להוציא את החמץ מהמצה | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חמץ, מצה וכשרות לפסח
הכשרת כלים וכשרות לפסח

קטגוריה משנית

מדורים
רביבים

1625

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

שמעון בן מזל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

המחלוקת על מצות מכונה
מעת שהחלו לייצר מכונות לאפיית מצות לפני קרוב למאה וחמישים שנה, התעוררה מחלוקת גדולה בין הפוסקים. בין התומכים במצות מכונה היו בעל 'שואל ומשיב', בעל 'תפארת ישראל' וה'כתב סופר'. בין המתנגדים למצות מכונה היו ר"ש קלוגר ור"ח מצאנז, וזו היתה נטיית רוב גדולי החסידים.

בתחילה טענו שיש במצות המכונה חשש חמץ. במשך השנים שוכללו המכונות וכבר אין טוענים שיש במצות מכונה חשש חימוץ, אולם עדיין יש אומרים שאת המצות שאוכלים בליל הסדר צריך לאפות לשם מצוות אכילת מצה, וכיוון שהמכונה אינה יכולה לכוון, נמצא שאין לקיים מצוות אכילת מצה בליל הסדר במצות מכונה.

למעשה, דעת רוב הפוסקים שמצות המכונה כשרות לפסח, ואפשר לצאת בהן לכתחילה ידי מצוות מצה בליל הסדר, מפני שהכוונה בעת הפעלת המכונה לשם 'מצת מצווה' מועילה. ועוד, שיש אומרים שאין צורך בכוונה לשם מצת מצווה, והעיקר הוא לשמור את המצות מהחמצה (עיין בפניני הלכה פסח יב, ג-ד).

הבעיות שבמצות יד
יש לציין כי לפני ייצור המכונות היה העומס על מכיני המצות כבד מאוד. הם היו צריכים להספיק לפני פסח להכין מצות לכל המוני בית ישראל לכל משך החג. וכדי שהמצות לא יתעפשו, היה צריך להכינם סמוך לחג, כך שבזמן קצר יחסית היו צריכים לאפות המון מצות. לשם כך היו מגייסים פועלים מחוסרי עבודה, שהיו עוסקים בלישה וברידוד במשך כ-15 שעות ביממה, ובתוך עבודתם הקשה והמעייפת, פעמים רבות התעוררו חששות לגבי כשרות המצות. ולכן היו מגדולי ישראל שהעדיפו את מצות המכונה, מפני שהמכונה עובדת במהירות ובאחידות, ואינה מתעייפת, וחשש החימוץ מתמעט. וכך היתה עמדתם של רבים מגדולי ליטא, שההידור החשוב ביותר באפיית המצות הוא הזהירות מחשש חימוץ. וכך נהגו רבי שמואל סלאנט אב"ד ירושלים, ומו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל.

עדיף לצאת בליל הסדר במצות יד
אמנם היום כבר אין עדיפות למצות מכונה על מצות היד, מפני שאחר שכל המוני בית ישראל אוכלים מצות מכונה, כבר אין עומס רב על בתי החרושת למצות יד, ועובדים בהם בזהירות מרבית, ורוב העובדים יראי שמיים, עד שניתן לומר שאין במצות יד יותר חששות חימוץ מאשר במצות מכונה. ולכן אף שמצות יד יקרות, יותר מהודר לקיים בהן מצוות אכילת כזית מצה של ליל הסדר, מפני שהכוונה שבעשייתן משובחת יותר.

עם זאת ברור שכל הרוצה רשאי לקיים את מצוות אכילת כזית מצה במצות מכונה, כפי שנהגו חלק מגדולי ישראל. ולגבי שאר המצות שאוכלים בסעודת ליל הסדר, אפשר לכתחילה לאכול מצות מכונה, שהן זולות יותר.

איזה מצות כדאי לקנות לכל ימי הפסח
שאלה: האם בשאר ימות הפסח כדאי להדר ולקנות מצות שמורות משעת קצירה, או שאפשר להסתפק במצות רגילות, שמחירן כשליש ממחיר המצות השמורות?

תשובה: מצד מה שכתבו מקצת הראשונים והאחרונים (אבן עזרא, רא"ש, גר"א) שיש מצווה לאכול כזית מצה בכל סעודה מימות החג, אפשר היה להסתפק במצות הרגילות, שהן שמורות משעת טחינה. אלא שמצד חשש החימוץ, בהחלט יש הידור לאכול מצות שמורות משעת קצירה בלבד. וזאת מפני שבפועל, ההבדל שבין מצות רגילות לשמורות אינו מתבטא רק בזה ששמרו את החיטים משעת קצירה, אלא כל תהליך הכנת המצות השמורות מושגח יותר מחשש חימוץ.

