ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בגלל ששנת תשע"ה הייתה שנת שמיטה, הם יצאו לשוק ארבעת המינים רק לאחר ראש השנה.
במסירות נפש ובמאמצים עילאיים אורן השיג אתרוג, הדסים ולולבים מהודרים שעתיים בלבד לפני שהגיעו לשדה התעופה, כדי לזכות רבים מבני ישראל ששוהים בהודו במהלך חג הסוכות.
הם נחתו בדרמסלה לרגלי הרי ההימלאיה, ומיד התחילו לארח לארגן את חודש החגים העמוס, משבת לחג ומחג לשבת, כאשר בכל ארוחה מתארחים בין מאה למאתיים מטיילים יהודים.
כאשר התקרב חג הסוכות לא נותר להם זמן רב לבנות את הסוכה. אורן סיים להכינה בעזרת מתנדבים שירדו עמו לעמק וטיפסו על ארזים עם מצ'טות (סכינים גדולות עם ידית אחיזה קצרה), ממש כמו בימי קדם.
לאחר בדיקה של הפרגולה והכשרתה לסוכה, נוכח אורן לדעת שהוא צריך לסדר דופן נוספת, שתקשור בין שתי הדפנות זו מול זו, וכך ליצור את צורת הפתח.
לא היה לו מספיק זמן כדי לנסוע ולהביא עצים נוספים. איכשהו הצליח לאלתר מעין קישור בין הדפנות, אבל היה צורך לסגור את הקישור כדי שתהיה צורה של דופן. הוא לא הסתפק ב"לבוד", ועם כל הלחץ של ערב החג מסביב, התעקש על סגירה הרמטית מהודרת. באורח פלא מצא פלטת ברזל המחוברת למסגרת ברזל בגודל של מטר על מטר. זה הניח את דעתו והוא חיבר את הפלטה לבמבוק באופן יציב ככל האפשר, ומיד ניגש עם המתנדבים להניח את הסכך, שהיה כמובן בשפע.
ממש לפני החג התפנה אורן לטפל באגידת ארבעת המינים. אפילו הזדמן לו בחור חרדי לשעבר, שממש ידע כיצד לאגוד את ארבעת המינים בקוישיקלך, ובהתרגשות רבה נזכר כיצד היו עושים זאת בבית משפחתו, וכמה החג הזה צרוב בתודעתו.
חג סוכות עבר עליהם בהתרוממות רוח עצומה, כשהסוכה הקטנה יחסית אכלסה כמאה ועשרים אנשים בבחינת "לא אמר אדם צר לי המקום", ו"ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת". אורן חש בדברי חכמינו שהסוכה היא כמו יד מחבקת, יד של אהבה ושל השגחה פרטית.
במוצאי שמחת תורה בסביבות השעה עשר וחצי בלילה, כשכבר היו מותשים מכל הפעילות בחגים, חיכה אורן עד שייצא החג בישראל כדי ליצור קשר עם הוריהם. הוא התיישב במרפסת הסוכה והפעיל את הטלפון כדי להתקשר ארצה.
לפתע שמע מצד הדופן הקרובה לו איזו תנועה ודחיפה של הדופן שהתנועעה מעט. במרחק שלושה מטרים ממנו הבחין בתוך החושך באחוריה של חיה לא מזוהה. תחילה חשב שמדובר בחזיר בר. הוא התרומם מעט מתוך הנחה שלא יכול להיות חזיר בר יותר גבוה מהדופן שלו. אבל חושיו התריעו: סכנה! הוא נעמד בשקט לבדוק היכן כל בני משפחתו, ומתוך כך שמע נהמה איומה וראה לחרדתו דוב שחור משחר לטרף...
אורן הסתובב באימה להבין לאן מועדות פניו של הדוב, ואז ראה אותו מסתכל בתוך עיניו, מהסס חצי שנייה ויורד למטה...
היה זה דוב שבדרכו למטה מהרי ההימלאיה לאחר שנת החורף שלו, עבר דרך הכפר בגסו שבו היה ביתם, הגיע למרחק שלושה מטרים ממנו, והדופן שאורן התעקש להקימה מנעה מהדוב להבחין בו לפני שהמשיך למטה במורד ההר.
מיד רץ אורן לבית ושאל את אשתו אם כל הילדים נמצאים בתוכו. אשתו לא הבינה מה אירע ומיד ענתה "כן, כולם במיטות". אורן נעל את הדלת והרגיש שהוא עומד להתעלף מפחד. הוא היה חיוור לגמרי, ובמשך דקות ארוכות לא הצליח להוציא הגה מפיו. לאחר מכן סיפר לאשתו שראה דוב שעבר ממש צמוד לדופן הסוכה. כאשר שחזר את כל המהלך באוזניה, החל לקלוט שהדופן החזקה הזאת ממש הצילה את חייו.
בכל אותה תקופה מדי ערב אירחו אורן ועדי מטיילים לסעודת מצווה עם שיעור תורה. גם למחרת הכינו סעודת מצווה, אבל זו הייתה סעודה מיוחדת במינה, כאשר בהתרגשות עילאית בירך אורן "הגומל" והודה בדמעות לקדוש ברוך הוא על כך שהיד המחבקת של הסוכה הצילה אותו מחיבוק הדוב...
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











