ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
אלא שהרמב"ם בפירושו למשנה (חולין פרק גיד הנשה) מצביע על עקרון יסודי בהבנת תוקפן של מצוות התורה:
"ושים לבך לכלל הגדול הזה המובא במשנה זו והוא אמרם: 'מסיני נאסר', והוא, שאתה צריך לדעת שכל מה שאנו נזהרים ממנו או עושים אותו היום אין אנו עושים זאת אלא מפני צווי ה' על ידי משה, לא מפני שה' צוה בכך לנביאים שקדמוהו. דוגמא לכך, אין אנו אוכלים אבר מן החי לא מפני שה' אסר על בני נח אבר מן החי, אלא מפני שמשה אסר עלינו אבר מן החי במה שנצטווה בסיני שישאר אבר מן החי אסור. וכן אין אנו מלים בגלל שאברהם מל את עצמו ואנשי ביתו, אלא מפני שה' צונו על ידי משה להמול כמו שמל אברהם עליו השלום, וכן גיד הנשה אין אנו נמשכים בו אחרי אסור יעקב אבינו אלא צווי משה רבינו".
כלומר לדעת רבנו, איסור גדי הנשה לא מבוסס על מאבקו של יעקב עם המלאך. תוקף המצווה הוא מסיני, בתורת משה. אילולי משה רבנו נתן לנו תורה בסיני, יתכן ואף היינו אוכלים את גיד הנשה, עד עצם היום הזה.
כמה מפתיע הדבר, שבספר מורה נבוכים (ג.מח), בחלק הדן בטעמי המצוות, כותב הרמב"ם כך:
"אבל טעם גיד הנשה הרי מפורש בכתוב...". הפלא ופלא. וכי "שכח" רבנו מה שכתב בפירוש המשנה?
אלא שיש הבדל בין הדברים. כאשר לא אכלו בני יעקב את גיד הנשה, האיסור שנהגו בעצמם היה חלק מהמוסר שנבע מתוכם, מנפשם האצילית. זהו מוסר טבעי-קדוש שמבוסס על נפשו של האדם ועל הזמן והמקום בו הוא נוצר.
לעומת זאת מתן תורה אינו נוגע לקדושת היחיד והמוסר הטבעי שבקרבו. הוא נוגע לדורות, לתיקון עולם, ולפתוח את האדם לשבילים שמעל לנפשו ולמוסרו האנושי. איסור גיד הנשה בסיני הוא בדבר ה', בנבואה ביד משה. ולמרות שמדובר באותו איסור ממש בפועל, זה כבר משהו אחר לגמרי.
ומה לגבי, המוסר האנושי? אל דאגה. גם הוא בכלל רצון ה'. אך לצוות עליו, להגדיר אותו כחוק, חוזר ומכניס אותו בכלל מצוות ה', בכלל התורה מסיני. על כן המוסר האנושי הוא פנימי, בסוד הדעת. לכן סידר אותו הרמב"ם בחטיבת ההלכות שהם בעצם הנהגות והדרכות - בפרק הפותח של "הלכות דעות": "ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה בינונית מעט לצד זה או לצד זה נקרא חסיד. וחסידים הראשונים היו מטין דעות שלהן מדרך האמצעית כנגד שתי הקצוות. יש דעה שמטין אותה כנגד הקצה האחרון ויש דעה שמטין אותה כנגד הקצה הראשון. וזהו לפנים משורת הדין. ומצווין אנו ללכת בדרכים האלו הבינונים והם הדרכים הטובים והישרים שנא' והלכת בדרכיו".
הציווי הוא המידה הבינונית, אבל החסיד יודע לכוון לפי הזמן ולפי המקום את קו היושר. ועל זה אמר הרמב"ם: תכלית האדם שיהיה טוב-במצוות וישר – במידות ומוסר.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע









