתאים למי שהסתלק באמצע, בחולו של מועד).
יציאת מצרים כל כולה מעשה אלוקים היא, שהרי ישראל מצד עצמם היו שקועים ב - מט' שערי טומאה ולא היו ראויים לגאולה, כנאמר בהגדה - "וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה". לפיכך, "ויוציאנו ה' ממצרים... לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו". אמנם, נתן לנו ה' מצוות לליל היציאה, שבזכותן ניגאל – דם פסח ודם מילה, ועוד זכויות היו לנו בכך שלא שינו ישראל שמם, לשונם ולבושם. ובכל זאת, הגאולה הייתה ניסית ועיקרה מכוח ההבטחה, ועדיין לא זכינו מכוח זכויותינו ממש.
לעומת זאת, בגאולה העתידה ניגאל לאחר שבמהלך הדורות תיקנו מבחינה רוחנית את אשר היינו צריכים לתקן, "ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה, שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" (רמב"ם, הלכות תשובה ז ה). נמצא שמבחינה רוחנית הגאולה העתידה היא מכוחם של ישראל, ואף מבחינה מעשית ישנה אפשרות שהגאולה תבוא מכוח מעשינו בדרך הטבע, כפי שאנו רואים בעינינו.
גאלה אלוקית ניסית מאירה לזמן ומסתלקת, כי ה' רוצה שאנו נעמול ונגיע לכך בכוחות עצמינו. אולם, לאדם ולעם דרוש זמן רב כדי לבנות את הכלים שבכוחם להכיל את אור הגאולה, ורק כשייבנו כלים אלו - ישוב ויתגלה האור לנצח. לכן חג גאולת מצרים נקרא חג הפסח. פֶּסַח מלשון פִּסֵּחַ. הפיסחים, הצולעים ברגליהם, נראים בהליכתם כקופצים. לכן - פסח לשון דילוג וקפיצה, שה' דילג וקפץ על הבתים במצרים (רש"י, שמות יב יג). חג הפסח הוא חג הדילוגים והקפיצות. גאולת מצרים הייתה דילוג גדול למעלה ממדרגתנו, ולאחריה נדרשנו לעבוד בכוחות עצמינו.
"בליל פסח בפעם אחת עולה כל המדרגות... לסיבה זו אנו אומרים הלל גמור בליל פסח. המוחין מתקיימים בו כל הלילה וכל יום א' של פסח... אחר כך המוחין מסתלקין וחוזרים בסדר המדרגות, מדרגה אחר מדרגה, מן היום השני של פסח עד תשלום חמישים יום של ספירת העומר, שהוא חג השבועות" (קול הנבואה עמ' רנד בשם האר"י הקדוש).
לפיכך, לאחר שיצאנו ממצריים מכוח הגאולה הניסית, אמר לנו ה' לשוב לכיוון מצריים, "וישובו ויחנו לפני פי החירות", כדי שנתחיל לצאת מהמצרים גם מכוח זכויותינו ומעשינו. ואכן, כעת כשרדפו אחרינו המצרים, אומר ה' למשה – "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל...". ואכן, בני ישראל קופצים למים ומתחילים להיגאל במעשיהם שלהם, ורק אחר כך מתרחש הנס, והים נבקע.
כמובן, שביעי של פסח זו רק התחלה. עדיין זקוקים אנו לנס, ואיננו יכולים עדיין להיגאל בשלמות מכוח מעשינו. עוד דרך ארוכה לנו עד הגאולה השלימה. ובכל זאת, משהו מתחיל, כבר יש לנו חלק מסויים בגאולה. זו הסיבה, שאמר הבעל שם טוב הקדוש, שבשביעי של פסח מתנוצץ אור הגאולה השלימה, וסעודת היום היא סעודת משיח.
רבי שלמה ליב מייצג את יום טוב ראשון של פסח. הוא קורא לה' שיגאל את ישראל כמו בגאולת מצריים, וודאי שכל כוחנו לפעול בעולם מכוח מעשי ה', וכל הגאולות באות מכוח גאולת מצריים. רבי מנחם מנדל מייצג את שביעי של פסח, ואומר צריך לפנות לבני ישראל, שישובו בתשובה ויקומו ויסעו ויגאלו... במהרה בימינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















