ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרבי מליובאוויטש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
בצעירותו, כששהה פעם בביתו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון, קרא לו רבי לוי יצחק ואמר לו: אראה לך משהו שיסייע לך. הוא פתח דלת, והראה לו נער, שפניו מאירות, יושב והוגה בתורה. הנער היה בנו מנחם מנדל, שלימים הפך לרבי מליובאוויטש זי"ע, (ההילולא שלו – ג' תמוז).
עברו שנים רבות, רבי אליעזר נאסר ונחקר בידי חוקרי הקג"ב הידועים לשמצה. פעמים רבות, ניסו החוקרים לשבור את רוחו, אך כל פעם הוא היה מעלה בדמיונו את דמותו של מורו ורבו האדמו"ר רבי יוסף יצחק (הריי"ץ), שכיהן כרבי מליובאוויטש באותם ימים, ולא נשבר.
הגיעה שנת תש"י, והאדמו"ר רבי יוסף יצחק נפטר. רבי אליעזר ננס, שישב בכלא מנותק מהעולם החיצון, לא ידע על הפטירה. והנה, באחת החקירות, אמר לו לפתע אחד החוקרים – 'אנחנו יודעים את הסיבה שאינך נשבר. אתה מתחזק מכוחו של הרבי שלך מליובאוויטש. ובכן, דע לך – הרבי שלך נפטר! אין לך רבי!'
באותו רגע, הרגיש רבי אליעזר, שהחוקר דובר אמת. הוא חש שהוא נופל לתהומות עמוקים ,וכמעט נשבר.
לפתע, משום מקום, צפה מולו תמונת פני הנער המאירות, שראה בצעירותו. הוא שב והתחזק, ואמר לחוקרים – 'יש לי רבי ולא אשבר'!
ויהי לפלא. (על פי הספר 'האיש שלא נכנע').
זהו אחד הסיפורים המופלאים, המבטאים את ההתקשרות הפנימית העמוקה בין רבי וצדיק לתלמידיו. הרבה דברים מיוחדים יש בסיפור זה, וביניהם – גדולתו של החסיד, המתחזק גם בזמנים הקשים ביותר בקשר הפנימי בינו ובין רבו. אך דומה שהמיוחד ביותר בסיפור הוא הדגש החזק על כך, שאדם צריך רבי חי, ושהקשר בינו ובין הצדיק הוא קשר נשמות פנימי שנוצר עוד לפני הבחירה החיצונית ברבי. רבי אלעזר ננס לא השתתף בבחירת הרבי, ובכל זאת הוא היה קשור אליו מראש.
יום ההילולא של הרבי מליובאוויטש זי"ע הוא זמן מתאים ללמוד על מקומם המרכזי של הצדיקים בעם ישראל. זכה הרבי מליובאוויטש, שכשיהודי מ'עמך ישראל' אומר – 'הרבי', הוא מתכוון לרבי מליובאוויטש. כך הוטמע המושג 'רבי' בקרב העם כולו.
מרכזיותם של הצדיקים הוא הציר המרכזי של פרשת קרח. קרח חלק על העניין, וחשב שאפשר שהעם יתקדש בלי צדיקים מורמים מעם, ועל כך הוא נבלע באדמה ונשרפו השרופים במחתות הקטורת.
וכדי שהדבר ייזכר לאורך כל הדורות, הניחו כל הנשיאים מטות במשכן, והנה רק מטה אהרון פרח, ואותו ציווה ה' לשמור בקודש הקודשים.
שואל על כך בעל הטורים (פרשת וארא) – הרי בבית המקדש גם העצים הכרותים והמסותתים, המצויים בקירות הבית, היו פורחים, כפי ש"אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער, דכתיב בית יער הלבנון, לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב" (יומא לט, ב). אם כן, נשאלת השאלה – כיצד לא פרחו מטותיהם של נשיאי השבטים, שהוכנסו לתוך הקודש פנימה?
ועונה – מטה אהרון חזר בקודש הקודשים על הנס שכבר אירע בו בעבר לפני פרעה. כשהשליח אהרון את מטהו לפני פרעה, והפכו לתנין, השליכו גם חרטומי מצריים את מטותיהם והפכום לתנינים. מיד בלע מטה אהרון את מטותם. וכך אירע גם כאן – מטה אהרון בלע את מטות הנשיאים, ושב ופלט אותם בחוץ, לכן רק מטה אהרון פרח.
לכאורה, ישאל השואל – אם כן, דווקא נס זה מוכיח שקורח צדק. הרי אם מטה אהרון לא היה בולע את מטות כל השאר, היו גם כל השאר פורחים, נמצא שאהרון מונע מכולם להתרומם?
אלא, שכאן גנוז הרעיון. באמת, הדרך היחידה של המטות להיכנס לקודש הקודשים הייתה בתוך המטה של אהרון, ורק כך הם יכולים לפרוח. בלעדיו, הם כלל לא היו נכנסים. לכן ה' חולל את הנס, שמטה אהרון יבלע את כל המטות.
ובאמת, כל המטות פרחו, שהרי מטה אהרון פרח, כשהם היו בתוכו, נמצא שהם פרחו עימו. מי שלא מחובר לצדיק, ומרגיש נפרד ממנו, באמת לא מתרומם בעקבותיו. אולם, מי שמרגיש שהוא והצדיק חד הם, הרי כשהצדיק מתרומם, הוא מתרומם עימו. וכך, כל העם, מתרומם ביחד עם הצדיק למדרגות של צדיקים.
ויהי רצון, שנזכה בעזרת ה' להידבק בכל הצדיקים של כל הדורות, ולהתרומם למעלות גבוהות ונישאות של דבקות בה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
