ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם אתרוג מורכב פסול לגמרי?
האם אפשר לסמוך על סימנים לזהות אתרוג שאינו מורכב?
מהותו. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, זהו אתרוג (תורת כהנים ויקרא כג מ; סוכה לה א; רמב"ם לולב פ"ז ה"ב). ובכמה לימודים דרשו חכמים שהוא אתרוג: בתורת כהנים (שם) ובגמרא (שם) דרשו "פרי עץ", שטעם פריו ועצו שוה, ובירושלמי (סוכה פ"ג ה"ה) דרשו: עץ שפריו הדר ועצו הדר, ושם ושם דרשו: דבר הדר באילנו משנה לשנה, ועוד אופנים. וכתבו הרמב"ם (בהקדמה לפירוש המשנה זרעים) והריטב"א (סוכה לה א) והמאירי (סוכה שם) שמעולם לא נסתפקו מהו הדר עד שהוצרכו ללמוד מדרשות אלו, אלא שכך אנו מקובלים מפי השמועה ממשה רבנו שזהו אתרוג, אבל רצו למצוא רמז בכתוב לפירוש המקובל. והרמב"ן (על התורה כאן) והריטב"א (סוכה שם) כתבו שזהו שמו בעצם של האתרוג, שבארמית נקרא אתרוג ובלשון הקודש הדר, כי פירוש אתרוג - חמדה, ותרגום "ונחמד למראה": דמרגג למחזי (אונקלוס בראשית ב ט), והדרשות הן אסמכתות שעשו רבותינו לקבלתם. ואבן עזרא כאן כתב: והאמת שאין פרי עץ יותר הדר ממנו.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
55 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית - אחרי מות
56 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- האתרוג
57 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- אונאה
טען עוד
א. בשו"ת מהר"ם אלשיך (סי' קי), בשו"ת הרמ"א (סי' קיז), בתשובת הסמ"ע (בשו"ת הב"ח סי' קלה) ובמגן אברהם (תרמח ס"ק כג) פסלו משום שהפרי הגדל בענף אתרוג שהורכב בעץ לימון אינו אתרוג אלא לימון, כדרך שאמרו בהרכבת "ילדה" ב"זקנה" - שבטלה ילדה בזקנה (עי' סוטה מג ב), וכל שכן כשהרכיב לימון באתרוג.
ב. והוסיפו מהר"ם אלשיך (שם) והרמ"א (שם) והשבות יעקב (שו"ת סי' לו) שאפילו אם לא נתבטל האתרוג בלימון, הרי הם כשני מינים המעורבים זה בזה, ויש כאן אתרוג ולימון, ופסול, שאתרוג אמרה תורה, ולא מקצת אתרוג ומקצת מין אחר.
ג. ועוד כתב מהר"ם אלשיך (שם) שחלק הלימון שבתוך האתרוג גורע משיעורו. ואם כל האתרוג אינו אלא כביצה - שהוא השיעור המינימלי של אתרוג - הרי בלי חלק הלימון הוא פחות מכביצה.
ד. מהר"ם אלשיך, שבות יעקב והט"ז (סי' תרמט ס"ק ג) כתבו עוד שהרי זה כאתרוג חסר; שאם נגרע חלק הלימון, חסר משלמותו של האתרוג.
ה. והלבוש (סי' תרמח) פסל משום שנעשתה בו עבירה, שהרי אסור להרכיב אילנות מין בשאינו מינו; ואפילו אם הורכב על ידי נכרי, אף בני נח אסורים בהרכבה.
ויש מצדדים להכשיר ואומרים, שמכיון שיש למורכב הסימנים שנאמרו בגמרא: פרי עץ הדר, הדר באילנו משנה לשנה, ושאר הסימנים שהובאו למעלה, הרי זה אתרוג. ועל טענות הפוסלים השיבו בדרכים שונות:
• ביטול ילדה בזקנה בהרכבה נאמר רק לענין איסור, אבל לא שהפרי עצמו נשתנה;
• במקצת אתרוג יש להכשיר כדרך שאמרו: "שה", אפילו מקצת שה;
• אינו בכלל חסר, שאין כאן חלק מסויים שהוא לימון, אלא שכל הפרי מקבל קצת שינוי על ידי ההרכבה;
• נעבדה בו עבירה אינו פוסל אלא בקרבן ולא במצוה; ועוד, שבן נח אינו מוזהר על ההרכבה (עי' ש"ך יורה דעה רצז); ועוד, שלימון ואתרוג הם כמין במינו לענין כלאים.
(עי' על כל זה בשו"ת הב"ח סי' קלו, ובט"ז סי' תרמט ס"ק ג, ובשו"ת חתם סופר או"ח סי' קפג, ובשו"ת השיב משה סי' ב, ובשו"ת צמח צדק החדש או"ח סי' סד, ועוד. ועי' עוד על אתרוגים מורכבים בארוכה בשו"ת בית אפרים או"ח סי' נו ובספר עץ הדר לראי"ה קוק ובהגהות מהרש"ם לארחות חיים סי' תרמח ס"ק לא).
סימנים. האחרונים נתנו סימנים להבחין בין אתרוג בלתי מורכב לאתרוג מורכב ושאר מינים, כגון לימון וכיוצא:
א. בשו"ת הרמ"א (סי' קכו בשם הר"י פדווא) והמגן אברהם (סוף סי' תרמח) כתבו שהאתרוג יש לו בליטות קטנות בכל גופו, ואינו חלק;
ב. ושהעוקץ של האתרוג, שבו הוא תלוי באילן, הוא שקוע ואינו בולט;
ג. ושהקליפה של האתרוג רחבה ועבה והתוך קצר, ואין בו מיץ הרבה וכמעט יבש;
ד. והוסיפו הלבוש (סוף סי' תרמח) והמגן אברהם (שם) שאתרוג גרעינו זקוף לאורך הפרי ואינו מושכב לרחבו.
ומכל מקום, כתבו החתם סופר (שו"ת אורח חיים סי' רז) והישועות יעקב (סוף סי' תרמח בתשובת נכדו, ועי' גם בכורי יעקב סוף סי' תרמח) שכל הסימנים אינם מן התורה ואינם מקובלים מסיני, ולכן אין לסמוך עליהם אם אין מסורת מאבותינו על אתרוגים הגדלים במקום ידוע שהם אתרוגים. ולא אמרו הסימנים אלא להחמיר, שאם לא ימצאו באתרוג הסימנים, נדע שאינו מאותם שמסורת בידינו. אבל בשו"ת תורת חסד (או"ח סי' לד) כתב שמן התורה יש לסמוך על הסימנים, שאף על פי שסימנים אלה אינם מקובלים מן התורה, מכל מקום כיון שאנחנו רואים ומכירים שאלה הם סימני אתרוג, שוב יש לסמוך עליהם מן התורה, כדרך שסומכים על סימנים בכל מקום.
לקום מהתחתית של התחתית
הכוח המיוחד של שבת שובה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
