ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
מה מיוחד בדךר ביטוי זו, מה מיוחד בשירה שאין בכתיבה רגילה? כמובן קיימים ההבדלים החיצוניים, שירה כתובה במשקל מסויים לפעמים גם בחרוזים, שירה נכתבת בקצרה בבחינת מועט המחזיק את המרובה, לפעמים מילים קצרות בשיר מכנסות לתוכן תוכן ומחשבה רחבים וכוללים. נקודות אלו נכונות אך אינן נוגעות בשורש הענין, מה היסוד? מאין נובעת השירה בשונה מכלי ביטוי אחרים?
השירה משאירה מקום למחשבה לפירוש להבנה עצמית. כשאדם רוצה לבטא מסר ברור שאינו משתמע לשני פנים הוא כותב אותו כרעיון או ציווי ברור. כשאדם כותב שיר, הוא משאיר מקום לקורא להבין את הנכתב על פי נפשו ונטייתו האישית. פעמים רבות אנו מוצאים שיר שנכתב על ידי משורר והקוראים אותו מוצאים בשיר פירושים שונים ממה שהתכוין אליהם המשורר.
על פי אותו עיקרון התורה נקראת שירה. ואסביר את דברי, התורה היא דבר ה' לעם ישראל,אך מעצם היות כל אחד מאיתנו נפש מיוחדת בעל גוון יחודי הרי שבהכרח המפגש של כל אחד מאיתנו עם התורה והבנתה הוא יחודי לכל אחד מאיתנו. עיקרון דומה מלמדנו מרן הרב קוק זצ"ל בספר אורות התורה. בפרק ב העוסק במשמעות המושג לימוד לשמה כותב הרב: "אינו דומה האור המתחדש מצד חיבור התורה לנפש זו לאור הנולד מהתחברותה לנפש אחרת" כלומר המפגש שלנו עם התורה הוא יחודי לכל אחד ואחת מאיתנו.
ברעיון זה יש עומק ומסר גדול, אין לאף אחד מאיתנו תחליף, כל אחד מאיתנו חושף פן אחר בתורה ובמצוותיה, והתורה הגדולה והעצומה שאנו עוסקים בה מאירה וחושפת בכל אחד מאיתנו אור אחר. כל אחד מאיתנו מגלה לומד ומלמד תורה יחודית לו.
יחד עם השמחה בהארה הגדולה הזו, צריכים אנו לדעת שיש בה סכנה מסוימת, הרצון של כל אחד מאיתנו להבין את התורה לפי דעתו ונפשו, יכול להביא אדם לסטות מהבנה נכונה בתורה, לא תמיד אדם יכול לסמוך על האינטואיציה שלו, לא תמיד הבנה עצמאית של אדם בתורה מכוונת לאמת, אם כן מה נעשה? כיצד נחשוף את המיוחד לנו בתורה אך לא ניפול להבנה מוטעית?
הפיתרון לזה הוא להיות מחובר למסורת התורה, אנו לומדים תורה רב מפי רב לכל אורך הדורות עד משה רבינו שקיבל תורה מסיני, מי שמחבר את עצמו למסורת של תורה שבעל פה, מובטח לו שלא יטעה ולא יגלה בתורה פנים שלא כהלכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
