ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
אמרו חכמים: "הווי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים".
אדם רוצה לעשות מעשים טובים אבל זה דורש ממנו מאמץ והוא מתעצל להשכים קום בבוקר. להתעורר ולצאת מהמיטה זה לא קל, ואע"פ שזה מאוד חשוב להזדרז ולקום בזמן ולהספיק כל מה שצריך, וכל רגע של איחור מלחיץ ומתנקם, ולא מספיקים כל מה שרצו לעשות, ואעפ"יכ, למרות ההבנה וההכרה שכדאי להזדרז ולקום, יש קושי, העצלות מכבידה, ועל זה אמרו חכמים: "יתגבר כארי לעשות רצון אביך שבשמים". צריך לפתח כוחות של גבורה כארי מלך החיות, כאלה כוחות צריך לבנות בעצמו, כזו גבורה שיוכל להתגבר על כל עצלות, על כל כבדות שמונעת אותו לעשות מה שהוא רוצה לעשות, מה שהוא חושב שנכון וחשוב לעשות. ואיך יוצרים כוחות של גבורה כאלה? ע"י תרגילים של גבורה, ע"י החלטה חזקה להתגבר.
פעמים שאדם נמצא בהפסקה בעבודה, והגיעה שעת הצלצול וצריך לחזור לעבודה, אבל כולם ממשיכים בשיחה כאילו לא ארע דבר, לא נעים להיות חריג, לא נעים לפרוש מהציבור, אעפ"י שזה מאד צודק, ועל זה אמרו חכמים: "הווי עז כנמר - לעשות רצון אביך שבשמים". תפתח אומץ לב, מידת העזות במקום הנכון. אם לבע"ח חסרי השכל יש כוחות כאלה, אם כן אתה בן-אדם בעל כוחות אנושיים מעולים, בעל מטרות אידיאליות, בוודאי שעליך לפתח את התכונות שאפילו לבע"ח יש. על כן, הווי עז כנמר, הווי בעל תעוזה לעשות את הנכון, למרות אי הנעימות, למרות הלועגים עליך.
ומול העצלות והכבדות, וחוסר החשק להתאמץ, אמרו חכמים: "הווי קל כנשר ורץ כצבי" הדוף את הכבדות ואת העצלות, תהיה קל וזריז.
אם כן, שני סוגים של כוחות צריך לבנות: האחד - כח האיפוק וההתגברות וההמנעות מלהיגרר אחר היצר, והשני כח הפוך, כח ההתגברות על העצלות, כח של זריזות ומרץ לעשות ולפעול מה שצריך בזריזות ובשלמות.
בעצלות יש חיסרון לא פחות גדול מאשר במשיכה אחרי התאוות. אעפ"י שהעצל אינו עושה כל רע ב"קום ועשה", הנה הוא מביא רעה על עצמו ב"שב ואל תעשה". וכך אמר שלמה המלך במשלי: "גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית" כי אע"פ שאיננו המשחית העושה רעה בידיו, אל תחשוב שהוא רחוק ממנו, אלא אחיו הוא ובן גילו. גם מתרפה במלאכתו, אח הוא לבעל משחית. כי כשאדם מתרפה, רפיון גורר רפיון, הוא לא מתאמץ וממילא הוא מפגר אחרי אחרים, אם זה בלימודים, אם זה בעבודה, זה גורם ליאוש ואז הוא מתאמץ פחות והרי הוא מדרדר והולך. אדם לא לומד טוב, הוא לא יודע מה לעשות והוא טועה ונכשל. על כן צריך להדוף את החולשות, להתגבר על העצלות: "הווי קל כנשר ורץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים".
נס חנוכה בעולם שכלי ?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
