ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

מצות פדיון אמה העבריה

לחץ להקדשת שיעור זה
לפדות אמה העבריה, שנאמר (שמות כ''א, ח') והפדה. וזו מצות עשה, כלומר שיסיע האדון הקונה אותה בפדיונה ויתן לה מקום לשוב לבית אביה, כמו שאמרו ז''ל (קדושין י''ד:) שמגרע פדיונה ותצא, כלומר שאם לקחה בששים דנרים לשש שנים ועבדה שלש וקמצה שלשים דנרים, שיקחם וישלחנה ולא יטעון עליה שתשלים שנות עבודתה על כל פנים, או שיאמר מעותי היו בטלות אצלה, תוסיף לי רוח אם תרצה לצאת, שאין זה אלא רע לב, ולבני ישראל שהם בני מלכים רחמנים בני רחמנים, ראוי להם לעשות חסד עם הבריות, אף כי לאשר עבדום, ואפילו יום אחד.
חכמת החינוך
הרב אלחנן פופקו
1 - אגרת מחבר ספר החינוך
2 - מצות פריה ורביה
3 - מצוות ברית מילה
טען עוד
משרשי המצוה מה שכתבנו ביעוד, ופרטיה גם כן שם בקדושין.

מצוה מד - פדיון אמה העבריה
יחקור האם המצווה היא על האדון שיקבל את כסף פדיונה או שהמצווה היא שיסייע בפדיונה
הנה המצווה המ''ד היא לפדות אמה העבריה וכמו שנאמר ( שמות כ''א, ח') 'והפדה' והיינו שיסייע האדון הקונה אותה בפדיונה ויתן לה מקום לשוב לבית אביה וכמו שאמרו זה לשונו (קידושין י''ד:) שמגרע פדיונה ותצא, כלומר שאם לקחה בששים דנרים לשש שנים ועבדה שלש וקמצה שלשים דנרים, שיקחם וישלחנה ולא יטעון עליה שתשלים שנות עבודתה על כל פנים, או שיאמר מעותי היו בטלות אצלה, תוסיף לי רוח אם תרצה לצאת, שאין זה אלא רע לב..'' (חינוך כאן).
ויש לחקור במצווה זו מהו קיום המצווה של פדיון אמה העבריה, האם המצווה הוא שיקבל האדון את פדיונה ויסכים שהיא תצא וכדמשמע מדברי החינוך או שהמצווה היא שיסייע האדון בפדיונה ונפקא מינה אם בא קרובה לפדותה ונתן לאדון כסף (ולא באופן שמגרע מפדיונה) האם קיים האדון את המצווה דאם נאמר שהמצווה היא שיסכים האדון לקבל את הכסף, הרי האדון הסכים לקבל את הכסף אבל אם נאמר שהמצווה היא שהאדון צריך לסייע בפדיונה אם כן בכה''ג האדון לא סייע בפדיונה.
ובמנחת חינוך כאן הקשה קושיא אלימתא והיא מדוע נמנית מצווה זו של פדיית אמה העבריה כמצוה בפני עצמה ואמאי לא נימא שתהא נחשבת כחלק מפרטי המצווה של אמה העבריה וכמו שלא מונים יציאת עבד עברי ופדיונו במנין המצוות אלא פדיונו הוא פרט במצוות עבד עברי ועיי''ש מה שתירץ וכן עי' בשולי המנחה שהביא כמה וכמה תירוצים בדבר.
ונראה דמלבד הא דמשמעות הגמ' בבכורות (י''ג.) היא שמצווה זו של פדיית אמה העבריה היא מצווה בפני עצמו ונמנית לאחד מהתרי''ג וכמה שאמרו ''מצות יעוד קודמת למצוות פדיה'' (וכן בדומה למה שאמרו דמצוות ייבום קודמת למצוות חליצה) שמצוות פדיה היא מצווה בפני עצמה.דיש לתרץ על פי מה שנתבאר בדברינו לעיל (מצווה מ''ג) שעניין מצוות ייעוד אינה רק אופן חדש שבה האמה יוצאת מרשות האדון אלא זה ייעוד הוי דבר שמגדיר מחדש את אמהותה של אמה העבריה ומציל אותה מלהיות כשפחה שמצוות פדיון היא גם מצווה שמשנה את ענין האמהות דהנה אף שבעבד עברי האדון מחוייב לקבל את פדיונו של העבד מכל מקום לא נאמר ע''ז שהאדון ''מסייע'' בפדיונו וכמו שנאמר באמה העבריה.
ובביאור הענין נראה לומר עוד שהטעם שפדיון עבד עברי אינו נחשב למצווה בפני עצמו ופדיון אמה העבריה נמנית למצווה בפני עצמו היא למאי דקיי''ל שמעות הראשונות לקידושין ניתנו אם כן המעות שבהם היא פודה את עצמה הם מעות שניתנו לה ע''ד קידושין ואם כן כשהאדון מקבל את פדיונה לא די שהוא מקבל את המעות שהוא נתן אלא שהוא מוחל על מעות שניתנו ע''ד קידושין ולא זו בלבד אלא שהוא מוותר על האפשרות של ייעודה לו או לבנו.
מצוה מה. שלא ימכר אמה עבריה הקונה אותה מיד האב
שכל מי שיקנה אמה עבריה לא ימכרנה לאדם אחר לעולם, שנאמר (שמות כ''א, ח') לעם נכרי לא ימשל למכרה וגו', ופרושו כתרגומו, לגבר אחרן. ולהרחיק הדבר נאמר בלשון זה, כלומר שדומה לעניה הקטנה אם מוכרה לאדם אחר שנית כאלו ימכרנה לעם נכרי.
משרשי המצוה, שרצה האל לזכותנו וצונו להתנהג במדת החמלה האהובה לפניו.
דיני המצוה כתוב למעלה (מצוה מ''ג) במצות יעוד (הלכות עבדים פ''ד).
עוד בנושא חכמת החינוך

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il