ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פנינה בת שולמית
מסורת בחסידות ברסלב, שלספר סיפורי צדיקים על המהרש"א זו סגולה לרפואה, ואף מקובלים מספר סיפורים שסיפר רבי נחמן מברסלב על המהרש"א.
כידוע, המהרש"א נהג להתמיד ולעסוק בתורה בכל לילות השנה. שער ארוך היה לו למהרש"א, והוא נהג לקושרו בחבל לתקרת חדרו, וכאשר היה מתנמנם בלימודו וראשו נשמט, היה החבל נמתח ומעיר אותו.
מספרים, שבלילה אחד בשנה, 'ליל ניטל' היה המהרש"א נוהג להתבטל מלימודו ולעסוק בספרי חשבונותיו. ('ליל ניטל' הוא ליל חג המולד של 'אותו האיש' ימ"ש של הנוצרים). שנה אחת, הלשינו הגויים על המהרש"א, שהוא מבזה את הנוצרים. וראיה הביאו המלשינים לדבריהם – בכל לילות השנה המהרש"א לומד, ורק בלילה שנולד 'משיחם' הוא מתבטל מלימודו.
באותה שנה, ישב המהרש"א כדרכו ובדק את חשבונותיו הכספיים. והנה, לפתע, נפל אחד מספרי הקודש מהארון. המהרש"א ניגש לספר, נשקו והשיבו למקומו. אך לאחר כמה דקות נפל הספר בשנית, שוב הרימו המהרש"א, והפעם הכניסו פנימה, כך שיעמוד איתן במקומו. כשנפל הספר בשלישית, אמר המהרש"א – רמז יש כאן מהשמיים, ופתח את הספר.
באותו הרגע, התפרצו שוטרים לביתו, וראוהו לומד בתורה כדרכו...
סיפור זה רומז למאבק רוחני מתמיד, הפושט צורה ולובש צורה לאורך כל הדורות. המאבק נולד בפרשת תולדות, התעצם לאורך כל דורות הגלות, ובימינו מקבל פנים חדשות ומתעתעות.
בפרשתנו, נולדים שני התאומים – יעקב ועשיו. עוד בטרם לידתם, מתבשרת אימם – "ולאם מלאם יאמץ", ומאז הם נאבקים על הבכורה והברכה, עד שיעקב מצליח לקנות את הבכורה ולקבל את הברכה. גם בברכה בה מתברכים שניהם, תופס המאבק המתמיד חלק מרכזי – ליעקב נאמר: "הווה גביר לאחיך", ולעשיו נאמר: "ואת אחיך תעבוד, והיה כאשר תריד, ופרקת עולו מעל צוארך".
במאבק זה יש נקודה ייחודית מאד. פעמים רבות, מאבק מתנהל בין שני כוחות זרים ומנוגדים, אך כאן זהו מאבק בין שני תאומים, שיונקים מאותו מקור. בולטת מאד העובדה, שיעקב מקבל את הברכה דווקא כשהוא מחופש לדמותו של עשיו. נוסיף לכך גם את העובדה, שיעקב קונה את 'הבכורה', חלקו של עשיו. נמצאת למד, שבידיו של עשיו נמצאת נקודה חשובה מאד, הדרושה ליעקב למען השלמת דמותו שלו. בלשון תורת הנסתר, יש כאן 'ניצוץ' שנפל לעומק 'הקליפות', ויעקב לא יופיע את הקדושה בעולם, עד שלא ישיב אליו את הרכיב המצוי בידי עשיו. לכן, הוא קונה ניצוץ זה מעשיו, ומקבל את הברכה רק כאשר הוא לבוש בדמותו של עשיו.
ואכן, בהפטרת תולדות אנו קוראים: "הלא אח עשיו ליעקב, ואוהב את יעקב, ואת עשיו שנאתי". יעקב ועשיו הם תאומים, וכפי שאמרו גדולי החסידות, שמבחינות רבות הם תאומים זהים, אלא שעשיו לקח את אותם כוחות של יעקב, והלביש אותם בלבוש זר, ועל יעקב מוטל לגאול כוחות אלו ולהשיבם לקדושה.
