ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים עליו, שבילדותו שלחה אותו אימו לעיר אחרת ללמוד שם תורה. כמנהג אותם ימים, נסיעה כזו הייתה לתקופה ארוכה, שבה נפרדו לומדי התורה מבני משפחותיהם, ואימו הקריבה את רגשותיה האימהיים הטבעיים על מזבח לימוד התורה הקדושה.
בהתרגשות רבה, הכינה לו אימו תיק מסע גדול, וליוותה אותו בבוקר לתחנת העגלות. המתינו הבן ואימו לעגלה שתיקח אותו למחוז חפצו, אך זו בוששה לבוא. כך המתינו כל היום, עד שלעת ערב הבינו שהעגלה לא תגיע באותו יום. בפחי נפש, שבו השניים לביתם.
והנה, פרצה האם בבכי. ניגש מאיר הקטן לאימו וביקש לנחמה – 'אמא, אל תבכי, בעזרת ה' מחר תגיע העגלה ואסע ללמוד תורה'. אך אימו מיאנה להינחם, והשיבה לו משפט עמוק, שחדר לליבו, וליווה אותו מאז בכל תחנות חייו – "בני, כל יום שעובר ללא לימוד התורה הוא בבחינת אבידה שאינה חוזרת לעולם".
(כעת, לא מצאתי את מקור הסיפור. אך מצאתי, שמספרים שאימו אמרה לו משפט זה פעמים רבות).
משפט זה הפך לרבי מאיר למוטו ולדרך חיים, והוא מהווה היסוד ללימוד 'הדף היומי'. מעלתו של הדף היומי, ושאר הלימודים היומיים שבאו בעקבותיו, (כגון – משנה, תנ"ך, רמב"ם יומיים וכדומה), שהלימוד נעשה בקביעות, ובכל יום לומדים תורה. כל מי שניסה פעם לאמץ את אחד מהלימודים היומיים, יודע שאם מפסיקים אותו לכמה ימים, הרי שבמהירות נוצר פער הולך וגדל, שקשה אחר כך להדביקו, ועיקר העניין פשוט להתמיד בלימוד מידי יום.
התכונות המרכזיות, הנדרשות ללומד הן – עקביות וסדר. לעיתים, יש אנשים עם כוחות גדולים, שלומדים תורה שעות ארוכות בחיות והתלהבות, אך לאחר אותם שעות, באות גם שעות של ירידה ובטלה. יש גם אנשים, שלומדים בצורה לא מסודרת, 'בהתקפות', פעם לומדים נושא אחד ואחר כך נושא אחר. לעומתם, מעלתם של הלומדים היומיים היא בעקביות ובסדר, וכך במסגרת לימודם הם מתקדמים אט אט להישג העצום של סיום הש"ס, ש"ס משנה ועוד. אצלם – פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול.
אם נתבונן, הרי שתכונות אלו הן התכונות שהנחיל נח לעולם. האנשים בתקופה שלפני המבול היו אנשים עם כוחות גדולים – חיו שנים רבות, 'נפילים' – ענקים בעלי קומה. כוחות אלו קשה לנתבם לגבולות וסדר, ולכן הם פרצו את הגבולות – גילוי עריות, גזל, התערבו מין בשאינו מינו ועוד.
כעונש על פריצת הגבולות, נהג בהם הקב"ה 'מידה כנגד מידה' ופרץ את הגבולות. המים פרצו את גבולם ושטפו את העולם. הכל התערב והתבלבל – 'מבול – שבלבל את הכול'. סדרי היממה – יום ולילה, ועונות השנה – קיץ וחורף שבתו. כך למד האדם בדרך הקשה, שעולם מלא בכוחות בלי גבול, לא יכול להתקיים.
הפתרון מצוי אצל נוח. נוח בונה תיבה ומציל את האנושות. בתיבה כולם מסודרים ומתוחמים בתאים קטנים, ומתחנכים לסדר ודקדוק. נוח גם מקפיד בעקביות על שעות ההאכלה של בעלי חיים, ונותן להם את מזונם בזמנו. ובאמת, מספר המדרש, שכשחרג פעם נח ממנהגו, ואיחר לספק את האוכל לאריה, הכהו האריה ופצעו.
זו הסיבה, שכשהקב"ה הבטיח לדורות עולם, שלא יהיה עוד מבול לשחת הארץ, הוא נתן את הקשת כאות ברית וסימן על העניין (ט, יא – יז). כולנו יודעים, שהקשת באה בזמן שהשמש והגשם משמשים בשמיים בערבוביה. בדרך כלל, הגשם והשמש הם שני כוחות (כביכול) מנוגדים, המופיעים בשמיים בזמנים שונים. זה מחמם וזה מקרר, זה מרטיב וזה מייבש.
כאשר שניהם מופיעים בצוותא, הרי יש בכך חזרה לדורות שגרמו למבול. השמש והגשם הם שני כוחות עוצמתיים, המהווים יסוד החיים בעולם. כששניהם מתערבבים זה בזה, הרי שהאיזון בעולם מופר, וכוחות החיים החזקים פולשים זה לתחומו של זה. זה ממש החטא של דור המבול.
התשובה לכך היא הקשת. הקשת נוצרת בעקבות אלומת האור, הנשברת בטיפות המים, ונפרשת למגוון צבעים המסודרים זה לצד זה. נמצא, שמול הערבוב והבלבול, הקשת מפרקת לגורמים את אלומת האור, ומסדרת את החלקים הקטנים בעקביות. בדיוק, התכונות המהוות פתרון לחטאים שהובילו למבול, סדר ועקביות.
תכונות חשובות אלו הן, כמובן, תכונות שחשוב שכל אחד ואחת מאיתנו נאמץ במגוון תחומים בחיינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
