פסח חג ראשון תשע"ח מדברי הרב אליהו זצוק"ל | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חמץ, מצה וכשרות לפסח
הכשרת כלים וכשרות לפסח

קטגוריה משנית

437

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

סימן כה - מנהג הספרדים לגבי אכילת קטניות בפסח
אני כותב עבודה על קטניות בפסח אצל עדות המזרח מטעם אוניברסיטת "בר-אילן". לאחר בדיקת הנושא בגמרא בפסחים ל"ה וקי"ד וכן בראשונים ואחרונים, ספרות השו"ת וכן ספרי מנהגים, ראיתי צורך בשלב האחרון של עבודתי לפנות לרבנים מעדות שונות כדי לבדוק כיצד נהגו בקטניות בחו"ל. אודה מאוד לכבודו, ויסלח לי אשר אני מטריחו, אם יואיל לענות לי על מספר שאלות:
1. כיצד נהגו בעירו לגבי אכילת קטניות בפסח (כולל אורז, קטניות טריים ויבשים)?
2. כיצד נהגו לגבי שמן קטניות בפסח?
3. באילו תבלינים השתמשו ואילו נאסרו בשימוש?
4. כיצד נוהג כבודו היום בארץ-ישראל לגבי אכילת קטניות בפסח?
5. מרן התיר אכילת קטניות בפסח. בין עדות המזרח קיימים מנהגים שונים, החל מהיתר גמור, כדעת מרן, ועד לאיסור מוחלט, כפסיקת הרמ"א וכמנהג אשכנז. שאלתי היא: כיצד נקלטו חומרות הרמ"א בנושא קטניות בעדות המזרח, ומדוע לא נהגו כפסיקת מרן בנושא זה?
א. הספרדים נהגו בא"י להחמיר באכילת קטניות מבושלים, פרט לאורז שהתירוהו לאחר בדיקה מדוקדקת, אך הקלו בבוטנים ובגרעינים קלויים1. אמנם, מעיקר הדין הקטניות מותרות - אם נבדקו כדין. גם הנוהגים להחמיר בקטניות, זה ביבשים, אך בטריים לא החמירו, לכן בשעועית טרייה ובפול טרי וכו' נהגו להקל בירושלים2.
ב. הספרדים החמירו בשמן קטניות בפסח, לא מדין קטניות, אלא מדין דבר המעורב בשמן. ונהגו להשתמש רק בשמן זית3.
ג. לא נהגו להשתמש בתבלינים בפסח, פרט לתבלינים שנטחנו בבית, כגון: פלפל אדום או שחור.
ד. מנהגנו היום הוא כפי שהזכרנו לעיל בסע' א'.
ה. הספרדים נהגו להחמיר בפסח כחומרות הרמ"א, כדי שלא יהיו חילוקי מנהגים בין העדות השונות. עיין באריכות בדברי כה"ח סי' תנ"ג על סע' א'-ב'. ובסי' תמ"ז ס"ק ע"ו מש"כ בשם ה"זכור לאברהם". וע"ע בכה"ח סי' תס"ח ס"ק ח"ן ונ"ט.
יה"ר שנזכה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, אכי"ר.

סימן קיא - אשכנזי לאכול בפסח בכלים שאכלו בהם קטניות בפסח, ועוד
א. ברצוני לשאול בענין קטניות בפסח - כיצד ינהג אשכנזי המתארח אצל ספרדי בפסח, האם הוא יכול לאכול מכלים שבושלו בהם קטניות או שאכלו בהם קטניות?
ב. אני משרת במילואים בשטחי יהודה ושומרון, שאלתי:
כאשר נערים ערבים זורקים אבנים, האם מותר לי לתפוס אותם ולהכניסם לבית שיש בו עבודה זרה?
בברכת "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל". חג כשר ושמח
א. השאלה אינה ברורה דיה, אם אשכנזי מתארח אצל ספרדי או להיפך.
בכל אופן, מותר למי שאינו נוהג לאכול קטניות בפסח להשתמש בכלים נקיים של אוכלי קטניות בפסח. וכן, מותר להשאיל להם כלים ואח"כ לנקותם יפה ולהשתמש בהם בפסח, אפי' תוך 24 שעות. וכ"ש שאין צריך אחר הפסח להכשירם1.
ספרדי הנוהג לאכול רק בשר חלק כדעת הב"י2, יכול להשאיל את כליו לאשכנזי כנ"ל, ולהשתמש בהם אח"כ ללא כל הכשרה שהיא.
ב. כיון שהמטרה היא להבריח את הנערים הערבים מרשות הרבים לרשות היחיד, מותר לך להכניסם לבית שיש בו עבודה זרה ולשמור עליהם שם. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

