ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים עליו, שבילדותו שלחה אותו אימו לעיר אחרת ללמוד שם תורה. כמנהג אותם ימים, נסיעה כזו הייתה לתקופה ארוכה, שבה נפרדו לומדי התורה מבני משפחותיהם, ואימו הקריבה את רגשותיה האימהיים הטבעיים על מזבח לימוד התורה הקדושה.
בהתרגשות רבה, הכינה לו אימו תיק מסע גדול, וליוותה אותו בבוקר לתחנת העגלות. המתינו הבן ואימו לעגלה שתיקח אותו למחוז חפצו, אך זו בוששה לבוא. כך המתינו כל היום, עד שלעת ערב הבינו שהעגלה לא תגיע באותו יום. בפחי נפש, שבו השניים לביתם.
והנה, פרצה האם בבכי. ניגש מאיר הקטן לאימו וביקש לנחמה – 'אמא, אל תבכי, בעזרת ה' מחר תגיע העגלה ואסע ללמוד תורה'. אך אימו מיאנה להינחם, והשיבה לו משפט עמוק, שחדר לליבו, וליווה אותו מאז בכל תחנות חייו – "בני, כל יום שעובר ללא לימוד התורה הוא בבחינת אבידה שאינה חוזרת לעולם".
(כעת, לא מצאתי את מקור הסיפור. אך מצאתי, שמספרים שאימו אמרה לו משפט זה פעמים רבות).
משפט זה הפך לרבי מאיר למוטו ולדרך חיים, והוא מהווה היסוד ללימוד 'הדף היומי'. מעלתו של הדף היומי, ושאר הלימודים היומיים שבאו בעקבותיו, (כגון – משנה, תנ"ך, רמב"ם יומיים וכדומה), שהלימוד נעשה בקביעות, ובכל יום לומדים תורה. כל מי שניסה פעם לאמץ את אחד מהלימודים היומיים, יודע שאם מפסיקים אותו לכמה ימים, הרי שבמהירות נוצר פער הולך וגדל, שקשה אחר כך להדביקו, ועיקר העניין פשוט להתמיד בלימוד מידי יום.
התכונות המרכזיות, הנדרשות ללומד הן – עקביות וסדר. לעיתים, יש אנשים עם כוחות גדולים, שלומדים תורה שעות ארוכות בחיות והתלהבות, אך לאחר אותם שעות, באות גם שעות של ירידה ובטלה. יש גם אנשים, שלומדים בצורה לא מסודרת, 'בהתקפות', פעם לומדים נושא אחד ואחר כך נושא אחר. לעומתם, מעלתם של הלומדים היומיים היא בעקביות ובסדר, וכך במסגרת לימודם הם מתקדמים אט אט להישג העצום של סיום הש"ס, ש"ס משנה ועוד. אצלם – פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול.
אם נתבונן, הרי שתכונות אלו הן התכונות שהנחיל נח לעולם. האנשים בתקופה שלפני המבול היו אנשים עם כוחות גדולים – חיו שנים רבות, 'נפילים' – ענקים בעלי קומה. כוחות אלו קשה לנתבם לגבולות וסדר, ולכן הם פרצו את הגבולות – גילוי עריות, גזל, התערבו מין בשאינו מינו ועוד.
כעונש על פריצת הגבולות, נהג בהם הקב"ה 'מידה כנגד מידה' ופרץ את הגבולות. המים פרצו את גבולם ושטפו את העולם. הכל התערב והתבלבל – 'מבול – שבלבל את הכול'. סדרי היממה – יום ולילה, ועונות השנה – קיץ וחורף שבתו. כך למד האדם בדרך הקשה, שעולם מלא בכוחות בלי גבול, לא יכול להתקיים.
הפתרון מצוי אצל נוח. נוח בונה תיבה ומציל את האנושות. בתיבה כולם מסודרים ומתוחמים בתאים קטנים, ומתחנכים לסדר ודקדוק. נוח גם מקפיד בעקביות על שעות ההאכלה של בעלי חיים, ונותן להם את מזונם בזמנו. ובאמת, מספר המדרש, שכשחרג פעם נח ממנהגו, ואיחר לספק את האוכל לאריה, הכהו האריה ופצעו.
זו הסיבה, שכשהקב"ה הבטיח לדורות עולם, שלא יהיה עוד מבול לשחת הארץ, הוא נתן את הקשת כאות ברית וסימן על העניין (ט, יא – יז). כולנו יודעים, שהקשת באה בזמן שהשמש והגשם משמשים בשמיים בערבוביה. בדרך כלל, הגשם והשמש הם שני כוחות (כביכול) מנוגדים, המופיעים בשמיים בזמנים שונים. זה מחמם וזה מקרר, זה מרטיב וזה מייבש.
כאשר שניהם מופיעים בצוותא, הרי יש בכך חזרה לדורות שגרמו למבול. השמש והגשם הם שני כוחות עוצמתיים, המהווים יסוד החיים בעולם. כששניהם מתערבבים זה בזה, הרי שהאיזון בעולם מופר, וכוחות החיים החזקים פולשים זה לתחומו של זה. זה ממש החטא של דור המבול.
התשובה לכך היא הקשת. הקשת נוצרת בעקבות אלומת האור, הנשברת בטיפות המים, ונפרשת למגוון צבעים המסודרים זה לצד זה. נמצא, שמול הערבוב והבלבול, הקשת מפרקת לגורמים את אלומת האור, ומסדרת את החלקים הקטנים בעקביות. בדיוק, התכונות המהוות פתרון לחטאים שהובילו למבול, סדר ועקביות.
תכונות חשובות אלו הן, כמובן, תכונות שחשוב שכל אחד ואחת מאיתנו נאמץ במגוון תחומים בחיינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
