ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
גם יום השנה העשרים ושלשה להסתלקותו של מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל צוין ביום עיון מיוחד השבוע. (המעוניינים לקבל קישור לצפייה בהרצאות בנושא: תורתו של הרב בענייני תורה ומדע, מוזמנים לפנות למשרדי "ארץ חמדה" [email protected]).
החיוב להקים בתי דין סמוכים הוא אחד הדברים בו נתייחדה ארץ ישראל. בית דין גדול בלשכת הגזית, בתי דין של עשרים ושלשה ובתי דין רגילים של שלשה דיינים בכל עיר.
ננסה להבין מה הן התכונות הנדרשות מכל דיין, על פי הדרכת מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, וכיצד הדבר בא לידי ביטוי בבחירת רבנים לבית המדרש ב"ארץ חמדה", לתוכנית לקבלת כושר "ידין ידין".
הרמב"ם בהלכות סנהדרין (פ"ב ה"א) פסק: "אין מעמידין בסנהדרין בין בגדולה בין בקטנה אלא אנשים חכמים ונבונים, מופלגין בחכמת התורה בעלי דיעה מרובה".
ברור שהתנאי ההכרחי כדי לקבל הסמכה לדיינות, הוא ידיעה רחבה ומעמיקה בתורה, כלומר, בש"ס ופוסקים. זו הסיבה שתוכנית הלימודים כוללת את כל סדר נזיקין וכל שו"ע חושן משפט. כל סדר נשים וכל שו"ע אבן העזר.
אמנם תנאי הכרחי זה איננו מספיק, והראיה לכך היא שהרמב"ם כפל דבריו: "1. חכמים 2. ונבונים", "1.מופלגין בחכמת התורה 2.בעלי דיעה מרובה". מה כוונתו?
בפרשת תזריע, התורה עוסקת בהוראה בענייני הלכות נגעים. גם שם אנו מוצאים כפילות דומה. וז"ל הכתוב (ויקרא י"ג ג): "וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ", מה ההבדל בין הראיה הראשונה לבין הראיה השניה?
רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק, בספרו "משך חכמה" לימדנו: "הכפילות מבואר ... ויתכן על דרך רז"ל שהכוונה שיראה את הנגע אם היא ראויה לטמאה, הוא שיש בה סימן טומאה שער לבן. "וראהו הכהן" - הוא שיראה הכהן על האיש אם ראוי לטומאותו. הוא, אם חתן נותנים לו כל שבעה ימי המשתה, וכן ברגל נותנים לו כל ימות הרגל שלא לערבב שמחתו, ו"דרכיה דרכי נועם". ולכן "וראהו" - איך הוא באיכותו אם הוא ראוי לפי הזמן לטומאותו".
מדבריו למדנו כי הידע והבקיאות בספרים הם אכן תנאי הכרחי, אבל הוא איננו מספיק. היכולת לחבר את הידע התורני עם החיים בדרך של "דרכיה דרכי נעם", הוא זה שהופך את התורה לתורת חיים ואת הראיה הרגילה לראיית עומק מעבר לשני המימדים הרגילים, הנגלים לעין המתבונן.
הרמב"ם ממשיך ומגדיר את תכונותיו של הדיין: "יודעים קצת משאר חכמות כגון רפואות וחשבון ותקופות". לדבריו, ידע מדעי והשכלה כללית גם הם תנאי הכרחי בלתי מספיק, כדי להיות מוכתר בכתר תורה של ידין ידין.
הרמב"ם הוסיף שידיעת שפה זרה גם היא הכרחית, כיום מי ששולט באנגלית יכול להבין את רוב האנשים שאינם דוברי עברית. בתקופתו של הרמב"ם כנראה לא הייתה שפה כזאת ולכן דרישתו (שם ה"ו), הייתה מחמירה עוד יותר: "ושידעו ברוב הלשונות". לכן, לחלק גדול מדייני בית הדין ב"ארץ חמדה-גזית", יש ידע כללי נרחב, שליטה בשפה זרה ותאר אקדמי.
בדברינו, בשבוע הבא בע"ה, נמשיך לבחון את הדרישות ההלכתיות שהמועמדים לדיינות צריכים למלא.
הבה נתפלל כי ארץ ישראל-ארץ חמדה, תשתבח עוד יותר בדיינים מקדשי שם שמים,
שיודעים לחבר בין שמים וארץ באמצעות תורה "שדרכיה דרכי נעם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
