ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פנינה בת שולמית
מסורת בחסידות ברסלב, שלספר סיפורי צדיקים על המהרש"א זו סגולה לרפואה, ואף מקובלים מספר סיפורים שסיפר רבי נחמן מברסלב על המהרש"א.
כידוע, המהרש"א נהג להתמיד ולעסוק בתורה בכל לילות השנה. שער ארוך היה לו למהרש"א, והוא נהג לקושרו בחבל לתקרת חדרו, וכאשר היה מתנמנם בלימודו וראשו נשמט, היה החבל נמתח ומעיר אותו.
מספרים, שבלילה אחד בשנה, 'ליל ניטל' היה המהרש"א נוהג להתבטל מלימודו ולעסוק בספרי חשבונותיו. ('ליל ניטל' הוא ליל חג המולד של 'אותו האיש' ימ"ש של הנוצרים). שנה אחת, הלשינו הגויים על המהרש"א, שהוא מבזה את הנוצרים. וראיה הביאו המלשינים לדבריהם – בכל לילות השנה המהרש"א לומד, ורק בלילה שנולד 'משיחם' הוא מתבטל מלימודו.
באותה שנה, ישב המהרש"א כדרכו ובדק את חשבונותיו הכספיים. והנה, לפתע, נפל אחד מספרי הקודש מהארון. המהרש"א ניגש לספר, נשקו והשיבו למקומו. אך לאחר כמה דקות נפל הספר בשנית, שוב הרימו המהרש"א, והפעם הכניסו פנימה, כך שיעמוד איתן במקומו. כשנפל הספר בשלישית, אמר המהרש"א – רמז יש כאן מהשמיים, ופתח את הספר.
באותו הרגע, התפרצו שוטרים לביתו, וראוהו לומד בתורה כדרכו...
סיפור זה רומז למאבק רוחני מתמיד, הפושט צורה ולובש צורה לאורך כל הדורות. המאבק נולד בפרשת תולדות, התעצם לאורך כל דורות הגלות, ובימינו מקבל פנים חדשות ומתעתעות.
בפרשתנו, נולדים שני התאומים – יעקב ועשיו. עוד בטרם לידתם, מתבשרת אימם – "ולאם מלאם יאמץ", ומאז הם נאבקים על הבכורה והברכה, עד שיעקב מצליח לקנות את הבכורה ולקבל את הברכה. גם בברכה בה מתברכים שניהם, תופס המאבק המתמיד חלק מרכזי – ליעקב נאמר: "הווה גביר לאחיך", ולעשיו נאמר: "ואת אחיך תעבוד, והיה כאשר תריד, ופרקת עולו מעל צוארך".
במאבק זה יש נקודה ייחודית מאד. פעמים רבות, מאבק מתנהל בין שני כוחות זרים ומנוגדים, אך כאן זהו מאבק בין שני תאומים, שיונקים מאותו מקור. בולטת מאד העובדה, שיעקב מקבל את הברכה דווקא כשהוא מחופש לדמותו של עשיו. נוסיף לכך גם את העובדה, שיעקב קונה את 'הבכורה', חלקו של עשיו. נמצאת למד, שבידיו של עשיו נמצאת נקודה חשובה מאד, הדרושה ליעקב למען השלמת דמותו שלו. בלשון תורת הנסתר, יש כאן 'ניצוץ' שנפל לעומק 'הקליפות', ויעקב לא יופיע את הקדושה בעולם, עד שלא ישיב אליו את הרכיב המצוי בידי עשיו. לכן, הוא קונה ניצוץ זה מעשיו, ומקבל את הברכה רק כאשר הוא לבוש בדמותו של עשיו.
ואכן, בהפטרת תולדות אנו קוראים: "הלא אח עשיו ליעקב, ואוהב את יעקב, ואת עשיו שנאתי". יעקב ועשיו הם תאומים, וכפי שאמרו גדולי החסידות, שמבחינות רבות הם תאומים זהים, אלא שעשיו לקח את אותם כוחות של יעקב, והלביש אותם בלבוש זר, ועל יעקב מוטל לגאול כוחות אלו ולהשיבם לקדושה.
