ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי המצוה, כדי שנזכר לעולם הנסים שנעשו לנו ביציאת מצרים, כמו שכתוב בשה הפסח. ונזכר מה שארע לנו בענין זה, שמתוך חפזון היציאה אפינו העסה מצה, כי לא יכלו להתמהמה עד שיחמיץ, כמו שכתוב (שמות י''ב, ל''ט) ויאפו את הבצק וגו'.
דיני המצוה, כגון אם הפקיד חמצו ביד אחרים מה דינו או אחרים בידו, וכן חמץ הקדש בידו, או של גוי באחריות ושלא באחריות, ודין עכו''ם אלם שהפקיד לו חמץ, ודין תערבת חמץ אם עוברים עליו. והפת שעפשה מה דינה, (שם מ''ה, ב') ויתר פרטיה, מבוארים בפסח ראשון (אורח חיים ת''מ תמ''א תמ''ב).
ונוהגת בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה ונמצא חמץ ברשותו במזיד, עבר על שני לאוין משום בל יראה ובל ימצא, ולוקה כל זמן שעשה בו מעשה, כגון שחמץ עסה והניחה בביתו, או שלקח חמץ והצניעו בביתו. אבל אם לא עשה בו שום מעשה, אלא שנשאר בבית מקודם הפסח, אין לוקה עליו, שהלכה היא (רמב''ם חו''מ א', ג'), לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו, כמו שאמרנו.
מצוה י''א-שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח
הנה המצווה הי''א היא לאו ד''בל ימצא'' ונלמדת מקרא ד''שבעת ימים שאור לא ימצא בביתיכם''(שמות י''ב, י''ט) והוא איסור שלא יהיה לנו חמץ בפסח.
והנה כבר חקר במנחת אשר (מנחת אשר עה''ת שמות סימן כ''א) האם איסור זה הוא איסור שיהיה לו את החמץ או שלא יהיה לו את החמץ ברשותו, ונפק''מ למשל אם למישהו אין בית או רשות אבל יש לו חמץ האם עובר על בל יראה ובל ימצא או שההגדרה של בל ימצא הוא בעלות וכל שיש לו בעלות על חמץ באיזה אופן שלא יהיה ה''ז עובר על האיסור.
והנה ידועים הם דברי הרמב''ן על התורה שחולק על רש''י שם ( שמות י''ב י''ט) וסובר שאין איסור בל ימצא אלא אם החמץ ברשותו אבל אם אין החמץ ברשותו אינו עובר וכן מורה פשטות הפסוק שאיסור בל יראה ובל ימצא הוא דוקא בביתו וברשותו ואף הגמרא (פסחים ה:-ו.) שמרבה את האמור בבל יראה ובבל ימצא זה בזה ומרבה אף גבולין ופקדונות של נכרים לא מרבה לכאו' אלא גבולין כגון שדהו אבל מ''מ צריך שיהיה החמץ ברשותו באיזה אופן שהוא.
והנה נחלקו הראשונים מהו הקיום של תשביתו ושל ביעור חמץ, דדעת הרמב''ם (פ''ב ה''ב מחמץ ומצה) דהקיום של תשביתו הוא על ידי שמבטל את החמץ בליבו, אבל דעת הריטב''א (פסחים ב.) דהביעור בלבד הוא הקיום של תשביתו, וכן ידועים הם דברי הר''ן (ריש פסחים ד''ה 'אלא') שכ' שתשביתו היינו גם ביטול וגם ביעור.
וי''ל דבזה נחלקו הראשונים, דהרמב''ם סובר שעיקר איסור ביוב''י הוא איסור שלא יהיה לאדם שום חמץ וכיון שכך עיקר הקיום של תשביתו הוא על ידי ביטול דזהו האופן הטוב ביותר להפקיע את עיקר האיסור שהיא הבעלות עצמה אבל הרמב''ן סובר כמו שפשטות לשון הפסוק והגמ' בפסחים מורים שהאיסור הוא שהחמץ לא ימצא ברשותו ולכן באמת דעת הרמב''ן בחידושיו (ריש פסחים) שעיקר הקיום של תשביתו הוא על ידי שמבער את החמץ ממש וביטול הוא רק דין של ייאוש עעיי''ש.
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
11 - מצות אכילת מצה.
12 - שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח.
13 - שלא לאכל מכל דבר שיש בו חמץ.
טען עוד
אי אפשר לבד!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
