ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
(ז) לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים:
(ח) כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵיכֶם...
צריך עיון מה ההבדל בין המלה "חשק" לבין המלה "אהבה"? כבר ידענו מדברי רמב"ם 1 "כי האהבה המופלגת עד שלא תשאר מחשבה בדבר אחר זולת אותו האהוב, הוא החשק". ובכן מדוע המקרא "ירד דרגא" שהתחיל בענין "חשק" וירד למושג של "אהבה"?
שמא מענה על כך נמצא בדברי הנצי"ב שם: 2
"מאהבה שבאה כמה פעמים בלי טעם נגלה לאחר, כי אם התקשרות הרוח. כמו שמזדמן האב והבן שלא הכירו זה את זה מעולם על פי סיבה, ובפגישה מועטת נקשרים באהבה נפרזה. והיינו משום ד'מזלייהו חזו' 3 , שרוחם מקושר בתולדה. כך אהבת ה' לישראל הוא משום שהמה חלק אלוה ממעל'. 4 ומשום זה נקראו 'בנים' למקום 5 והקב"ה מכנה עצמו 'אב', כדכתיב בשירת האזינו 'הלא הוא אביך'". 6
שוב במקרא הנוסף, שם כתוב:
"רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה". 7 כתב שם הנצי"ב:
"דמשמעות 'חשיקה' הוא משום שטוב בעיניו ביותר... 'ויבחר בזרעם אחריהם': שיהיו המה חלק אלוה... כאהבת האב לבן אע"ג שאין מעשיו רצויים כל כך".
ומהפירוש הנפלא הזה הבננו כי הקב"ה אוהב את ישראל למרות שמעשינו אינם בשלימות הראויה בעבודת הקב"ה. ודבר זה כמעט מפורש במקרא, לענין ביטוי "אהבה" של הקב"ה אלינו. כתוב בספר מלאכי: 8
"אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה', וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ? [עונה ה'] הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה', וָאוֹהַב אֶת יַעֲקֹב".
מה פשט מלים אלו? שאפילו אם אנו דומים במעשינו למעשי עשו אחינו, שהוא התאום שלנו, ה' אוהב אותנו ולא את עשו. כך הגדיר הרב קוק בספר "שמונה קבצים": 9
'ואני קרבת אלהים לי טוב, שַׁתִּי בד' אלוהים מחסי, לספר כל מלאכותיך'. 10 ומלאכות ד' היא דבר ד' ביד מלאכי, 'הלא אח עשו ליעקב, ואוהב את יעקב'. שהיא תשובה נצחית מספקת לכל תואנָתָם של מתאוננים קטני-אמנה, האומרים בכל דור ודור, וביותר בדור התגלות אור ישועה, 'במה אהבתנו?'. ובאמת 11 'אהבת עולם ואהבה רבה אהבתנו ד' אלהינו, חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו. אבינו מלכנו, בעבור שמך הגדול, ובעבור אבותינו שבטחו בך ותלַמדם חוקי חיים. כן תחננו ותלמדנו, והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ, ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. ואומר: מהר והבא עלינו ברכה ושלום, כי אל פועל ישועות אתה, ובנו בחרת מכל עם ולשון, להודות לך וליחדך באהבה'. וחותם 'הבוחר בעמו ישראל באהבה', להיות הקדמה לייחוד ד' ב'שמע ישראל', ו'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', הנאמר בחשאי. 12 אף על פי שהגלוי סותר זה לפעמים אין בכך כלום, כי האמת הברורה הוא מאמר השבטים כולם, 'כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד'....
כלומר, למרות שאנו דומים הרבה מאד לעשו, בחיצוניות מעשינו, הקב"ה אוהב אותנו. דברים דומים כתב הרב צדוק הכהן, בסוף ספרו "רסיסי לילה": 13
"אבל באמת 'יעקב בחר לו י"ה, ישראל לסגולתו'. כידוע הפירוש על 'והייתם לי סגולה מכל העמים'. דרצה לומר כמו סגולה שהוא בלא טעם נגלה, רק כך הדבר מסוגל בסגולה; כך מה שבני ישראל לו יתברך מכל העמים הוא בלא טעם בהתגלות בעולם הזה כלל. דהגם דשניהם שוין למראית העין בעולם הזה ואוהב את יעקב שהוא היפך הזימה שהשם יתברך שונא ואת עשו שנאתי שהוא מלא זימה, אף דלמראית העין אינו כן. מכל מקום השם יתברך מכיר שורשם הנעלם מעיני בני אדם בעולם הזה הרואה לעינים. והמילה הוא עדות על השורש דבני ישראל הנעלם בעולם הזה, דשורשם גדורים בעריות. 'ועמך כולם צדיקים' וקדושים. ומה שאין נראה כן, הוא רק מצד דמיון עולם הזה, ד'היינו כחולמים':
וחזר על זה בספרו "מחשבות חרוץ": 14
"'ואוהב את יעקב, ואת עשו שנאתי' בלי שום טענה וטעם. אפילו זה יעשה כל טוב למראית עין וזה להיפך, דהאדם יראה לעינים 15 ולפעולה הנגלית ומדות המתגלים מצד התפשטותם, 'וה' יראה ללבב' 16 שממנו תוצאות חיים ומקור המדות והמעשים כולם הנמשכים מהתגלות לבו, ונובעים ממעמקי הלב הנעלם מעין האדם עצמו גם כן רק גלוי לפניו ה' יתברך בוחן לבות, 17 וה' יתברך העיד על פי נביאיו דהוא לבן של ישראל, היינו דמעמקי לבם דבוק באלקים חיים וכמו שנאמר 'כי ממך הכל ומידך נתנו לך', 18 וכמו שמובא בזוהר 19 'דאורייתא וקודשא בריך הוא וישראל כולא חד".