זה הרקע לדברי רבותינו שבכל הדורות, שזיהו את הנצרות כממשיכת דרכו של עשיו. הנצרות לקחה יהודי, וחלקים מהיהדות, והפכה אותם לאבן יסוד לדרכה הרוחנית. אלא, שכמו עשיו היא הלבישה נקודות אמת אלו בלבוש זר ומסולף, וכך נפלו חלקים מ'יעקב' בידי עשיו. הנצרות שגשגה בזכות נקודות האמת שהיא נטלה מאיתנו, אך מעט אמת זה החזיק שקר.
הנוהגים שלא ללמוד ב'ליל ניטל', (מנהג שמקובל בעיקר בחוץ לארץ, שהטומאה מצוייה שם), נהגו זאת כדי שכביכול לימוד התורה לא יפול בידי 'הקליפות'. כלומר, כדי שלא יפלו כוחות נוספים של יעקב בידי עשיו.
כאמור, ייחודו של המאבק בין יעקב ועשיו, ובהמשך – בין היהדות והנצרות, הוא דווקא בהיותו מאבק ב'אח תאום', המנסה לגנוב אליו את היהדות עצמה, ועלינו להשיל את תחפושתו ולהשיב אלינו את החלקים שלנו המצויים בידיו.
בדורות האחרונים, מאבק זה מקבל פן חדש ומורכב עוד יותר, שחשוב לא להתבלבל ולטעות בו. כיום, התרבות המובילה בעולם היא התרבות המערבית, והמוסר המוביל בעולם הוא המוסר המערבי. תרבות ומוסריות זו, הן בנותיה המשודרגות של הנצרות, הלובשת כאן פנים מעודנות ויפות יותר. יהודים רבים, הפוגשים מוסר זה, מוצאים בו את הד קולה של היהדות, ונוטים לחשוב שיש כאן, חלילה, 'יהדות משודרגת' יותר.
אכן, הם צודקים שיש כאן משהו מדמותו של יעקב, אך זה בדיוק החלק שהתעוות כשנפל בידיו של האח התאום – עשיו. על כך בדיוק נאמר: "הלא אח עשיו ליעקב", הם דומים ובכל זאת שונים, "ואוהב את יעקב, ואת עשיו שנאתי", כשחלק זה נמצא אצל יעקב הוא אהוב על ה', אך כשהוא אצל עשיו הוא שנוא.
אחד מהוגי הדעות החשובים ביותר בשמאל הישראלי, אמר לפני מספר שנים במפגש עם אנשים דתיים, שהיהדות יצאה לדרך לפני אלפי שנים, ובמהלך השנים הללו נוצרו מכוחה שני זרמים – היהדות בת ימינו והמוסר המערבי. אני וחברי, כך טען אותו הוגה דעות, כשפגשנו את תרבות המערב מצאנו בה את עצמנו יותר משמצאנו זאת ביהדות, שהרי היא נולדה מאיתנו...
תשובתנו לאותו הוגה דעות, שכמובן היהדות בטהרתה נאמנה יותר ליהדות, מאשר נקודות מהיהדות שהתערבבו בהרבה תפיסות אליליות ותרבויות זרות. אולם, באמת אין זה מאבק חדש, זהו המאבק הקדום בין יעקב ועשיו, ואל לנו לטעות ולהתבלבל בו.
וכשם, שזכה המהרש"א, ומשמיים זיכוהו מחדש לפתוח את התורה באותו לילה, ושמרוהו שלא יפול בידי זרים, כך נזכה אנו לשמור על טהרתנו וטהרת יהדותינו, ולהופיע את התורה בגאון, "ורב יעבוד צעיר"!

איך ללמוד אמונה?

עבודה שאין לה סוף

איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה עושים בערב פסח שחל בשבת?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר

שימוש בתנור אחד לחלב ובשר

סדרת החינוך של הטבע!

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















