ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
האם לא נכון היה שהמדינה לא תערב בשיקולי התרבות ותשאיר את זה לבחירתו ואחריותו של האזרח הפשוט, שינווט את כספיו לאן שהוא בוחר?
נכון מאוד שכל חברה תסייע בידי גופים שהם פעילים פעילות תרבותית, חינוכית, בטחונית, וכיוצ"ב. כל חברה, בין אם מדובר בקהילה, בני העיר או המדינה, לא תמיד מאתרים וממלאים את הצרכים המקומיים, הסקטורייאלים, העדתיים. כשקמים גופים אשר פועלים וממלאים את החלל הריק, הרי זה לברכה. לכן, דווקא החברה המתוקנת היא אשר מתקצבת גופים פעילים כאלה.
ניכר כי השאלה התעוררה כתוצאה מכך שמתנים את התקצוב בנאמנות למדינה מה שנקרא חוק "נאמנות בתרבות". ראשית ראוי להגדיר מהי פשר הנאמנות עליה מדברים?
הנאמנות אותה מבקשים לחוקק דורשת שלא תסית נגד המדינה (לא מדובר נגד הממשלה אלא נגד המדינה כמוסד הלאומי של ישראל), לא תסית נגד צה"ל, אל תפגע בבטחון המדינה. אל תהיה שותף לכל אלה שמחרימים את המדינה. זה מה שדורשים בנאמנות.
לעניות דעתנו, אדרבה ואדרבה צריך להעמיק יותר את הביקורת של המתקצבים.
נתאר לעצמנו שיש גופים שפועלים ברמה תרבותית זימתית מאוד. אנטי חינוכית מאוד. או ידוע לנו שהם מושחתים מבחינה כספית בניהול הכספי שלהם. כלום המדינה או החברה צריכה לעזור לגופים כאלה? בוודאי שלא. בדיוק הפוך, צריך לעצור בעד גופים כאלה, כי הם גורמים מזיקים.
נכון מאוד שכאן אנחנו באים למסלול התנגשות בין תפיסת עולמה של ההלכה ובין תפיסת עולמה של החברה המודרנית. החברה המודרנית מקדשת את חופש הביטוי, את החופש התרבותי, רואים בזה את המיצוי הדמוקרטי. אבל הגישה הזו של החברה המודרנית היא מופרכת מיסודה. יש בה סתירה פנימית. סתירה מובנת. מצד אחד הם באים ואומרים, כבוד האדם וחרותו. ומצד שני הם אומרים, חופש ביטוי. והרבה פעמים אנחנו רואים שהחופש ביטוי שלהם הופך להיות לחופש שיסוי, באופן פוגעני מאוד כלפי בני אדם ספציפיים, כלפי צדדים שונים בחברה. אתה יכול לבקר דעה, אתה יכול לבקר שיטה, אך אסור לך להכפיש איש, אסור לך להכפיש אישה, אסור להכפיש ציבור. אז אם אתה נאמן לערכי הדמוקרטיה, תעשה אתה סדר בתוך ההתנהלות שלך. כי הדמוקרטיה היא לא רק חופש ביטוי וחופש תרבות, היא גם כבוד האדם וחרותו. זה משהו חוקתי. וכאמור יש סתירה מובנית בשיטה שלהם, והשיטה שלהם לא יכולה לעבוד.
משום כך, אין אנו יראים לומר את השיטה ההלכתית היהדותית שכל דבר פוגעני אנטי חינוכי אין לו מקום. צריך פשוט להיאבק נגדו כל שכן, שלא לתקצב אותו. צריך לומר את זה בלי מורא.
נכון, אנחנו לא באים כעת להכתיב למדינה מה לעשות, כי המדינה היא שולטת ויש להם את הערכים שלה, ודרכי ההתנהלות שלה. אבל ברמה העקרונית, אנחנו בטוחים שאנחנו צודקים שהם יותר פופוליסטיים, הם יותר דמגוגים פחות אמיתיים פחות ריאלים, על בסיס מה שציינתי בסתירה המובנית שבתוכם.
נוהגים בחברה הדמוקרטית הלוחמת למען חופש לבוא ולומר לנו, הנה תראו את הנביאים, נביאי ישראל איך יוצאים בעוז נגד השלטונות, נגד דוד המלך, נגד שאול, נגד כל מלכי ישראל. אז הם טוענים שהם ממשיכים את הנביאים.