ובאמת יסוד זה כבר הוגד לנו ע"י מהר"ל: 20
"כי ישראל מצד שהם בשלימות, רק כי היצר הרע מגרה בהם ומביא אותם אל הרע, ואין הרע בהם מגרה בהם. אבל האומות הם בעצמם בחסרון, ודבק בעצם שלהם, ואינו רק במקרה בשביל היצר שהוא בהם הרע, ומצד זה ימשכו עצמם לגמרי אל הרע, שהם פחותים ורעים, והרע להם טבעי. ונמצא כי לפי מדרגתם הפחותה שלהם יִמָּצֵא הרע בעצמם בלא גרוי".
ועוד בספר "נצח ישראל" 21
"כבר אמרנו לך פעמים הרבה, שכל חטא שבישראל הוא מצד המקרה, ואין חטא מצד עצם צורתן. ולפיכך היה מצדיק ישעיהו את ישראל, ואמר, אף שהם חוטאים מצד המקרה, מכל מקום מצד עצם ישראל הם טובים. כי הצורה בישראל צורה אלוקית, ולכך אין חטא בהם מצד עצמן, רק מצד המקרה, דהיינו מצד היצר הרע.
על ידי יסוד זה הסביר מהר"ל מדוע רק לישראל יש אפשרות של הסרת החטא ע"י הבאת קרבנות למקדש, ולא כן הגוים. 22
"כי ישראל יש להם מעלה מיוחדת. כי ישראל מעלתם שהם נבדלים מן הפחיתות לגמרי, והחטא שמקבלים אין זה רק מקרה, ודבר שהוא מקרה בלבד אפשר הסתלקות...
ודבר זה הוא לישראל בפרט לא לשום אומה. ובשביל כך יתקיימו ואין הַעֲבָרָה להם מן העולם כמו שיש לאומות, שאם היה החטא לישראל בעצם לא היה כפרה להם על ידי קרבן. אך בשביל שהחטא בישראל ענין מקרה כמו שהתבאר, לכך יש להם קרבנות. ובזמן שאין בית המקדש קיים סדר הקרבנות [שקוראים ולומדים, משמש ל]הסרת החטא".
ועוד כתב: 23
"במה שחֵטְא ישראל ראוי לכפרה ולסליחה, בעבור שעצמם ראוים הם לטהרה ולנקיות מן החטא, ולכך לישראל החטא מקרי להם. ולאומות החטא עצמי להם. ולפיכך החטא אשר הוא בעצם והוא קטן, נחשב יותר ויותר מן החטא גדול שהוא במקרה. ועל זה יש ראיות הרבה מאוד ואין כאן מקומו".
נחזור לענין שהתחלנו בו. הקב"ה כאשר ברא את העולם, התכוין לייסד בעולם אומה אחת שתפרסם כבודו, אומה אחת שתהיה דבקה בו. והם ישראל, כמו שדרשו 24 "בראשית ברא אלוהים" עבור ישראל שנקראו 'ראשית'. 25 ובכן, גם כשאינם זוכים לקיים התורה כראוי, שיחול בהם "חשק", אבל "אהבתו" של הקב"ה אליהם לא תסור לעולמים.
^ 1.מורה נבוכים, ח"ג פרק נא, מהד' הגר"י קאפח, עמ' תט.
^ 2.העמק דבר, דברים ז, ח.
^ 3.ניב על פי מגילה ג, א.
^ 4.כדברי רמב"ן על בראשית ב, ז. "ויפח באפיו נשמת חיים... כי הנופח באפי אחר מנשמתו יתן בו".
^ 5.דברים יד, א.
^ 6.דברים לב, ו.
^ 7.דברים י, טו.
^ 8.פרק א פסוק ב.
^ 9.קובץ ב, פסקא רפד.
^ 10.תהלים עג, כח.
^ 11.כאן הרב קוק מעתיק מברכה שניה של יוצר של שחרית, לפני קריאת שמע.
^ 12.פסחים נו, א.
^ 13.אות נח, מהד' באותיות רש"י עמ' 177, ובמהד' הר ברכה, עמ' 204.
^ 14.אות יד, מהד' באותיות רש"י עמ' 109; ובמהד' הר ברכה, עמ' 116.
^ 15.ניב על פי שמואל-א טז, ז. וסיפא דקרא "וה' יראה ללבב".
^ 16.סוף הפסוק הנ"ל.
^ 17.כדברי ר' צדוק (רסיסי לילה, אות מט, מהד' באותיות רש"י עמ' 107; ובמהד' הר ברכה עמ' 125) זהו מאמר חז"ל בברכות יז ע"א "גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצון אבינו שבשמים...". כלומר גלוי וידוע רק לפני הקב"ה עצמו. ולא לעיני הבריות. כי זה במעמקי הלב. ולכן פסק הרמב"ם בהל' גירושין פרק ב' על כפיית גט, אפילו למומרים. כי זה נקרא "רצונו" באמת.
^ 18.דברי הימים-א כט, י.
^ 19.על פי ח"ג עג, א.
^ 20.נצח ישראל, פרק ב, עמ' יד.
^ 21.שם פרק מט, עמ' קצא.
^ 22.ספר גבורות השם, פרק ח עמ' מה.
^ 23.שם, פרק ט, עמ' נז.
^ 24.ויקרא רבה לו, ד. והובא בדברי רש"י לבראשית א, א.
^ 25.ירמיה ב, ג.
איך ללמוד אמונה?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
דיני קדימה בברכות
הלכלוך הקדוש
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