סימן צא - חשש חמץ בפסח במי שתייה שמקורם בכנרת
א. האם מותר לשתות בפסח מים שמקורם בכנרת, הרי קיים חשש שזרקו לתוכה חמץ בפסח, וחמץ אסור אפילו במשהו?
ב. האם אנשים הגרים סמוך לחוף הכנרת (לדוגמא: בטבריה), צריכים להחמיר יותר בענין זה?
ענין זה נדון בהרחבה בספרו של הרה"ג א. וולדנברג שליט"א שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ז סי' כ"ג, ופסק שם להקל. וכן היא דעתו של הראש"ל להקל בשתיית מי הכנרת, אף לאנשי טבריה, ואין בזה חשש חמץ1.

בחלום אדבר בו
סיפר הרב שמואל זעפרני שליט"א, ראש ישיבת המאירי: בתחילת עבודתי, כשנכנסתי לתפקידי כמזכירו של הרב זצ"ל, הוא הורה לי לסייע לרב אליהו כהן שמחזיק את ארגון החסד "אור לאה". הוא אמר לי שהארגון הזה מסייע כל השנה כולה למשפחות עניות לא רק בפסח בקמחא דפסחא, אלא גם בסוכות וגם בראש השנה ובט"ו בשבט. כל אימת שמשפחה נזקקת צריכה סיוע, היא מקבלת סיוע כזה. גם בתחילת שנת הלימודים, שאומנם זה לא חג אבל צריכים סיוע, הם מסייעים ברכישת קלמרים ותיקי בית ספר, מחברות וספרים.
היה יהודי אחד עשיר שגר בז'נווה, ולפני עשר שנים פניתי אליו והוא סייע לארגון חסד זה. אחר כך הוא הפסיק עם הסיוע לארגון זה ונתן למקומות אחרים. אחרי פטירתו של הרב אליהו זצ"ל פנה אלי אותו יהודי ואמר לי שהרב מרדכי אליהו הופיע אצלו בחלום במשך שלושה חודשים כמה וכמה פעמים ואמר לו: לך אל הרב שמואל זעפרני, ותעזור לרב אליהו כהן מ"אור לאה". הוא עושה דברים חשובים מאוד.
בהתחלה לא שם אותו עשיר לב לחלום זה ואמר: "חלומות שווא ידברו", אבל אחרי שהחלום הזה חזר אליו כמה וכמה פעמים באותה צורה ולא הפסיק במשך שלושה חודשים, הוא התקשר אלי מחו"ל ושאל מה עליו לעשות.
אמרתי לו: תעשה מה שהרב זצ"ל אמר לך בחלום. אמרתי לו שהרב אליהו היה כואב מאוד את כאבם של העניים שאין להם, והיה מתאמץ בחיים חיותו לסייע להם, וזה מה שהוא עושה בעולם העליון. ניכר הדבר שחלום זה הוא אמת.