על זה אנו עונים - הלוואי, מי יתן. נביאי ישראל היו נאמנים לכל ערכי התורה וביקרו את השלטונות הפוגעים בערכי התורה, בעוז בלא פחד, בלא מורא. ואילו כאן החברה הזו שדורשת חופש תרבותי, הרבה פעמים בחופש התרבותי שלה פוגעת בערכי התורה בצורה בלתי רגילה. בזימה, בהשמצות, בהוצאת שם רע. זה בדיוק ההפך הגמור מן הנביאים.
הנביאים, לא היו מתוקצבים. וחיו חיי צניעות. אומר שמואל הנביא "שור מי לקחתי? חמור מי לקחתי?" לא היו מתוקצבים וחיו בצניעות. ואילו אלה, רבים מהם חיים בחיי ראוותנות. כלומר, יש כאן הטעיה בכך שמצד אחד הם רוצים להידמות לנביאים בחופש הביטוי של הנביאים ואינם הולכים בדרכי הנביאים, בהצנע לכת, באמיתיות, ביושרה, בענוותנות. אנחנו מוצאים בקרב אלו שדוגלים בחופש התרבות אלטאיסטים לא סופרים בני אדם ממטר. מסתכלים על עדות מסויימות כנחותות ולא פעם ולא פעמיים הדברים האלה באו לידי ביטוי. לכן, סליחה, השימוש בדימוי עם הנביאים מוטעה מיסודו לגמרי.
לגבי השאלה השנייה, מה היחס ההלכה לגבי מניעת תקציבים ליוצרים שאינם מיישרים קו עם הריבון? האם אין בזה מדרון חלקלק של ניצול כוח המשילות, שבעתיד עלול אף לפגוע בפרסום דעת תורה?
תשובה, אין אנו מדברים לשלול תקציבים ממי שאינו מיישר קו עם הריבון. חובה להיות אופוזיציה, ולומר את דברי האופוזיציה בכבוד. "לא תגורו מפני איש" אמרה התורה. בין אם זה אופוזיציה פוליטית, בין אם זה אופוזיציה מדינית, אופוזיציה כלכלית, אופוזיציה רוחנית, אופוזיציה דתית.
אנו לא מדברים על ליישר קו עם הריבון. אנחנו מדברים על כאלה אשר בתרבותם בשיח שלהם פוגעים בבטחון המדינה. משתפים פעולה עם הללו שעושים חרמות כנגד המדינה. פוגעים בצה"ל, בחיילי צה"ל, מבזים אותם, מסיתים ומדיחים את כל המתקוממים נגדם וכיוצ"ב. על מציאות כזו אנחנו מדברים. על הללו אשר ממש בשעה שהם באים ומבקרים, הם לא מבקרים את הנושא אלא מבקרים את האדם ויורדים לחייו בצורה כזו שזה ממש רצח, רצח דמים. אתה יכול לבקר את השיטה כמה שאתה רוצה אבל לא את האיש, לא את הבני אדם.
נכון, יש היום בעיה מבחינת הפרקליטות שסותמים לנו את הפה מלומר דעת תורה. חובה עלינו לומר את דעת תורה וצריך לדעת איך אומרים דעת תורה. אם אני בא ואומר את דעת תורה באופן כזה שאינני מתלהם ואינני אומר לבני אדם, צאו ותילחמו נגד החברה. כי אני מודע לכך שיש חברה, יש לה מהלכים פוליטיים שאנחנו לא מסכימים איתם, עם חלק כן עם חלק לא. אז אני לא יכול לבוא לומר דעת תורה ולקרוא לציבור שלי להיות אנרכיסט. אבל אני חייב לומר דעת תורה וללמד מהי דעת התורה כמו שכעת אנו אומרים.
אין אנו קוראים לבני אדם מבית מדרשנו, צאו ותהרסו ותשברו. לא. אלא מלמדים אותם לדעת להבחין בין שיטה א' לבין שיטה ב'. בין השיטה המודרנית ובין השיטת היהדות המסורה בידי חז"ל מדורי דורות. זוהי חובתנו. לעולם לא יקחו את זה מאיתנו. גם הללו שטועים ורוצים לקחת מאיתנו, לא יעמדו בביקורת שלנו בעניין הזה. לכן אין צל של ספק שבעניין הזה עדיין אין אנו מסכימים לכל המתקוממים למעורבות הזו שנקראית נאמנות בתרבות שיש לה מקום מבחינה זו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













