ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
הלך רבי אורי להסתופף בצילו של רבי מרדכי, והנה כשהגיע אל הצדיק, ראה שם עשיר אחד שבא להתייעץ עם הצדיק בענייני מסחרו. הצדיק קיבלו בסבר פנים יפות, כדרכו בקודש לקבל כל אדם, כי עבודתו הגדולה הייתה באהבת ישראל.
הביט רבי אורי בפני העשיר, וראה שעבר עבירה חמורה לפני זמן מועט. נצטער רבי אורי מאד, והתפלא על דרכו של הצדיק. והצדיק שהרגיש במחשבותיו, ניגש אליו ואמר לו: 'לך מהר מכאן, מה אתה עושה בחדרי?'
הלך משם רבי אורי מאוכזב, ונכנס לבית המדרש, כשהוא עייף ויגע מעמל הדרך. כשעזב העשיר את המקום, הלך הצדיק לחפש את רבי אורי, ומצאו בבית מדרשו.
אמר לו הצדיק – 'אף אני, אחי, ידעתי את אשר ידעת. דע לך שרבך הקדוש שלח אותך לכאן, כדי שתדע שמי שאין לו מספיק אהבת ישראל, ולכן אינו אוהב אהבה גדולה גם את מי שעובר עבירה, עדיין לא הגיע לחצי העבודה בעבודת ה', שכן מי שמקרב עובר עבירה כזה יגרום לו בלי ספק לשוב בתשובה שלימה, ובתנאי שאינו רשע שעובר עבירות להכעיס'.
הבין רבי אורי את גדולת הצדיק, וישב אצלו ימים רבים. (סיפורי חסידים, תורה, מס' 368).
סיפור זה מלמדנו יסוד חשוב בעבודת ה'. יסוד הנוגע גם לענייני הכלל וגם לענייני הפרט.
בפרשת כי תבוא, אנו קוראים על מעמד הברכה והקללה בהר גריזים והר עיבל. התבוננות בפרשייה זו מעלה, שיש כאן למעשה קבלת תורה מחודשת, קבלת תורה של ארץ ישראל. המיוחד בקבלת תורה זו, שמשעה שעברו ישראל את הארץ התחייבו בערבות ההדדית. במדבר כל אחד אחראי לעצמו, בארץ ישראל אנו אחראים על כל העם. וכדברי רש"י (דברים כט) – "שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לזה".
רק בארץ ישראל הפכו ישראל לערבים זה לזה, וקיבלו אחריות זה על זה, ולכן נדרשו למעמד הגדול שבו כולם לוקחים אחריות על כל עם ישראל.
במרכז לקיחת אחריות זו, עומדת אהבת ישראל. אהבה אין פרושה סלחנות, שהרי מי שמוותר לשני על חולשותיו, משאיר אותו תקוע בבוץ, ובסופו של דבר מזיק לו. להיפך : רק מי שאוהב את השני – לוקח עליו אחריות, וכך גם בצד השני של המשוואה -לקיחת האחריות מבטאת יותר מכל את האהבה. כל יהודי צריך לאהוב את היהודי השני, וממילא לקרבו ולגרום לכך שגם השני ישמור את המצוות.
זה מה שמלמד רבי מרדכי את רבי אורי: אני מודע למצבו של עובר העבירה, אך אני אוהב אותו, ומתוך אהבתי אותו – הוא גם ישוב בתשובה, (ובתנאי שאינו עובר עבירות להכעיס).
וכך גם בחיי הפרט. מצויים אנו בישורת האחרונה של חודש אלול – חודש התשובה. כשם שעלינו לאהוב את היהודי השני, כך עלינו לאהוב את היהודי שבתוכינו – לאהוב את עצמנו. אהבה אינה וויתור על חולשות. להיפך, מי שאוהב את עצמו, מתקן ומרומם את עצמו. לוקח על עצמו אחריות, ומתוך כך מתעלה ומתרומם.
שנזכה לשוב אנו וכל ישראל בתשובה שלימה מתוך אהבה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