זה הרקע לדברי רבותינו שבכל הדורות, שזיהו את הנצרות כממשיכת דרכו של עשיו. הנצרות לקחה יהודי, וחלקים מהיהדות, והפכה אותם לאבן יסוד לדרכה הרוחנית. אלא, שכמו עשיו היא הלבישה נקודות אמת אלו בלבוש זר ומסולף, וכך נפלו חלקים מ'יעקב' בידי עשיו. הנצרות שגשגה בזכות נקודות האמת שהיא נטלה מאיתנו, אך מעט אמת זה החזיק שקר.
הנוהגים שלא ללמוד ב'ליל ניטל', (מנהג שמקובל בעיקר בחוץ לארץ, שהטומאה מצוייה שם), נהגו זאת כדי שכביכול לימוד התורה לא יפול בידי 'הקליפות'. כלומר, כדי שלא יפלו כוחות נוספים של יעקב בידי עשיו.
כאמור, ייחודו של המאבק בין יעקב ועשיו, ובהמשך – בין היהדות והנצרות, הוא דווקא בהיותו מאבק ב'אח תאום', המנסה לגנוב אליו את היהדות עצמה, ועלינו להשיל את תחפושתו ולהשיב אלינו את החלקים שלנו המצויים בידיו.
בדורות האחרונים, מאבק זה מקבל פן חדש ומורכב עוד יותר, שחשוב לא להתבלבל ולטעות בו. כיום, התרבות המובילה בעולם היא התרבות המערבית, והמוסר המוביל בעולם הוא המוסר המערבי. תרבות ומוסריות זו, הן בנותיה המשודרגות של הנצרות, הלובשת כאן פנים מעודנות ויפות יותר. יהודים רבים, הפוגשים מוסר זה, מוצאים בו את הד קולה של היהדות, ונוטים לחשוב שיש כאן, חלילה, 'יהדות משודרגת' יותר.
אכן, הם צודקים שיש כאן משהו מדמותו של יעקב, אך זה בדיוק החלק שהתעוות כשנפל בידיו של האח התאום – עשיו. על כך בדיוק נאמר: "הלא אח עשיו ליעקב", הם דומים ובכל זאת שונים, "ואוהב את יעקב, ואת עשיו שנאתי", כשחלק זה נמצא אצל יעקב הוא אהוב על ה', אך כשהוא אצל עשיו הוא שנוא.
אחד מהוגי הדעות החשובים ביותר בשמאל הישראלי, אמר לפני מספר שנים במפגש עם אנשים דתיים, שהיהדות יצאה לדרך לפני אלפי שנים, ובמהלך השנים הללו נוצרו מכוחה שני זרמים – היהדות בת ימינו והמוסר המערבי. אני וחברי, כך טען אותו הוגה דעות, כשפגשנו את תרבות המערב מצאנו בה את עצמנו יותר משמצאנו זאת ביהדות, שהרי היא נולדה מאיתנו...
תשובתנו לאותו הוגה דעות, שכמובן היהדות בטהרתה נאמנה יותר ליהדות, מאשר נקודות מהיהדות שהתערבבו בהרבה תפיסות אליליות ותרבויות זרות. אולם, באמת אין זה מאבק חדש, זהו המאבק הקדום בין יעקב ועשיו, ואל לנו לטעות ולהתבלבל בו.
וכשם, שזכה המהרש"א, ומשמיים זיכוהו מחדש לפתוח את התורה באותו לילה, ושמרוהו שלא יפול בידי זרים, כך נזכה אנו לשמור על טהרתנו וטהרת יהדותינו, ולהופיע את התורה בגאון, "ורב יעבוד צעיר"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
