ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חידוש הסנהדרין בימינו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"וסובר הרמב"ם שעניין זה שדעת העם סתמה מסכמת לדעת גדולי התורה, אינו דווקא כשגדולים הם סמוכים ויושבים בסנהדרין, אלא דור דור ופרנסיו. כל עוד שחכמים אלה הם גדולי דור זה וציבור זה, סתמם להסכים למה שהם מחליטים" (עמוד הימיני סימן ג סע' ח).
הבנה זו של מו"ר בדעת הרמב"ם פותחת פתח להבין את שיטתו בעניין האפשרות לחדש את הסמיכה. לפי זה הכל תלוי בהסכמת העם ונתינת הסמכות לדון מהעם אל השופט שהם בוחרים לימים ההם. ומכיוון שהסמיכה משמעותה מתן הרשות והסמכות לדון, היא יכולה להתבצע או על ידי קבלת סמיכה מסמוך מפי סמוך שמקבלת אישור על ידי העם, או על ידי שהעם נותן ישירות או באמצעות החכמים כולם את הסמכות לפלוני כדיין ושופט. הבנה כזו מצאנו גם אצל רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק בפירושו לתורה "משך חכמה". גדול ישראל זה מרחיב את הדיבור על הקשר בין עניין קידוש החודש ותפקידו של בית הדין הגדול בנושא, לבין סוגיית חידוש הסמיכה לפי שיטות הרמב"ם והרמב"ן. הוא קובע בפשטות "דשיטת רבנו (הרמב"ם) כי אם רצו ישראל שבארץ ישראל לסמוך זקנים הרי הם מוסמכים" (שמות י"ב א). [החזיק החרה אחריו שר הדתות הראשון של מדינת ישראל, הרב מ. מימון, (שהיה גם בין החותמים על מגילת העצמאות) שניסה לעורר את סוגיית חידוש הסמיכה עם הקמת המדינה ופרסם את הדברים גם בקובץ "התורה והמדינה" (שמו"ר הגר"ש ישראלי היה עורכו) קובץ ג.] גם מדעת בעל ה"משך חכמה" משמע במפורש שהכל תלוי בציבור והסכמתו למתן הסמכות.
מסכם את הדברים מו"ר:
"והנה על פי מה שנתבאר לעיל שעיקר שם "אלקים" היינו השררה והשלטון שנמסרים לו להשליט את החוק והמשפט, דברי הרמב"ם מובנים שיש בכח העם למנות עליהם שר ושופט, כי השררה והשלטון תלויים בהסכמת העם ובסמכויות שהם מוסרים לידו כפי שבארנו בהרחבה במאמר "תוקף משפטי המלוכה בימינו, עמוד הימיני סימן ט" (עמוד הימיני סימן ג סע' ח).
חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
13 - חידוש הסמיכה אצל המלך - פרק י"ג
14 - מי יושב בסנהדרין? - פרק י"ד
15 - סנהדרין מכח כלל ישראל - פרק ט"ז
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