עירוב תבשילין
א. כשחל יום־טוב בערב שבת, אסור לבשל בו לשבת, אלא אם כן יעשה עירוב תבשילין מערב יום־טוב. \שו"ע תקכז סע' א\.
ד. גם מי שהניח עירוב, יקדים להכין את צרכי השבת ולא יכינם סמוך ממש לכניסת השבת. \בא"ח צו הלכות עירוב ח. ועיין למג"א בתחילת הסימן ובר"ז סעי' ח'\. ובדיעבד יכול לבשל עד סמוך לחשיכה. \שו"ע, רמב"ם הלכ' יו"ט פ"ו הלכ' א'. עיין בא"ח שם אות ו' ועיין כה"ח ס"ק ד' ומש"ב
ח. טוב לעטוף אותם בעטיפה מיוחדת ולהניחם במקום מיוחד שלא יבואו לאוכלם בטעות ביום טוב.
יג. מה עושים עם העירוב - ישמור את העירוב עד ליל שבת אחר החשיכה. ומצווה לברך על הלחם כלחם משנה בסעודת ליל שבת או בסעודת הבוקר וזריזים מקדימים. את התבשיל מהדרים לאכול בסעודה שלישית. ויש נוהגים להניחם על השולחן כלחם משנה בערב ובבוקר ואוכלים אותו בסעודה שלישית לחיבוב מצווה. \עיין מש"ב שם ס"ק מח וכה"ח קב. בא"ח שם ג\.
סעודת יום טוב שחל בערב שבת - כא. יום טוב שחל בערב שבת צריך שיאכל את סעודת הפת של ה"יום טוב" בבוקר בכדי שיוכל לאכול סעודת ליל שבת לתאבון. אם לא עשה כן - יאכל עד לפני זמן מנחה קטנה \שעתים וחצי לפני השקיעה\, ואם לא הספיק - יאכל אחרי זמן מנחה קטנה אולם אז יאכל רק כזית פת לצאת ידי חובה סעודה. \ולא יאכל כביצה משום שבליל שבת חייב ודאי מדאורייתא באכילת פת\.
הדבקת הנרות ה. אסור להדביק נרות לפמוטים ביום־טוב, ועל כן כשחל יום טוב בערב שבת או ביום ראשון, וכן כשיש שני ימים טובים צמודים \ראש השנה או חוץ לארץ\ יש להכין שני מערכות של נרות. כמו כן כשחל יום טוב בימים חמישי ושישי, אם מדליקים נרות רגילים, יש להכין שלוש מערכות של פמוטים ויניח בתוכם את הנרות כבר מיום רביעי. ועל כן הטוב ביותר להדליק נרונים המונחים בתוך קופסת פח שאין צורך להדביקם ולא יצטרך להכין שתיים או שלוש מערכות נרות. \עיין מג"א תקיד ומשנ"ב ס"ק יח וכה"ח מב\.
ו. מי שלא הכין פמוטים כנ"ל, יניח את הנרות בתוך הפמוט ויחזק את הנרות שלא יפלו על ידי ניר או אלומיניום החתוך מערב יום טוב. אבל לקרוע ביום טוב - אסור.
ז. נשים המדליקות בשמן יתחבו את הפתילה במקומה בערב יום טוב. ואם לא עשו כן יכולות בדיעבד להכינם גם ביום טוב, ועדיף שיהא בשינוי. וגדילת הפתילה אסורה ביום טוב \סעיף ט\ ועל כן יש להכינה מערב יום טוב. ואע"פ שכתבנו הדין על הנשים - עיקר חובת ההכנה היא על הבעל בין בשבת בין ביו"ט, ובמיוחד בערב חג ושבת שעזרתו נדרשת ביותר. \עיין כה"ח תקיד ס"ק מא, מב\.

