ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְקֹוָק וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְקֹוָק כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר: אָנֹכִי... אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף ... וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם: וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי: וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת ...כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי: קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ: וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ"
(דברים ה' ה- כה).
הדגשנו בתוך הפסוקים, שני נושאים עקרוניים, האחד - נושא הדִבור (בפסוק האחרון והמסכם של הפרשיה הוא מופיע חמש פעמים), והשני - הפחד מפני הָאֵשׁ המכלה וההורגת. ננסה להסביר את שני המושגים והקשר ביניהם.
מעמד הר סיני הוא לכאורה מעמד פרדוקסלי.
בצד הנותן - בורא עולם, שאין כל קשר בינו לבין עולם החומר. אפילו אי אפשר להגדיר אותו במושגים חומריים כ'נמצא' ו'חוץ', כי ברור שהוא נמצא מחוץ לעולם החומרי.
בצד המקבל - בני אנוש, קרוצי חומר, החיים בעולם הטבע ועל פי חוקיו. כל ניסיון של בני האנוש לצאת מעולם הטבע, משמעותו היא חדלון מבחינה גשמית. אע"פ כן, במעמד חד פעמי של גילוי שכינה, קיבלנו את הַדְּבָרִים מתוך הָאֵשׁ (הנוצרת תמיד מכילוי של חומר- שרפה).
עם ישראל חשש שהקשר ייקח אותם אל מה שמעבר לחומר, שמבחינה גשמית פרושו מות.
הפתרון היה להפוך את עם ישראל לעם של מדברים, עם שיכול לקבל נבואה ישירות=נביאים (מי שיגיע למדרגה רוחנית מאוד גבוהה), או לשמוע נבואה=דיבור מהנביאים, ולהיות במדרגת בני נביאים (כל יהודי באשר הוא).
לכאורה, כל בן אנוש הוא בדרגת 'מדַבר', מה שמעלה אותו מעלה מדרגת 'חי'. כך מוכח לכאורה, מפרשת הבריאה מהפסוק: "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב' ז). מתרגום אונקלוס (שם): "לרוח ממללא" ומרש"י (שם): "אך זו של אדם חיה שבכולן, שנתוסף בו דעה ודבור". לפי זה, יכולת הדיבור בעניינים מופשטים-בדעה, היא המעלה את האדם ככלל ממדרגת 'חי' למדרגת 'מדבר'.
נציין כי פרשתנו מגלה לנו שיש הבנה הרבה יותר מעמיקה ועליונה של המושג חיים ושל המושג דיבור.
במעמד הר סיני עם ישראל קיבל מתנה מיוחדת במינה, הוא זכה ביכולת לשמוע את הדיבור האלקי=הנבואה, ולהיות קשור לחיי הנצח הרוחניים, גם בתוך עולם החומר.
כבר הזכרנו הרבה פעמים כי 'דָּבָר' פירושו נבואה, כמו בפסוק: "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (שם, ל"ז יא). ספר דברים הוא ספר נבואות. משה רבנו, שהוריד את הדברים במעמד הר סיני מ'העולמות העליונים', הפך אותנו לעם של נביאים ובני נביאים.
היכולת לחשוב מופשט, בדברי תורה, נותנת לנו את היכולת לחזור כל יום אל מעמד הר סיני, לקבל מחדש את התורה ולהיות בקשר מתמיד עם נותן התורה. כאן החיוב להקדיש את יכולות הדיבור שלנו, בעיקר לתחום זה (אע"פ שמותר וצריך להשתמש בו גם לפיתוח העולם החומרי)וכן עוד יותר להקפיד על טהרת המחשבות, כדי לא להפסיד את החיים האמתיים.
הבה נתפלל כי נזכה לרומם את כלל ישראל, ויחד אתו להיות תמיד בבחינת: "הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
