ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי מצוה זו, כדי שנזכר הנסים במצרים, כמו שכתוב בקרבן פסח.
דיני המצוה, כגון שעת ביעורו מן היום מתי, ומה היא השבתתו, (פסחים כ''א:) ובאי זה מקום צריך לחפשו, (שם ה.) ובאי זה מקום אינו צריך, ומאימתי מוטלת המצוה עליו אם יוצא לדרך, (שם ו.) ואם חל ארבעה עשר בניסן בשבת איך יהיה דינו, (שם מ''ט.) והבטול בפה (שם ו:) שצריך לעשות נוסף על הבעור, ויתר פרטיה, מבוארים בפסח ראשון (או''ח מסי' תל''א עד ת''מ).
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. ועובר עליה ולא השביתו, בטל עשה דתשביתו. ואם יש חמץ במשכנותיו עובר גם כן על לא תעשה, שנאמר: שאור לא ימצא בבתיכם. אבל אין לוקין על לאו זה, אם לא עשה בו מעשה, שהלכה היא, לאו שאין בו מעשה, אין לוקין עליו.
מצוה ט- מצוות השבתת החמץ
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
9 - שלא להותיר מבשר הפסח.
10 - מצוות השבתת חמץ
11 - מצות אכילת מצה.
טען עוד
והנה יש לחקור בעשה דתשביתו אם הוא דין בגברא וקיום המצוה הוא על ידי מעשה ביעור של החמץ או שהוא דין בחפצא של החמץ וקיום המצוה הוא על ידי שהחמץ מבוער מן העולם וכדלהלן.
והנה ידוע מה שחקר המנחת חינוך בגדר מצות עשה דתשביתו אם היא מצווה בשב ואל תעשה שעניינה שלא יהיה חמץ ברשותו בפסח, או שהיא מצווה בקום ועשה שעניינה לעשות מעשה השבתת חמץ מרשותו, ונפקא מינה במי שאין לו חמץ ברשותו בערב פסח אם צריך לטרוח לקנות חמץ כדי שיהיה לו חמץ לבער, שאם המצוה היא בקום ועשה הרי חייב הוא לקנות חמץ כדי שיוכל לקיים את מצות ההשבתה, ואם המצוה היא בשוא"ת אינו צריך לקנות חמץ שהרי הוא מקיים את המצווה בזה שאין ברשותו חמץ, ועיי"ש שכתב עוד כמה נפק"מ בחקירה זו, ומסיק המנחת חינוך דתשביתו הוי מצוה בשוא''ת שעניינה שלא יהיה חמץ ברשותו, וכן איתא בחידושי הגר''ח הלוי על הרמב''ם (פ''א ה''ג מחושן משפט).
והנה הגר''ח שם כתב שגדר מצות תשביתו תלוי בפלוגתא דר"י וחכמים (פסחים כא.) בדין ביעור חמץ, שלדעת ר"י שאין ביעור חמץ אלא שריפה, מצות תשביתו היא מצוה לעשות מעשה השבתה בחפצא של החמץ, ולדעת חכמים דהשבתתו בכל דבר, היא איסור עשה על הגברא שלא יהיה חמץ ברשותו, וכיון שהרמב"ם (חמץ ומצה פ"ג הי"א) פסק כחכמים שהשבתתו בכל דבר וז"ל שם: ''כיצד ביעור חמץ שורפו או פורר וזורה לרוח או זורקו לים'', אם כן פשוט הוא שמצות תשביתו היא איסור עשה ואין בו מעשה כלל, והבין הגר''ח דמזה שביעורו בכל דבר ילפינן תרתי, חדא, שאין חיוב של עשיית מעשה במצוות תשביתו, ועוד, שאין בו מעשה עד כדי כך שמצות תשביתו הוא איסור עשה.
אמנם לולי דבריו י''ל, דהנה מצינו בתורה שני סוגי עשה שאין בהם מעשה, האחד הוא לאו הבא מכלל עשה עשה, ועניינו שלומדים מהעשה שיש דברים שאין לעשותם אבל אין שום קיום מצווה במניעה מהדבר האסור (וכמו שמצינו בעשה ד''הוא אשה בבתוליה יקח'' שאסור לכה''ג לישא אלמנה ואין הכהן גדול מקיים שום עשה במה שהוא אינו נושא אלמנה), אבל יש גם מצוות עשה שעיקר קיומם הוא על ידי שאינו עושה מעשה אבל מכל מקום בזה גופא שהוא אינו עושה מעשה יש קיום של המצווה, וכמו שמצינו במצוות שביתה ממלאכה בשבת או ממלאכת הקרקע בשמיטה, שבזה שאינו עושה שום מלאכה מקיים מצווה.
ונראה ברור שזהו הגדר של מצוות תשביתו בפסח, שהמצווה היא שיהיה במצב שלא יהיה שום חמץ ברשותו בחג הפסח ועל ידי כך שאין לו שום חמץ הוא מקיים את המצווה.
ומעתה אף שהשבתת החמץ היא בכל דבר, ומוכח מזה שקיום עשה זה אינו על ידי עשיית מעשה, מכל מקום היא מצווה שמקיים האדם על ידי שאין ברשותו חמץ .
ויש כמה נפק"מ בזה שהיא מצוה אף שהיא בשוא"ת ולא איסור עשה וכדלהלן, דהנה אף דבפסוק איתא ''אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם'' דהיינו בארבעה עשר בניסן, מכל מקום הסכימו האחרונים (עי' נובי''ק או"ח סימן כ') דעשה דתשביתו נוהג גם בחג הפסח עצמו , ואם כן אם מצא חמץ ברשותו בחג הפסח הרי הוא חייב מיד לבערו, אם לא היה בזה קיום מצוה ואינה אלא איסור עשה הרי פשוט הדבר שאין נפק"מ אם הבעלים מבער את החמץ או אדם אחר, אבל מאחר והיא מצוה אלא שהיא מצוה בשוא"ת ובא אחר וביער את החמץ יש לדון האם הבעלים של החמץ קיים מצות תשביתו, דאפשר לומר דכיון שלא הוא זה שביער את החמץ וגרם שלא יהיה חמץ ברשותו לא קיים את המצוה, ואפשר לומר שהוא קיים את מצוות תשביתו כיוון שסו''ס אין לו חמץ, ויש לדון בזה , אך מכל מקום ברור שמצוות תשביתו היא מצווה כמצוות שביתה בשבת שיש בה קיום עשה ואף אם אין בזה מעשה .
שו''ר להר''ר מרדכי פרידמן מישיבת הר עציון שכתב כעין דברים אלו, וכתב דנפקא מינה בזה לענין הנפק"מ שכתב המנ"ח בחקירתו הנ"ל אי שייך בתשביתו דין של חוטף מצוה מחבירו שחייב ליתן לו עשרה זהובים , ודין מצוות צריכות כוונה, וכן נפק"מ לחיוב נשים במצווה , עיי''ש בדבריו.
קילוף פירות וירקות בשבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הכל מתחיל בפנים
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