לחם עוני
סיפר הרב זצ"ל: לפני כמה שנים הייתה הממשלה מסבסדת את מחיר המצות לפסח, וכשהיה שרון שר המסחר והתעשייה, הוא החליט להוריד את הסבסוד. קראתי לו, והוא לא רצה לשמוע אותי. ביקשתי מראש ההסתדרות דאז, מר ישראל קיסר, והבהרתי לו שהולכים להקשות על כל התושבים ולהפקיע את מחירן של המצות. סיכמתי אתו שיבוא אִתי לשר המסחר ויאיים עליו בשביתה.
כשנכנסתי אליו שוב שאלתי את השר כמה מצות הוא אוכל. אמר לי: כמה מצות כבר אוכלים בפסח? שתי מצות בלבד, ואתה רוצה חבילה שלמה לכל ילד בזול? אמרתי לו: הנהג שלך נמצא פה? תגיד לו שייכנס. נכנס הנהג ושאלתי אותו: כמה ילדים יש לך? ענה לי: שבעה ילדים. שאלתי אותו: וכמה חבילות מצה אתה קונה? ענה לי: שבע חבילות. אמרתי לו: שבע חבילות?! מה, לא מספיק לך מצה אחת ביום כמו שרון?!
אמרתי לשרון: אתה אוכל בשר או דגים ושאר תבשילים, והמצות בשבילך הן רק לפתן. אבל הנהג הזה אוכל כל שבעת ימי החג מצות ממש. אתה חייב לכל התושבים, ובפרט למשפחות ברוכות הילדים, שלא אוכלים בפסח כי אם מצות מרוחות במיני ממרחים לילדים. משהתעקש, התערב ראש ההסתדרות ואיים להשבית את המשק ואת האוטובוסים, עד שנאלץ שרון לקרוא לשר האוצר שנדחק ומצא מוצא כלשהו, והתבטלה הגזרה.
לאחר מכן אסף שר האוצר את מנהלי תחנות הקמח ואמר להם: אני נותן לכם חיטה שתאפו ממנה מצות בפסח, ותשלמו לי רק בחנוכה לאחר מכן, והעיקר שתמכרו כיום את המצות במחיר זול.

בהמלצת הרבנים
הרב אליהו זצ"ל היה גם איש הלכה וגם איש מעשה. הוא היה מנצל את הבקיאות שלו בבניין ובעניינים טכניים לצורך ההלכה. יש ההלכה בהלכות פסח שאומרת כי אפשר לבער חמץ גם על-ידי שריפה וגם על-ידי קבורה במקום שאי-אפשר להגיע אליו. משתמשים בה במקרים שאי-אפשר לבער על-ידי אש. והרב היה רגיל לתת עצה: "אני רגיל להמליץ, שבפסח יחזיק כל אדם שפופרת של סיליקון או גבס, לסתום בו חורים שונים בין הקירות ובין כלים שונים שהגישה אליהם קשה".
הרב אף ראה לנכון לספר כי: "בשכונת בית-ישראל הייתה חנות של חומרי בניין, וביקשתי ממנו להכין שקיות קטנות של גבס לציבור. היו רבנים שלגלגו על כך, אבל פעם אחת, הגיע לשם הרב פולנסקי, שהיה גאון גדול, והתפעל מהרעיון ואמר שהוא הולך לפרסם את הדבר כי יש בזה תועלת עצומה. כך היה גם עם הרה"ג גרשון לפידות זצ"ל, ממורי-צדק הבד"צ, הוא נכנס יום אחד לחנות כדי לקנות כמה מסמרים וראה שם שקיקים של גבס, וכששאל מה זה, אמרו לו שהרב אליהו ביקש להכין זאת לצורכי הציבור לפני פסח, ועלות כל שקית כמה גרושים. התפעל הרב ואמר שבכמה גרושים הוא יכול 'לקבור' את כל החמץ בבית".

