ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי המצוה מה שכתבנו ביעוד, ופרטיה גם כן שם בקדושין.
מצוה מד - פדיון אמה העבריה
יחקור האם המצווה היא על האדון שיקבל את כסף פדיונה או שהמצווה היא שיסייע בפדיונה
הנה המצווה המ''ד היא לפדות אמה העבריה וכמו שנאמר ( שמות כ''א, ח') 'והפדה' והיינו שיסייע האדון הקונה אותה בפדיונה ויתן לה מקום לשוב לבית אביה וכמו שאמרו זה לשונו (קידושין י''ד:) שמגרע פדיונה ותצא, כלומר שאם לקחה בששים דנרים לשש שנים ועבדה שלש וקמצה שלשים דנרים, שיקחם וישלחנה ולא יטעון עליה שתשלים שנות עבודתה על כל פנים, או שיאמר מעותי היו בטלות אצלה, תוסיף לי רוח אם תרצה לצאת, שאין זה אלא רע לב..'' (חינוך כאן).
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
44 - ייעוד אמה העבריה
45 - מצות פדיון אמה העבריה
46 - שלא ימכור אמה עבריה הקונה אותה מיד האב
טען עוד
ובמנחת חינוך כאן הקשה קושיא אלימתא והיא מדוע נמנית מצווה זו של פדיית אמה העבריה כמצוה בפני עצמה ואמאי לא נימא שתהא נחשבת כחלק מפרטי המצווה של אמה העבריה וכמו שלא מונים יציאת עבד עברי ופדיונו במנין המצוות אלא פדיונו הוא פרט במצוות עבד עברי ועיי''ש מה שתירץ וכן עי' בשולי המנחה שהביא כמה וכמה תירוצים בדבר.
ונראה דמלבד הא דמשמעות הגמ' בבכורות (י''ג.) היא שמצווה זו של פדיית אמה העבריה היא מצווה בפני עצמו ונמנית לאחד מהתרי''ג וכמה שאמרו ''מצות יעוד קודמת למצוות פדיה'' (וכן בדומה למה שאמרו דמצוות ייבום קודמת למצוות חליצה) שמצוות פדיה היא מצווה בפני עצמה.דיש לתרץ על פי מה שנתבאר בדברינו לעיל (מצווה מ''ג) שעניין מצוות ייעוד אינה רק אופן חדש שבה האמה יוצאת מרשות האדון אלא זה ייעוד הוי דבר שמגדיר מחדש את אמהותה של אמה העבריה ומציל אותה מלהיות כשפחה שמצוות פדיון היא גם מצווה שמשנה את ענין האמהות דהנה אף שבעבד עברי האדון מחוייב לקבל את פדיונו של העבד מכל מקום לא נאמר ע''ז שהאדון ''מסייע'' בפדיונו וכמו שנאמר באמה העבריה.
ובביאור הענין נראה לומר עוד שהטעם שפדיון עבד עברי אינו נחשב למצווה בפני עצמו ופדיון אמה העבריה נמנית למצווה בפני עצמו היא למאי דקיי''ל שמעות הראשונות לקידושין ניתנו אם כן המעות שבהם היא פודה את עצמה הם מעות שניתנו לה ע''ד קידושין ואם כן כשהאדון מקבל את פדיונה לא די שהוא מקבל את המעות שהוא נתן אלא שהוא מוחל על מעות שניתנו ע''ד קידושין ולא זו בלבד אלא שהוא מוותר על האפשרות של ייעודה לו או לבנו.
מצוה מה. שלא ימכר אמה עבריה הקונה אותה מיד האב
שכל מי שיקנה אמה עבריה לא ימכרנה לאדם אחר לעולם, שנאמר (שמות כ''א, ח') לעם נכרי לא ימשל למכרה וגו', ופרושו כתרגומו, לגבר אחרן. ולהרחיק הדבר נאמר בלשון זה, כלומר שדומה לעניה הקטנה אם מוכרה לאדם אחר שנית כאלו ימכרנה לעם נכרי.
משרשי המצוה, שרצה האל לזכותנו וצונו להתנהג במדת החמלה האהובה לפניו.
דיני המצוה כתוב למעלה (מצוה מ''ג) במצות יעוד (הלכות עבדים פ''ד).
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
