ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
ויש לחקור באיסור זה האם זהו איסור שאסור לאדון למכור את האמה העבריה אבל במציאות הוא יכול למכור אותה והמכר חל, או שזהו דין כמו ''לא יוכל לבכר'' (דברים כא) שנאמר לגבי ירושה שאם הוא מוכר את האמה העבריה המכר לא חל. עוד יש לעיין באופן שעבר ומכר אם נאמר שהמכר לא חל האם האדון עובר על איסור אף שהמכר לא חל או שכיון שהמכר לא חל לא שייך לומר שהוא עובר על האיסור כיון שהאיסור לא בא אלא להגדיר את המציאות וכמו לא יוכל לבכר.
עוד יש לעיין האם איסור מכירת אמה העבריה הוא ביסוד דומה לאיסור מכירת עבד עברי או שדיניהם חלוקים ומטעם זה לא נמנו כאחד.
והנה הרמב''ם (הל' עבדים פרק ד' ה''י) כ': ''אין האדון יכול למכור אמה עברייה, ולא ליתנה לאיש אחר, בין רחוק, בין קרוב.ואם מכר או נתן--לא עשה כלום, שנאמר "לעם נוכרילא ימשול למוכרה, בבגדו בה"(שמות כא,ח) וכן עבד עברי--אינו יכול למוכרו לאחר, ולא ליתנו.'' ומוסיף הרמב''ם לבאר '' וייראה לי שלא הוצרך הכתוב לאסור דבר זה באמה, אלא מפני שיש לו לייעדה לבנו; לכך נאמר "לעם נוכרי לא ימשול למוכרה.''
וברור מדברי הרמב''ם שאין המכר חל כלל וכן שאיסור מכירת אמה העבריה ועבד עברי שווים לכל דבריהם ונראה לכאורה דכלול בזה שאין איסור כלל כיון שאין המכר חל כלל ובפרט לפי מה שדייקו כמה וכמה אחרונים (עי' בספר המפתח לרמב''ם כאן) דמדלא מנה הרמב''ם לאו זה במנין הלוקין (בפי''ט מהל' סנהדרין) דעתו שאין לוקין על לאו זה.
ויעויין כאן בספר החינוך שכתב דאי אפשר לומר שאין איסור בדבר שכן ברור מד' הכס''מ שהביא את המכילתא שיש בדבר לאו של ממש אבל כבר העירו האחרונים שעדיין צריך מקור לזה שאין המכר חל ומנלן לומר שאינו חל אמנם כבר דייקו כמה וכמה אחרונים (עי' בספר המפתח לרמב''ם כאן) מהא דלא מנה הרמב''ם לאו זה במנין הלוקין ( בפי''ט מהל' סנהדרין) דדעתו שאין לוקין על לאו זה ונמצא לפי דברי שאין כאן מכר כלל אך אכתי יתכן שיש איסור במעשה המכירה אף שהמכר אינו חל.
ועוד דאם נאמר שאף שאין המכר חל באמה העברייה, מכל מקום יש בזה איסור וכמו שצידד במנחת חינוך, נמצא בזה דבר פלא שנמצא שיפה כחה של אמה העבריה מעבד עברי. דהרי עבד עברי אינו נמכר מדינא אך לא ברור כלל שיש לאו במכירתו ומאידך אמה העבריה, שקרא לא אתא אלא לאשמעי' שדינה כדין עבד עברי-וכדמשמע מד' הרמב''ם, יש בה לאו. וקשה דדיו לבא מן הדין להיות כנדון ואם כולה קרא לא אתא אלא לאשמועי' שהיא לא נמכרת אלא היא כמו עבד עברי מדוע בה יש לאו על מכירתה ובע''ע אין לאו במכירתו?
אמנם, אם נאמר שקרא לא אשמעי' אלא שהמכר בה אינו חל כלל ואם כן הלאו בזה אינו אלא גילוי בעלמא שהמכר בה אינו חל ולא שייך שיעבור על לאו זה כיון שהמכר אינו חל וכמו שדייקו האחרונים מהא דהרמב''ם לא מנה לאו זה במנין הלוקין ולא כד' המנחת חינוך.
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
45 - מצות פדיון אמה העבריה
46 - שלא ימכור אמה עבריה הקונה אותה מיד האב
47 - שלא לגרע שאר כסות ועונה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