באפיית מצות רגילות המגמה לייצר כמה שיותר מצות במהירות, כדי להוזיל את מחירן להמוני בית ישראל; ואילו במצות 'שמורה' משתדלים לדקדק ולהדר.

ראשית לגבי החיטים. את השמורות משעת קצירה קוצרים לפני שהתייבשו, כך שגם אם ירדו עליהם גשמים מרובים בעודם מחוברים לאדמה, ודאי שלא החמיצו. ולאחר קצירתן מקפידים לאחסנן במקום יבש, ולכן אין בהן חיטים מצומחות או מבוקעות שיש חשש שהחמיצו. אולם בחיטים שמייבאים מחו"ל, שמהן עושים את שאר המצות, יש לפעמים חיטים מחומצות.

וכך גם בהמשך, כשאופים מצות שמורות, נוהגים כל פחות מ-18 דקות להפסיק את פעולת המכונה, לפרק את חלקיה ולנקותם היטב. ואילו באפיית מצות רגילות המכונות ממשיכות לעבוד ברציפות שעות רבות, ותוך כדי פעולתן, מפסיקים את הזרמת הבצק, ומנקים את המכונה עד כמה שאפשר. בפועל, כיוון שהניקוי מתבצע תוך כדי פעולת המכונה, ברור שלפעמים נותרים במכונה חלקיקי חמץ שעוברים עליהם יותר מ-18 דקות, ויש חשש שהחמיצו.

ואמנם להלכה, לדעת רוב הפוסקים, אותן חיטים שהחמיצו או שאריות הבצק שנותרו במכונה בטלו בשישים. ואף שחמץ בפסח אינו בטל אפילו באלף, מכל מקום כאשר התערובת נעשתה לפני הפסח, כבר בטלו בשישים (שו"ע או"ח תמז, ד). אלא שיש מחמירים שסוברים שבכניסת החג החמץ שנתבטל בשישים חוזר וניעור (רמב"ם ורשב"א).

לסיכום: המצות הרגילות, שהן שמורות משעת טחינה, כשרות לכתחילה לכל הפסח. ואף לסוברים שיש מצווה לאכול מצה בכל שבעת ימי הפסח - מקיימים בהן את המצווה. והמהדרים אוכלים מצות שמורות משעת קצירה, בעיקר מפני שמדקדקים יותר בשמירתן מחימוץ.

תגובה לדברי וילנאי שדיבר בגנות בחורינו
כיוון שמעל בימת הכנסת אמר סגן שר הביטחון מתן וילנאי דברים רחוקים מן האמת בקשר ליחסו של צה"ל לחיילים הדתיים, הנני מוצא חובה להעמיד דברים על דיוקם.

לפני כשבוע הגיש ח"כ גפני מיהדות התורה שאילתא בכנסת אודות התנהגותם של מפקדי צה"ל, שהכריחו חיילים דתיים בני ישיבות להשתתף בקורס שמועבר על ידי מדריכות, בניגוד לאורח חייהם הדתי, וכשסירבו להשתתף בקורס, הענישום ב-21 ימי מחבוש.

סגן שר הביטחון מתן וילנאי בתשובתו צייר תמונה כאילו צה"ל נהג ונוהג על פי הוראות 'השילוב הראוי', וכאילו הוראות אלו תואמות את עמדת הרבנים, ורק רב אחד מהר ברכה מעודד את חייליו לסרב להשתתף בהדרכת בנות, ותלמידיו הם החיילים שנשפטו. וילנאי אמנם מציין שלא היה שם, ולא בדק את היטב את הפרטים, אבל "אפשר לנחש שבקורס היו יותר משלושה חיילים. זאת אומרת, חלק ניכר של בני ישיבות שהיו שם, חשבו שהם יכולים כן להיות מודרכים באותו סוג של הדרכה".

בשלושה דברים טעה סגן השר
ראשית, העמדה השוללת הדרכה של בנות היא עמדה רווחת בקרב הרבנים, ובדיוק כדי להזים טענות מן הסוג שטען וילנאי התפרסמה לאחרונה עמדה זו בחתימת כשבעים רבנים, ובראשם מו"ר הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א.