אשר ידבר בוא יבוא – באור פניך
סיפר יהודי אחד ממשתתפי שיעוריו של הרב, שכאשר נולדה בתם הגדולה ביקשה ממנו אשתו: כשאתה בשיעור של הרב ביום חמישי, תבקש ממנו ברכה לעוד הריון. כשהביא לרב את בקשת אשתו, להתברך בעוד הריון, בירכו הרב: שמחה כפולה ומכופלת, בחסדים גדולים, עוד השנה. אכן, תוך כמה חודשים נודע להם שהם ב"ה בהריון של תאומים, בן ובת, "שמחה כפולה ומכופלת" כברכת הרב. ומה עם המשך הברכה, חשב האבא לעצמו, הרי הלידה אמורה להיות בחודש חשוון בשנה הבאה, כבר לא "השנה". במהלך טיול בימי הקיץ, נעקצה אשתו מחרק ארסי, ומצבה הבריאותי הלך והסתבך, היא אושפזה כחודש בבית חולים, מחוברת למכשירים בסיכון גבוה לה ולעוברים. בחסדי שמים יצאו היא והתאומים בריאים, והתקיימה בהם ברכת הרב "בחסדים גדולים". ומה עם סוף הברכה "עוד השנה"? בכ"ח באלול ילדה האמא המאושרת את התאומים, בלידה מוקדמת, ובכך התקיימה כל הברכה "שמחה כפולה ומכופלת, בחסדים גדולים, עוד השנה".

טוב לי תורת פיך
כשבא הרב יעקב הלל שיחיה לבקר את הרב בביתו, הגיש לו ספרים חדשים שהוציא לאור עולם. הרב, שתמיד מרגלא בפומיה לומר על דבר טוב וחדש "תאנה בכורה ביום קיץ עודה בכפו יבלענה", קיים זאת גם עכשיו, בחולשתו. הוא לקח ספר, שעסק במגילת אסתר, והחל לקרוא בו מההקדמה לביאורים ולדברי התורה, דף אחר דף. אחר כך זכר הרב לשבח את עבודתו של המוציא לאור ועבר לספר הבא, "ספר הכוונות" בהוצאה חדשה. שוב הרב פתח את הספר ולן בעומקן של רזין בדרושי האר"י הקדוש. תוך כדי הדברים אמר הרב הלל דברי שבח יקר וגדולה לרב, וכאן הרב כאילו נעלם
ואינו שומע כלל, כפי שהיה לובש פנים רציניות וחוסר התייחסות לנאמר בכל פעם ששיבחו אותו.

לרפואת כל חולי ישראל וצה"ל ובתוכם רבקה בת טאוס.אילנה בת אסתר.עזיז בן גוהר. נעם אלעד דרור בן אביטה יוכבד רבקה. איתי אהרון בן אילנה. מרדכי חי בן ברכה יהודית יהודה יצחק בן איריס. יהונתן בן מלכה. רוני תחיה בת טובה. ינון דוד בן טובה גיטל . שלום בן טאוס . מלכה רג'ינה חיה בת שמחה תמר ורות בנות אורנית ר' חנוך בן רבקה
שבת שלום וחג שמח

הכשרת כלים וכשרות לפסח

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

תרומה
פרשת תרומה מדברי הרב אליהו זצוק"ל
אדא א תשע"ו
58 דק'
הקרקע והפירות
הלוואה ופרוזבול בשילהי שביעית
דברים
תשע התוכחות
"קול צופייך" – גיליון 323
אב תשס"ה
ט"ו באב
ט"ו באב
"קול צופייך" – גיליון 324
אב תשס"ה

הכשרת כלים וכשרות לפסח

הכשרת כלים וכשרות לפסח
הכשרת המטבח
הרב אליעזר מלמד | ניסן תשס"ו
55 דק'
יום עיון לפסח – תשפ"ה
הכשרת כלים ומטבח לפסח
הרב אליעזר מלמד | א' ניסן תשפ"ה
הכשרת כלים וכשרות לפסח
הנחיות להכשרה של כלים לפסח במטבח
הרב שמואל אריאל | ניסן תשפ"ד
שיעורים נוספים
ביעור חמץ ואיסור אכילתו
הרה"ג דוב ליאור | ח ניסן תשס"ח

הכשרת כלים וכשרות לפסח

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
2 דק'
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
איך עושים קידוש?
הרב איתן מינקוב | חשוון תשפ"א
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג יעקב אריאל
הרב אליקים לבנון
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב שמואל אליהו
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרה"ג חיים שטיינר
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו