ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- דרכים מעשיות
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- היחס למדינה ולצבא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
על פי הלכה, בעבירות שבין אדם לחברו אי אפשר לשוב בתשובה, אלא אם כן הגזלן השיב את הגזלה והמזיק תיקן את הנזק ופייס את הנגזל על כל הצער שגרם לו.
כל מי שרואה את הצער, הכאב והייסורים שעוברים תושבי חבל קטיף אשר איבדו את הקרקע מתחת לרגליהם, מי שיודע איזה נדודי שינה קשים עוברים עליהם, מי שיודע את הפגיעות הנפשיות הקשות שנפגעו חלק מהמגורשים, ועדיין לפניהם עוד תקופה ארוכה של קשיים אלו.
מי שיודע כל זאת, יודע שכל אלו שנטלו חלק בעבירות הנוראות האלו, גם אם ירצו לשוב בתשובה, תשובתם לא תתקבל עד שיתקנו את אשר עשו, אם בכלל ניתן לתקן עוולות אלו.
בעבירות שבין אדם לחברו גם העושה בשגגה מחויב לתקן את אשר עיוות ולהחזיר את הנזק הממשי, ולתקן את הפגיעה הנפשית. גם אם אדם עשה עבירה בגלל שרבו הורה לו כך, הרי הוא חייב לתקן.
כמובן האחריות הכבדה ביותר נופלת על ראש הממשלה, הממשלה וחברי הכנסת, הרמטכ"ל והמפכ"ל, וכל שרשרת הפיקוד. אך כל חייל שהיה שותף לעבירה נושא באחריות הנוראה.
רב שהורה לתלמידיו לא לסרב פקודה, איך יוכל להראות פניו בקרב המגורשים. כל ההסברים
לא מצדיקים את האופן המרושע של הגירוש שגרם לתוצאות כה קשות למגורשים. נעשה פה עוול משווע מתמשך, מי יודע עד מתי.
להדגשת העוול הנורא שנעשה למגורשים, כמה הצעות:
א. לבטא את השתתפותנו איתם בצרתם-צרתנו.
ב. כל מי שיכול להפעיל לחץ על הממשלה לטפל ולתקן מה שניתן לתיקון שיעשה זאת.
ג. מי שיכול לסייע בעצמו למגורשים, שיושיט את ידו לסייע. ישנו ארגון 'למען אחי', שמסייע ומספרו: 1-700-50-1300.
ד. להזהיר מפני חזרה על העבירה הנוראה הזו ח"ו שלא תחזור שוב.
היחס לצבא
השתתפות הצבא בתוכנית העקירה והגירוש מחייבת שינוי יחס לצבא. עד עכשיו כל תפקידו של הצבא היה להגן על עם ישראל וארץ ישראל, והתפקיד הזה היה מצווה של תורה. אך השתתפות הצבא בתוכנית העקירה הפכה אותו למוציא לפועל של החלטות ממשלה המנוגדות לתורה. הצבא כבר אינו רק קודש, אלא יש בו תערובות של מצווה ועבירה.
נוצר שבר ביחס לצבא. המוטיבציה של הנוער הדתי לשרת בצבא ירדה מאוד. אני שומע שאנשים מסרבים ללכת למילואים בעת הזאת, כי אינם יכולים לשרת בצבא שעשה עוול זה. אני שומע שאנשים מתביישים ללבוש מדי צה"ל שמא יחשבו שהם השתתפו בגירוש היהודים מקטיף. השאיפה להתגייס לצבא ולתרום וגם לשנות את הצבא, לא הוכיחה את עצמה. יותר ממה שהקצינים הדתיים שינו את הצבא, הצבא שינה אותם.
להשפיע מבחוץ
על כן, כמו שעשינו במערכת החינוך כאשר נוכחנו שאי אפשר לתקן מבפנים, אזי תיקנו מבחוץ. כאשר התברר שאי אפשר לשנות את החינוך הדתי בתיכונים הדתיים, קמו הישיבות התיכוניות, למורת רוחם של ראשי החינוך הדתי, ואח"כ קמו רשת נועם וצביה ותלמודי תורה, וכך התחזק החינוך הדתי כולו. באותה דרך יש לנהוג במערכות אחרות במדינה. במקום שיש קושי לתקן מבפנים, יש לתקן מבחוץ, וכך לתקן את הכול.
אם אנו נוכחים שבמסגרת הצבא אין אנו יכולים לשנות מבפנים, עלינו להפנות את כוחנו למערכות אחרות שהשפעתן על המדינה אינה פחותה. עלינו להעצים את מערכת התקשורת הדתית, העיתונות, האינטרנט, למשוך את הציבור הדתי להזדקק לתקשורת הדתית. וכך בדרך יותר קצרה נשנה את התקשורת הכללית.
לא ננסה לשנות מבפנים, אלא נקים מערכות משלנו.
עלינו לשאוף לפעול בתחום השוק החופשי, כי כידוע בעל המאה הוא בעל הדעה. בתחום זה יכולים אנו לשמור על רוחנו יותר מאשר במערכות הממשלתיות, ומבחוץ להשפיע ולשנות את המערכות.
עלינו לבנות מערכת משפט עצמאית בדיני ממונות, להקים בתי דיינים לבוררות, לפעול שהם יגיעו לרמה גבוהה, שרבים יעדיפו לפנות אליהם מאשר לבתי משפט.
נמצא שבחינוך, בתקשורת, במשפט ובכלכלה ניתן לפעול בדרכים עצמאיות ולהשפיע בכך על המדינה. לאמור אין כאן שינוי מגמה, אין אנו מבקשים להתנתק מהמדינה, אין אנו רוצים ואין אנו יכולים להתנתק, אנחנו עם אחד. אך אנו בוחרים בדרך היותר מהירה לרומם את המדינה לייעודה האמיתי להיות מדינת העם היהודי, נושאת דגל האמונה והתורה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
