ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
מה עושה מי שיש לו רק תפילין של יד או רק תפילין של ראש?
מדוע איננו מניחים תפילין כל היום כולו?
אינן מעכבות זו את זו. תפלה של יד אינה מעכבת את של ראש, ושל ראש אינה מעכבת את של יד (משנה מנחות לח א; רמב"ם תפילין פ"ד ה"ד; טור ושולחן ערוך אורח חיים כו א). וכן דרשו במכילתא דרשב"י (סוף פרשת בא): וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ - מכאן אמרו: תפילין של ראש אין מעכבות של יד, ושל יד אין מעכבות של ראש; ואם אין לו אלא אחת, יניח אותה (ועי' תורה שלמה בא פי"ב אות כז שהדרש הוא מלשון "והיה" בלשון יחיד), שכל אחת מצוה בפני עצמה היא (רמב"ם וטוש"ע שם). ולא דרשו "והיו לטוטפות בין עיניך", כל זמן שבין עיניך יהיו שנים (מנחות לו א), אלא לומר שאם מניח שניהם, יקדים את של יד (תוס' ערכין ג ב ד"ה של יד). ובין אם יש לו שתיהן ובין אם אין לו אלא אחת, אינן מעכבות זו את זו (מנחות מד א; רא"ש הלכות תפילין סי' טו; שו"ע שם).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
79 - חשד
80 - הנחת תפילין
טען עוד
מצותן כל היום. כתבו הרמב"ם (תפילין פ"ד הכ"ה) והטור והשולחן ערוך (לז ב): מצותן להיותן עליו כל היום. וכן אמרו בברייתא של מסכת תפילין: מצות תפילין מהשחר עד הערב. וכן נהגו בזמן התלמוד, שהיו הולכים כל היום בתפילין, כמו שאמרו: הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו (ברכות כג ב). וכן קבעו: כיצד יעשה מי שנושא משאוי על ראשו ותפילין בראשו והמוציא זבל על ראשו ותפילין בראשו (עי' בבא מציעא קה ב וערובין צה ב), ודנו במי שהיה בא בדרך בערב שבת ותפילין בראשו ושקעה עליו חמה (ביצה טו א). והלבוש (סי' לז) הביא לימודים לכך מן התורה, שהרי בתורה כתוב סתם "וקשרתם אתם", משמע קשירה תמידית; ועוד, שהרי כתוב "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך", ואות וזכרון צריכים להיות תמידיים.
הפרי מגדים (אשל אברהם סי' לז ס"ק ב) והערוך השולחן (שם ג) הסתפקו אם מן התורה חייבים בתפילין כל היום, או שדי ברגע אחד שמניח. והעלו שאם לא הניח יום אחד תפילין כלל, ביטל מצות עשה; ואם הניח רגע אחד, קיים המצוה; ומצוה מן המובחר מן התורה להיותן עליו כל היום. ואף הרמב"ם שכתב שמצותן כל היום, כתב שמפני שקדושת תפילין קדושה גדולה היא, לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום - משמע שאינה אלא בתורת מצוה מן המובחר.
אף על פי שמצותן כל היום, בשעת תפילה יותר מן הכל. ואמרו חכמים: כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו (רמב"ם שם הכ"ו על פי ברכות יד ב).
כתבו הטור והשולחן ערוך (לז ב ע"פ הרא"ש תפילין סי' כח) שנהגו בזמננו שלא להניחן כל היום, מפני שתפילין צריכים גוף נקי, שלא יפיח בהן, וצריך שלא יסיח דעתו מהן בעודן עליו, ואין כל אדם יכול להיזהר בזה. ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהן להיותן עליו בשעת קריאת שמע ותפלה, שבקל יכול אדם להיזהר באותה שעה (רא"ש שם). ומי שיודע שיכול להיזהר, טוב שיניח כל היום (אליה רבה שם ס"ק ב; ערוך השולחן שם ג. ועי' באור הלכה למשנה ברורה שם), ואנשי מעשה נוהגים ללמוד מיד אחר התפלה בתפילין (ערוך השולחן שם ומשנה ברורה ס"ק ז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