שנית, צה"ל טוען בשקר כי הוראות 'השילוב הראוי' נשמרו, ולא היא. ההוראות קובעות כי חייל שהדבר מפריע לו לא ישרת תחת מפקדות, וכן שפעילות בהדרכת בנות לא תתקיים בשטח. בקורס שעליו דובר היו לחיילים מפקדות. הקורס תוכנן להימשך חמישה שבועות, מתוכם שלושה שבועות בשטח, עם מפקדות ומדריכות. לקורס הזה החיילים סירבו להיכנס. כדי ליצור מצג שווא, החליטו המפקדים הבכירים שם לכנות את המפקדות בתואר מדריכות, ולהכתיר איזה חייל שולי בתואר מפקד הקורס. ובמקום לדווח שהחיילים סירבו להיכנס לקורס בכללותו, טענו ואף כתבו בדו"ח המשפטי כי החיילים סירבו להשתתף בשיעור אחד מפי מדריכה, ועל זה נשפטו. לצערנו, השקר 'השתלם' להם. אפילו אישים דתיים ממסגרת 'איגוד ישיבות ההסדר' האמינו להם.

שלישית, סגן השר אמר שאמנם הוא לא תיחקר את המקרה באופן אישי, אבל "אפשר לנחש שבקורס היו יותר משלושה חיילים. זאת אומרת, חלק ניכר של בני ישיבות שהיו שם, חשבו שהם יכולים להיות מודרכים באותו סוג של הדרכה". המציאות היא, שרק ארבעה חיילים דתיים נשלחו לקורס הזה, שיועד בסך הכול לכעשרה חיילים. שלושה מתוך הארבעה סירבו להשתתף בו, תוך נכונות לשבת על כך בכלא. בעקבות כניסתם לכלא הקורס בוטל.

כשלי צה"ל
כל העובדות הללו הוסתרו מסגן השר. הייתי רוצה לקוות, שהתחקירים אודות כשלים מבצעיים בצה"ל נשענים על דיווחים מדויקים יותר. אבל המציאות מצביעה על שיטה. פעמים רבות מי שמזלזל בקדשי ישראל מזלזל גם בביטחון ישראל. למשל, שמעתי שבעקבות מלחמת לבנון השנייה נערכו תחקירים שמצאו כי בכמה יחידות, כמעט תמיד רק מחצית מהתותחים פעלו. הדבר נגע לחיי אדם, שכן הם נדרשו לפגוע במהירות בכוחות האויב, קודם שיספיק הוא לפגוע בחיילנו. עם פלסטרים ומסטיקים הם היו מדביקים חלקים שונים בתותחים שנטו להשתחרר. כשתותח אחד 'תוקן', חברו התקלקל. בפועל הם יכלו לירות רק במחצית מהתותחים, וכוח האש הצטמצם בהתאם. כפי הנראה היו גם חיילים שנהרגו עקב זאת.

אחד מהתותחנים סיפר לי, שפעם אחת נדרשו לתת מכת אש חזקה לכיוון מסוים, אבל כיוון שרק מחצית מהתותחים פעלו, מכת האש היתה חלשה, לא נוצר מיסוך מלא, והאויב פגע בחיילינו. אחד מן הנהרגים שם היה בן למשפחה שהוא מכיר. מאז ועד היום שום דבר לא תוקן, אבל קצינים בכירים מודיעים בתקשורת כי כל הלקחים הופקו וכל הליקויים תוקנו.

יבורכו החיילים הגיבורים שמוסרים נפשם על הגנת העם והארץ. בשם גבורתם - עלינו לתבוע הפקת לקחים מלאה ואמיתית.

מעניין אם סגן שר הביטחון יגלה אחריות, ובעקבות הדברים המתפרסמים כאן יבדוק הן את דיווחי המפקדים ששלחו את שלושת בחורי הישיבה לכלא, והן את מצב התותחים בצה"ל.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב
רביבים
החטא ועונשו
אדר א' תשע"א
רביבים
פרשיית גיורי וינה
חשון תשפ"ג
רביבים
אין היתר לפסול את ההיתר
אייר התשע"ה

הכשרת כלים וכשרות לפסח

24 דק'
הכשרת כלים וכשרות לפסח
הלכות הגעלת כלים
הרב משה בר ציון | כ"ג אדר תש"פ
1:01
שבת הגדול
דרשת שבת הגדול תש"פ
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
רביבים
סבון כלים כשר לפסח?!
הרב אליעזר מלמד | אדר התשע"ה
הכשרת כלים וכשרות לפסח
דיני הכשרת כלים לפסח
"קול צופייך" - גליון 351
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן תשס"ו

הכשרת כלים וכשרות לפסח

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב דוד דודקביץ'
הרב שמואל אליהו
הרה"ג יעקב אריאל
הרב ינון גרוסברג
הרב חיים כץ
הרב אליהו ברין
הרב ש. יוסף וייצן
הרב שלמה שושן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו