ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי המצוה, כדי שנזכר לעולם הנסים שנעשו לנו ביציאת מצרים, כמו שכתוב בשה הפסח. ונזכר מה שארע לנו בענין זה, שמתוך חפזון היציאה אפינו העסה מצה, כי לא יכלו להתמהמה עד שיחמיץ, כמו שכתוב (שמות י''ב, ל''ט) ויאפו את הבצק וגו'.
דיני המצוה, כגון אם הפקיד חמצו ביד אחרים מה דינו או אחרים בידו, וכן חמץ הקדש בידו, או של גוי באחריות ושלא באחריות, ודין עכו''ם אלם שהפקיד לו חמץ, ודין תערבת חמץ אם עוברים עליו. והפת שעפשה מה דינה, (שם מ''ה, ב') ויתר פרטיה, מבוארים בפסח ראשון (אורח חיים ת''מ תמ''א תמ''ב).
ונוהגת בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה ונמצא חמץ ברשותו במזיד, עבר על שני לאוין משום בל יראה ובל ימצא, ולוקה כל זמן שעשה בו מעשה, כגון שחמץ עסה והניחה בביתו, או שלקח חמץ והצניעו בביתו. אבל אם לא עשה בו שום מעשה, אלא שנשאר בבית מקודם הפסח, אין לוקה עליו, שהלכה היא (רמב''ם חו''מ א', ג'), לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו, כמו שאמרנו.
מצוה י''א-שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח
הנה המצווה הי''א היא לאו ד''בל ימצא'' ונלמדת מקרא ד''שבעת ימים שאור לא ימצא בביתיכם''(שמות י''ב, י''ט) והוא איסור שלא יהיה לנו חמץ בפסח.
והנה כבר חקר במנחת אשר (מנחת אשר עה''ת שמות סימן כ''א) האם איסור זה הוא איסור שיהיה לו את החמץ או שלא יהיה לו את החמץ ברשותו, ונפק''מ למשל אם למישהו אין בית או רשות אבל יש לו חמץ האם עובר על בל יראה ובל ימצא או שההגדרה של בל ימצא הוא בעלות וכל שיש לו בעלות על חמץ באיזה אופן שלא יהיה ה''ז עובר על האיסור.
והנה ידועים הם דברי הרמב''ן על התורה שחולק על רש''י שם ( שמות י''ב י''ט) וסובר שאין איסור בל ימצא אלא אם החמץ ברשותו אבל אם אין החמץ ברשותו אינו עובר וכן מורה פשטות הפסוק שאיסור בל יראה ובל ימצא הוא דוקא בביתו וברשותו ואף הגמרא (פסחים ה:-ו.) שמרבה את האמור בבל יראה ובבל ימצא זה בזה ומרבה אף גבולין ופקדונות של נכרים לא מרבה לכאו' אלא גבולין כגון שדהו אבל מ''מ צריך שיהיה החמץ ברשותו באיזה אופן שהוא.
והנה נחלקו הראשונים מהו הקיום של תשביתו ושל ביעור חמץ, דדעת הרמב''ם (פ''ב ה''ב מחמץ ומצה) דהקיום של תשביתו הוא על ידי שמבטל את החמץ בליבו, אבל דעת הריטב''א (פסחים ב.) דהביעור בלבד הוא הקיום של תשביתו, וכן ידועים הם דברי הר''ן (ריש פסחים ד''ה 'אלא') שכ' שתשביתו היינו גם ביטול וגם ביעור.
וי''ל דבזה נחלקו הראשונים, דהרמב''ם סובר שעיקר איסור ביוב''י הוא איסור שלא יהיה לאדם שום חמץ וכיון שכך עיקר הקיום של תשביתו הוא על ידי ביטול דזהו האופן הטוב ביותר להפקיע את עיקר האיסור שהיא הבעלות עצמה אבל הרמב''ן סובר כמו שפשטות לשון הפסוק והגמ' בפסחים מורים שהאיסור הוא שהחמץ לא ימצא ברשותו ולכן באמת דעת הרמב''ן בחידושיו (ריש פסחים) שעיקר הקיום של תשביתו הוא על ידי שמבער את החמץ ממש וביטול הוא רק דין של ייאוש עעיי''ש.
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
11 - מצות אכילת מצה.
12 - שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח.
13 - שלא לאכל מכל דבר שיש בו חמץ.
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
