ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
היה בו דחף לתעד את חייו וחיי הסובבים אותו בשירה ובסיפורת.
עם שחרורו מצה"ל ניגש מיד אל העיתונות התוססת והמפתה. עקשנותו הביאה אותו לפתחו של בעל מקומון בנתניה. העורך אמר לו בזלזול: "בחורצ'יק, אתה מגיע אליי בפעם העשירית. אני לא צריך פה שום עיתונאי. תחפש עבודה במקום אחר. אתה רוצה שאגרש אותך?!".
"שמע ארנון", אמר קובי, "אני מניח לך עכשיו על השולחן הצעה שאינך יכול לסרב לה".
ארנון נשם עמוקות ואמר: "כן לוי, אני שומע".
"אני מוכן לכתוב בעיתון שלך כל מה שתרצה, יום ולילה בעיר ומחוץ לעיר, בחינם, בלי כסף. עכשיו נראה אותך מנפנף אותי!".
"טוב, תיכנס לחדר הכתבים", חייך ארנון, "נראה מה אתה שווה...".
זה הספיק לקובי כדי להתחיל במרץ במלאכת העיתונאות.
לאחר כמה שנים של כתיבה מוצלחת, מצא את עצמו כעיתונאי בן עשרים וחמש במשרה מלאה בכמה עיתונים, עסוק בתקשורת מעל לצווארו, איש השטח של העיתון הנפוץ במדינה באזור השרון והמרכז.
באותה עת צלצל בביתו הטלפון. על הקו הייתה עורכת המוסף, גברת יהב: "מר לוי, החלטנו במערכת להטיל עליך משימה מרתקת ברמת תחקיר. מה שעליך לעשות הוא לעטות על פניך הבעה של טיפוס מבולבל ולהיכנס לסמינר להחזרה בתשובה...".
קובי תהה בליבו לאן היא חותרת.
"אתה שומע, בנתניה מתקיים מחרתיים, בנר ראשון של חנוכה, סמינר מטעם ארגון 'ערכים', במהלכו מתקיימות הרצאות שהן לא פחות ולא יותר שטיפת מוח שעושים קומץ חרדים לקבוצת חילונים אומללים כדי למשוך אותם למאה שערים ובני ברק, כפייה דתית לשמה. אתה תהיה הבלש. תחזור משם עם כתבת צבע עסיסית של 3,000 מילים שתחשוף את השערורייה. אתה יודע לצלוף, תיכנס בחרדים בלי חשבון, תביא כתבה שילקקו ממנה את האצבעות. הסמינר נפתח ביום ראשון בצהריים. ביום שלישי אחר הצהריים, מקסימום בלילה, אתה שולח את הכתבה עם מונית, זה הדד-ליין. העיתון מממן לך שלושה ימי סמינר, ותשלום נכבד על הכתבה".
קובי נסע לסמינר ביום חורף סוער. בלובי זיהה אנשי בוהמה מפורסמים. הוא נרשם והתרווח בכורסה. לידו ישב איש גבוה שהחזיק בידו תיק ג'יימס בונד. האיש הציג עצמו כיהודה, מהנדס בוגר הטכניון, שאשתו כמעט כפתה עליו להגיע לכאן.
קובי חיפש שקר לבן שלא יסגיר אותו.
"אני... סתם סטודנט משועמם. יש לי כמה ימי חופשה מהאוניברסיטה".
יהודה וקובי ישבו יחד מרותקים מהרצאה להרצאה. כשהגיעו להרצאה המרכזית "אל-כשל" ביום שלישי לפנות ערב, קם יהודה לפתע ממושבו, הרים את תיקו ופנה החוצה.
"לאן אתה הולך?", שאל קובי.
"אני מרגיש שאחרי ההרצאה הזאת איאלץ לחזור בתשובה. לא מתאים לי, להתראות".
לפתע הוזעק קובי ללובי. "יש טלפון בהול למר לוי".
הוא שעט במדרגות והרים את השפופרת. כצפוי זו הייתה העורכת.
"עיתונאי יקר, אולי שכחת, אבל תוך שלוש שעות החומר צריך להגיע למערכת. אני מקווה שאתה זוכר!".
קובי שתק.
"הלו, מדובר בכתבת כפולת עמודים במרכז המוסף, 3,000 מילים, אל תעשה צחוק!".
קובי המשיך לשתוק.
"רגע, קובי לוי, אל תגיד לי שחזרת בתשובה, אני מתעלפת!... תענה לי, חזרת בתשובה? אני לא מאמינה, הוא שותק... תענה לי!".
"לא, לא, עוד לא חזרתי בתשובה", ענה קובי.
"נו, אז רוץ לחדר ותתחיל לכתוב!".
"תסלחי לי, אבל אני אאחר הפעם. קצת קשה לי לכתוב. ההרצאות מעייפות... תמצאי חומר אחר... אשלח את הכתבה בשבוע הבא".
"יצאת מדעתך, לוי?! זה זלזול במקצוע, ושיהיה לך ברור, העיתון מממן אותך עד היום השלישי. אם אתה ממשיך להישאר, אל תבקש החזר...".
"לא אבקש החזר. אני נשאר כאן בינתיים, נדבר בשבוע הבא".
"ושלא יתברר לי... שאני גרמתי לך לחזור בתשובה", השתנקה העורכת.
משם חזר ללילה ארוך מול הרב מרדכי נויגרשל והרב משה גרילק בהרצאה הסוחפת "אל-כשל".
במוצאי השבת, בתום הסמינר, החלו המשתתפים לספר את סיפורם האישי ותיארו את דרכם עד לסמינר ואת תחושותיהם כעת.
"אני עיתונאי, נשלחתי לכאן כדי לסקר את הסמינר", פתח קובי, "בלש מושתל של העיתון הנפוץ במדינה...".
עשרות זוגות עיניים נפערו לעברו בתדהמה.
"באתי לכאן כדי לכתוב כתבה של 3,000 מילים נוקבות, לתאר לקוראי העיתון את שטיפת המוח שאתם המרצים החרדים עושים לעדרי הצאן החילוני המובל כאן כביכול לטבח. ביקשו ממני להיכנס עמוק-עמוק בחרדים, ואני, ריבונו של עולם, מודה לך שהגעתי לכאן! אני באמת מתכוון להיכנס עמוק-עמוק, אבל בתורה הנשגבה, מתת אלוקים שלא ידענו אודותיה. כן, רבותיי המרצים, עשיתם פה שטיפת מוח יסודית מן הקצה לקצה, והיו לכם הרבה מוחות עכורים לשטוף, כמו המוח שלי למשל...".
מתוך העיתון בשבע.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










