ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
מספרים, שפעם הגיע אליו רבי יוסף רוזין – הרוגוצ'ובר, שהיה גם הוא מגדולי הגאונים והחריפים, וביקש לפלפל עימו בדברי תורה. הרוגוצ'ובר, היה באותה עת אברך צעיר, ורבי צדוק היה מבוגר ממנו בעשרות שנים.
קיבל אותו רבי צדוק בסבר פנים יפות, אך סירב לפלפל עימו. וכך אמר רבי צדוק: "מה יצא לנו מן הפלפול? הרי אני אשתדל להראות שאני יודע יותר מכבודו, וכבודו ישתדל להראות שהוא יודע יותר ממני, ומה ירוויח הקדוש ברוך הוא מכך?"
הרוגוצ'ובר המשיך להפציר בו, ואז השיב לו רבי צדוק: "יודע אני שברכת 'אתה חונן לאדם דעת', שתיקנו אנשי כנסת הגדולה אינה מכוונת למי שיש לו כוח בפלפול. אבל אם כבודו בא אלי, אז בוודאי שליחותך היא מהקב"ה. יכול אני לומר לכבודו, שגם אני הייתי עילוי בנעורי וניצחתי את כל הגדולים ממני בפלפול, ובכל זאת ראיתי אחר כך שאי אפשר לזכות לכתרה של תורה עד שלא מגיעים אל פתחם של תלמידי הבעל שם טוב זצ"ל". (לפי ספרו של הרב ברומברג על רבי צדוק).
יש כאן יסוד חשוב בלימוד תורה ועבודת ה', המופיע אצל ר' צדוק, ומופיע גם בפרשת שופטים. להיות קשוב ובטל לנותן התורה, ולא לחשוב שהדעת והחכמה הם מאיתנו.
מחד – רבי צדוק ממאן לפלפל, כי בפלפול ובהתחדדות ההדדית, האדם יכול להפוך את התורה לקרדום להוכחת חכמתו שלו, ואין זה מעניינה של תורה שכל מהותה להתבטל לדבר ה'. לכן הוא שם את הדגש על ההקשבה לתלמידי הבעל שם טוב הקדוש, שהדגיש את הלימוד בתורה לשמה – לשם החיבור עם הקב"ה נותן התורה.
וכדברי ר' צדוק (צדקת הצדיק קפו'), ש"עיקר החברה לחדד זה את זה, שיתחדשו דברי תורה על ידם", אך צריך שההתחברות תהיה דווקא ליראי ה'. ומוסיף – "כי כל חידוש יש יראה שמא חס וחלילה הוא שוא... ולכן התנו במחדדין שיהיה לשמה ובענווה אז מצליחין". כלומר, לא מספיק לחדש בתורה, צריכים לחדש מתוך יראת שמיים, לשם שמיים ובענווה והתבטלות.
מאידך – דווקא מפני החיפוש אחר דבר ה', הוא מציין ש"אם כבודו בא אלי, אז בוודאי שליחותך היא מהקב"ה", כלומר – לעיתים דברי האדם גם כשהם דברי חול, הם שליחות מה'. וכעין זה מצינו (צדקת הצדיק נג') – "דיבור של חול, המורגל בפי האדם, ומרגלא בפומיה, הוא דברי תורה ממש אפילו אצל איש המוני מישראל... כי כל נפש מישראל יש לו אחיזה בדבר תורה מיוחדת כנודע, ובדבור שמרגלא בפומיה זה שורש נפשו". (כאן ר' צדוק מדבר דווקא על דיבור ששגור בקביעות בפי האדם, שממנו יכול ללמוד על עניינו בזה העולם).
ועניין זה מצינו בפרשת שופטים. בפרשת המלך מופיעים גם האיסורים המיוחדים שיש למלך. לא ירבה לו סוסים, לא ירבה לו נשים, ולא ירבה מאוד כסף וזהב. התורה חורגת כאן ממנהגה ומציינת את הטעם לשניים מהאיסורים" לא ירבה לו סוסים, כדי שלא ישיב את העם למצריים, (שבה היו כנראה סוסים רבים). לא ירבה לו נשים, כדי שלא יסור לבבו (יז, טז - יז).
והנה, מספרת לנו הגמרא (סנהדרין כא, ב) - "ואמר ר' יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה, שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם. כתיב: 'לא ירבה לו נשים', אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור, וכתיב: 'ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו'. וכתיב: 'לא ירבה לו סוסים', ואמר שלמה: 'אני ארבה ולא אשיב', וכתיב: 'ותצא מרכבה ממצרים בשש'".
שלמה המלך נקרא כאן גדול העולם, מפני שהוא החכם מכל אדם. התורה כאן גילתה טעמיה, וממילא יכולה החכמה האנושית לומר כאן: הנה, יודעת אני כאן הכל, ולפיכך יכולה אני לפעול כאן לפי שיקול דעתי.
אך זה לא כך, החכמה האלוקית תמיד תישאר רחבה יותר, והמציאות תהיה כפי חכמתו של נותן התורה, ולשם עלינו לכוון ולהתבטל ביראה, ענווה וחיפוש שם שמיים.
ואכן, המלך מצטווה בפרשתנו, שיהיה לו ספר תורה, שימצא תמיד עימו, "וקרא בו כל ימי חייו, למען ילמד ליראה את ה'" (יז, יט). ללמוד תורה לשם היראה.
ויהי רצון, שנלך בדרכי הצדיקים, ונזכה להקשיב ולהתבטל לדבר ה'!
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
שופטים פרשת שופטים – הצלחת חיינו
התורה תולה את עצם חיי ישראל ואת ריבונותנו בארץ במינוי דיינים כשרים ועשיית צדק. מדוע חיינו ומדינתנו תלויים דוקא במשפט התורה?
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
