ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי בצעירותו של ר' שמחה בונם מפשיסחא, בעת שהיה סמוך על שולחן חותנו, עדיין לא נודע ברבים כי הוא שייך לכת החסידים. בפיהם של החסידים מקובל כי התגלותו כאחד מן החסידים היתה בחג הסוכות. סיפרו שכשהיה נכנס לסוכה, היה מתחיל לרוץ ולצעוק ולנשק את מחיצות הסוכה ואת הרצפה, עד כי היה נראה כמשוגע חלילה מרוב התלהבות דקדושה, וכמה ריקודים עשה בסוכה עד ששקט ונח. ומהיום ההוא והלאה ידעו כולם כי הוא שייך לכת החסידים ואנשי מעשה הגדולים.
התגלותו של ר' שמחה בונם מפשיסחא כאחד מן החסידים בחג הסוכות, וסביב הסוכה דווקא, מקשרת אותנו לאחד היסודות החשובים של החסידות, והוא עבודה בגשמיות. יסודה של תורת החסידות בנוי על הכלל האומר כי "לית אתר פנוי מיניה", כלומר אין מקום פנוי ממנו יתברך. המציאות כולה מלאה את הנוכחות האלוקית. על האדם רק למצוא ולחשוף את הנוכחות הזו. בשל כך יש לעבודה בגשמיות, כלומר לעשייה גשמית, משמעות מרכזית בתורת החסידות.
כשהאדם עוסק בעבודה גשמית, הוא מתחבר אל המציאות המעלימה כביכול את הנוכחות האלוקית, אלא שלמרות זאת הוא חושף את הממד האלוקי המצוי בה. זו הסיבה לכך שבמשך ההיסטוריה של תנועת החסידות, היטיבה זו לעשות שימוש במציאות שסביבה - מתוך השלמה עם העולם ולא מתוך התייסרות בשל הצורך לגעת בעולם ובחומר.
סיומו של יום הכיפורים והמעבר החד לתקיעת יתד ראשון לסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים, משתלב היטב עם הגישה הזו. יום הכיפורים מסמל את המציאות הנבדלת של האלוקים, שאינה נוגעת בעולם החומר. ביום הכיפורים אנו מתנתקים מהמציאות החומרית ופונים לעולם שכולו רוח. אולם עם צאת היום אנו פונים למצוא את ההארה הרוחנית הזו בתוך העולם הגשמי, שהרי אין מקום פנוי ממנו יתברך. היתד המסמל את האחיזה בקרקע המציאות, מסמל גם את החשיפה של היסוד האלוקי של יום הכיפורים בתוך חיי המעשה.
בדרך זו מבאר הרבי מליובאוויטש את קריאת "ה' הוא האלוקים" שאנו קוראים שבע פעמים בסיומו של יום הכיפורים. שם הוי"ה מסמל את הממד הרוחני והנפרד של ה', זה שאין לו כל מגע עם המציאות הגשמית. שם אלוקים מסמל את הופעת הבורא בתוך עולמו. שם 'אלקים' בגימטריה עולה כמניין המילה הטבע. משום כך בכל מעשה בראשית מופיע רק שם זה.
כשאנו מכריזים בסיומו של יום הכיפורים כי ה' הוא האלוקים, אנו מתכוונים לומר כי אותה מציאות רוחנית נבדלת שחווינו ביום הכיפורים צריכה להתגלות גם בעולם הגשמי, שאנו עתידים לצאת אליו מיד לאחר תפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים.
סיפור התגלותו של ר' שמחה בונם מפשיסחא שוזר בתוכו את היסודות החסידיים שנזכרו לעיל. על כל הסיפור שורה אווירה של התלהבות עצומה. עבודתם של החסידים התאפיינה בהתלהבות עצומה, משום שחשוב היה להם לחבר את הגוף עם העבודה הרוחנית. ההתלהבות לוקחת את הגוף החומרי ומניעה אותו במהירות ובזריזות, מתוך השתעבדות לעבודה הרוחנית שהאדם עושה. כך מוצא האדם את היסוד האלוקי בתוך עצמו, בעבודתו, בגופו בבחינת מבשרי אחזה אלוה.
ר' שמחה בונם עושה בסוכה ריקודים ומחולות. החסידים הרבו לרקוד, ובפרט בימים טובים של שמחה. אם דיברנו על גיוס של הגוף הגשמי לעבודת ה', לחשיפה אישית של האלוקים המתגלה בבשרו של האדם, הרי שכאן יש רתימה של הגוף כולו, עד הרגליים.
הרגליים מסמלות בדרך כלל את הנקודה הנחותה יותר בגוף האדם. למרות זאת, בעת הריקוד מתעלות הרגליים מן הרצפה ומקבלות את ההארה האלוקית הבאה לאדם בעת עבודת ה' על-פי הדרך החסידית. הדברים מתקשרים למה שאמרו חסידים בשמו של ר' שמחה בונם עצמו, כי מצוות הסוכה מיוחדת היא בכך שהאדם נכנס לתוכה בבגדיו ובמנעליו ובבוץ שעליהם. הוי אומר: גם הבוץ שעל הרגליים הרוקדות אומר אלוקות.
מתוך התלהבות קדושה זו פונה ר' שמחה בונם לנשק את דפנות הסוכה ואת רצפת הסוכה. ככל הנראה היו הדפנות עשויות מעץ, והרצפה מעפר. והעפר של פשיסחא לא היה עפר ארץ ישראל. למרות זאת רואה ר' שמחה בונם חובה לעצמו לנשק את דפנות הסוכה ואת רצפת הסוכה. דפנות הסוכה הם הבניין המציאותי של מצוות הסוכה. רצפת הסוכה היא הבסיס החומרי ביותר עליו נשענת הסוכה. שוב שבים אנו אל קרקע המציאות.
את הערכים העליונים יש לקשר עם המציאות הגשמית ביותר. ר' שמחה בונם מוצא את הארת הקדושה בדפנות הסוכה ובעפר הסוכה. לדידו אין כאן אוסף של קרשים השקועים בבוץ, אלא יש כאן הארה של צילא דמהימנותא.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה זה אומר בחזקת בשרי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה מברכים על מנה אחרונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך המזוזה שומרת עלינו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
