ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
בעל התוקע נראה מתכונן לקראת התקיעות והמתח וההתרגשות הורגשו באוויר. לפתע נשמע קול מכיוון בימת בית הכנסת. המתפללים הרימו את פניהם וראו את ישעיהו, גבאי בית הכנסת, פותח את פיו לומר דבר מה. "מעניין מה יש לישעיהו לומר בשעה כזאת" התלחשו האנשים ביניהם.
"שקט!" קרא ישעיהו. "ברצוני להזכיר הלכה חשובה שאולי אינה ידועה לציבור הרחב. מזמן הברכה שנברך על שמיעת קול השופר, ועד לסיום התקיעות של תפילת מוסף, אני שב וחוזר ומדגיש, מזמן הברכה ועד סוף תפילת מוסף חל איסור מוחלט לדבר!!"
האנשים שמעו את הדברים, הנהנו וחיכו לברכות ולתקיעות השופר.
לאחר הברכות שנאמרו במתיקות רבה, נשמעו בחלל בית הכנסת תקיעות השופר. תקיעות אלו הרעידו את נימי הלבבות והמתפללים הרבים נראו מכונסים כל אחד בהרהוריו ומחשבותיו.
דקות מועטות לאחר התקיעות, החל דובי ללחוש לשמחה שישב לידו :"כמה זמן עוד נותר לנו? אני ממש רעב!", "אינני יודע" השיב שמחה. מוישי, שישב מאחורי שמחה, שמע את השיחה וענה לדובי באריכות מהי דעתו בעניין.
גם מצידו השני של בית הכנסת נראו דיונים בנושאים שונים ומגוונים, והלחשושים נשמעו מכל עבר.
מיד בסוף התפילה פנה אופיר לישעיהו בכעס: "תגיד, לא ראית מה הולך פה בתפילה?? אנשים מדברים ומתלחשים בלי סוף! אתה מכיר את הציבור פה. לא הייתי אומר שהם מהמדקדקים... הכיצד העזת לעמוד ולומר להם הלכה זאת. הרי עדיף שיחטאו בכך בלא ידיעתם, מאשר כעת שהם יודעים את האיסור ובכל זאת מדברים!" - "מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים" הפטיר אופיר.
ישעיהו לא נשאר חייב וענה: "אני לימדתי אותם הלכה חשובה. וכי אף פעם לא ילמדו את ההלכות? בנוסף, כיצד אתה יודע שכולם חטאו? אולי יש אחד כאן בבית הכנסת ששמר על פיו בזכות דברי? ואם כן, יהא זה שכרי!"
האם ישעיהו נהג כשורה בכך שהכריז ולימד הלכה זו?
תשובה:
הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל:
זה נכון שאין למחות בעוברי עבירה כאשר הם לא ישמעו. אבל זה בתנאי שברור לנו שהם לא ישמעו. כאשר יש ספק שאולי ישמעו, אזי מחויבים להעיר להם.
אם חלק מהאנשים אולי ישמעו וחלק ודאי לא ישמעו, עדיף לומר להם בשביל אלו שאולי ישמעו. אף על פי שחלק יהפכו להיות עוברים במזיד, עדיף להפריש את חלקם מהאיסור. הרי אלו שעוברים בשוגג בכל מקרה עושים איסור אלא שזה קל יותר מכיון שהם אינם עושים בכוונה. לכן עדיף להפריש את אלה שישמעו.
למעשה:אם הוא בטוח שכולם לא ישמעו אז אין לומר. ואם יש כמה שאולי ישמעו וניתן לומר להם בצנעה, כך יעשו. ואם לא ניתן לדעת בדיוק מי עלול להקשיב אז יש לומר לכולם.
(הוסיף הגאון הרב פיינשטיין תוספת עיונית:בעצם הדין הזה שאין לדבר עד סוף תקיעות של מוסף אינו דין מוחלט, כי לשיטת הר"ן יש לדמות את התקיעות לסעודה שניתן לדבר תוך כדי הסעודה. מכל מקום השולחן ערוך החמיר. אבל אולי כיוון שזה לא דין גמור יש מקום לומר שאין לחשוש מלומר להם, שאף אם יהיו מזידים זה לא נורא. מצד שני יש מקום לומר להפך שמכיוון שזה לא דין גמור לכן אין לומר להם, כי אם יאמרו להם, הם יחשבו שזה אסור ויהיו מזידים בדעתם, ויענשו על כוונתם כאשר באמת אם לא ידעו מזה, הם לא עברו עבירה חמורה.
סיים הגאון הרב פיינשטיין: אין בידי להכריע ספק זה, אבל למעשה יש לנהוג כמו שפסקנו למעלה.)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
