ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
בדומה לכך גם אצל בני אדם קיים מרכז שליטה, פעמים שהוא נמצא אצל האדם עצמו שמונע מתוך הכוונה פנימית, ופעמים שמרכז השליטה חיצוני לו ונמצא בידי אחרים השולטים בו.
אדם שמרכז השליטה שלו חיצוני, מאפשר לסביבה החיצונית לנהל אותו, לשלוט ברגשותיו, להחליט עבורו מה טוב בשבילו ומה לא, ולקחת את האחריות על חייו במקומו. אדם זה יתקשה לבצע שינויים, הן מהסיבה שהוא זקוק תמיד לאישורם של אחרים המחזיקים במרכז השליטה שלו, והן מסיבת התלות שלו בהם.
אדם שמרכז השליטה שלו פנימי, מבין שהוא למעשה מורכב מאוסף בחירותיו. כיון שהשליטה למחשבותיו, רגשותיו ומעשיו נתונות בידיו, הוא לוקח אחריות על בחירותיו ועל תוצאות בחירות אלה, ומבין שהוא יכול לבחור אחרת אם רק ירצה. מה שקורה לו, לא תלוי בגורם חיצוני כזה או אחר, אלא בו בלבד – מהסיבה הפשוטה שמרכז השליטה שלו נמצא אצלו.
האם יצא לכם לכעוס מתישהו? מן הסתם כן. ומדוע כעסתם? "כי אחרים הכעיסו ועיצבנו אותנו", תשיבו בפשטות.
אם נשים לב לתשובתה נפוצה זו נמצא, שכשאדם כועס בגלל שאחרים הכעיסו אותו, הוא למעשה מעביר להם את מרכז השליטה ומאפשר לאחרים לשלוט בו וברגשותיו – במקרה זה הכעס שלו, למרות "שזה באמת היה מעצבן".
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
29 - ראי ראי שעל הקיר מי היפה בכל העיר?
30 - הגיע הזמן לשלוט!
31 - אני מאשים!
טען עוד
גם אם הדברים או המעשים של אחרים באמת מרגיזים או 'מוציאים מהכלים', עדיין אני יכול לבחור לשמור את מרכז השליטה אצלי ולא להתרגז או להתעצבן מכך. עלי לשנן לעצמי, שאם בכל זאת כעסתי, זה לא נבע מכך שאחרים 'הוציאו אותי מהכלים', אלא מהסיבה שבחרתי להתרגז או לכעוס.
לכאורה נראים הדברים סמנטיים בלבד, הרי בסופו של דבר כעסתי, מה זה משנה אם כתוצאה מכך שאחרים הכעיסו אותי או מכך שאני הוא זה שבחרתי לכעוס? אך לא כך הם פני הדברים, וההבדל הוא גדול.
כשאני כועס כי אחרים הכעיסו אותי, אני ממקם את מרכז השליטה שלי מחוצה לי ומאפשר לאחרים לשלוט בי ולקחת את האחריות ממני. אך כשאני מבין, שכשאני כועס זו היתה בחירה שלי, תובנה זו מחזירה את השליטה לידי, וגורמת לכך שבפעם הבאה אבחר לא לכעוס. בדומה לכך שכעסתי כי בחרתי לעשות זאת, ביכולתי לבחור אחרת ולא לכעוס.
בכל פעם שמישהו או משהו מרגיזים אותי, אזכיר לעצמי מיד לפני שאתחיל להתרגז, שאם אתרגז זו תהיה בחירה שלי, כי מרכז השליטה שלי הוא פנימי, ובאותה מידה אני יכול לבחור שלא להתרגז גם אם הדברים מרגיזים מאוד. תובנה זו, תמנע ממני מלהתרגז בפועל, ולהחזיר לעצמי את מרכז השליטה.
תפקידה החשוב של הסמנטיקה הוא ליצור שינוי בתודעה שלי, שאני הוא זה ששולט בחיי וברגשותיי ולא אחרים. שימת לב לניסוח הדברים שאני אומר כדוגמת 'בחרתי לכעוס' במקום 'הוא הכעיס אותי', מעוררת את המודעות שלי לכך שלא התנהגותם או דבריהם של אחרים הם שגרמו לי לכעוס, אלא אני הוא זה שבחר לכעוס בתגובה לכך.
לא רק בזמן שאני כועס אני מאבד את מרכז השליטה שלי ומאפשר לאחרים לשלוט בי. כל רגש שמתעורר בי ויוצר אצלי תחושות תסכול או מעורר בי אנרגיות שליליות, הוא למעשה ביטוי של מרכז שליטה חיצוני, בו אני מאפשר לאחרים לשלוט ברגשות שלי.
כשאני נפגע או נעלב מדברים או מעשים של אחרים, אני מאפשר להם לשלוט בי. מי שמרכז השליטה שלו אצלו, מבין שהוא אינו נפגע או נעלב ממעשיהם או דיבורם של אחרים, אלא מהאופן בו הוא מגיב לדברים או לדיבורים. ההחלטה שלו להיעלב היא זו שאפשרה לאחרים לשלוט ברגשותיו ולהעליב אותו, ולא הדברים או המעשים כשלעצמם, בהם אין לו שליטה. השליטה שלו מתבטאת בבחירתו שלא להיפגע או להיעלב.
ככל שאזכיר ואשנן לעצמי תובנה זו – שמרכז השליטה שלי אצלי ובידי לבחור אם לכעוס או לא, כך אהיה מאומן יותר, ואוכל באופן מיידי לשלוט בכעס שלי ולעצור אותו בעוד מועד. בשלב ראשון אגלה רק לאחר מעשה, שמרכז השליטה לא היה אצלי ואחרים 'הוציאו אותי מהכלים'. אך עם הזמן והתרגול, אצליח תוך כדי מעשה להבין שמרכז השליטה לא אצלי, ולהחזיר אותו אלי בהקדם האפשרי. ובסופו של תהליך, עוד קודם שאתפרץ ו'אצא מהכלים', אבין שאם אצא מהכלים זו תהיה בחירה שלי, ולכן אבחר מיד אחרת – לא לכעוס, אלא להשאיר את מרכז השליטה אצלי.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
