ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מי שאינו בוחן את עצמו ואת מעשיו - לא ידע את חסרונותיו ולא יוכל לתקנם. מי שאינו זהיר וער למהלכיו, הוא מפקיר את עצמו להשפעות חיצוניות ולנטיות נפשיות שונות, ונעשה עבד ליצרו.
לא כן המתבונן ומפקח על מעשיו. בעצם ההתבוננות הוא כבר שולט בעצמו, כי הוא מכיר את מצבו, וזה מביא אותו לכוון את עצמו לכיוון הנכון.
דרכי הבחינה בנויות על שתי הנחות:
א. הגדרה ברורה מה טוב ומה רע, מהו הטוב שיבחר בו ומהו הרע שצריך להתרחק ממנו.
הנחה ב': התבוננות בהנהגתו, במעשים שהוא עושה, לראות אם הם מהמעשים הטובים או מהרעים.
יש דברים טובים שאדם לא עושה אותם, לא מפני שקשה לעשות אותם, אלא פשוט מחוסר תשומת לב, ואילו שם לב - בקלות היה מתקן ועושה. יש דברים רעים שאדם עושה רק מפני שלא הרגיש שהם דברים רעים ואילו שם לב היה בודאי נמנע מלעשותם.
אדם - מחוסר תשומת לב, יכול לפעמים לפגוע בשני בדיבור או בהתנהגות, בלי שהוא הרגיש שעשה משהו פוגע, והשני נפגע ממנו ונעלב עד בוש, ואחר-כך הוא מתפלא מדוע השני מתרחק ממנו. ואילו ישב ושקל את דבריו, את יחסו לחברו, היה שם לב שיש בדבריו ובהתנהגותו משהו שיכול לפגוע, ומכאן ואילך היה נזהר.
זה יכול להיות ביחסים בין בנים להורים. לפעמים אדם לא שם לב שדיבורו וצורת התנהגותו אל הוריו לא נוחה להם. הם מבליגים והוא לא מרגיש שפגע בהם, זה בודאי לא טוב, והוא גם לא התכוון לכך, אבל זה שהוא לא התכוון לפגוע זה לא מספיק, שכן - הם נפגעו. מי שבוחן את מעשיו ושוקל אותם היטב, יוכל לעמוד על מישגים שכאלה ולתקן אותם. הרבה פעמים קל מאד לתקן, אלא פשוט אדם לא מודע לטעויות ולמשגים.
על כן, מי שרוצה לתקן את דרכיו - חייב להתבונן ולבחון את עצמו בכל מעשיו, כמו מנהל מפעל שיושב ובוחן שוב ושוב את דרכי עבודת המפעל, וקובע שעות מיוחדות לבחינת כל מחלקה, ומחפש לאתר כל תקלה ולתקן אותה. כך כל אדם צריך לקבוע לעצמו זמנים קבועים לחשבון נפש. וזה מה שאמרו חכמים: "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" - על כן יאמרו המושלים ביצרם: בואו ונחשוב חשבונו של עולם, הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. והוא מה שאמר הכתוב במשלי: "דרך רשעים כאפילה, לא ידעו במה יכשלו". ולעומתם החכמים נזהרים: "ערום ראה - רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו" (משלי כב, ג), ואומר: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'". אם-כן, הדבר הראשון בבניין עצמו הוא לא לברוח ולא להתעלם אלא לקחת את עצמו בידים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
