ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק
אמר לו רבי יחזקאל, (שיום ההילולא שלו ב- יז' שבט): מה עשית? הרי בפרשת יתרו (אותה קוראים גם בחג השבועות) נאמר: "וירד משה מההר אל העם", ומפרש שם רש"י, מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם ומן העם אל ההר".
ויש לתמוה – אלו עסקים היה למשה במדבר, וכי היה סוחר עצים או סוחר בסחורה אחרת? אלא בוודאי הכוונה היא שמשה היה עוסק בענייני עבודת ה' ובהכנה רוחנית למתן תורה, ובשעה שכל ישראל התכוננו למתן תורה, בוודאי משה לפי גודל מעלתו וקדושתו היה זקוק להכנה יותר מכולם. ובכל זאת, משה וויתר על העיסוק במעלותיו והשגותיו שלו, והשתדל בטובת ישראל וענייניהם.
ואם כן, סיים רבי יחזקאל ופנה לרבי שלמה, איך השארת את עדת ישראל שרוצה לחסות בצילך וללמוד ממך, ובאת אלי כדי להתעלות בעבודתך הרוחנית?
ענה לו רבי שלמה: הרי משה רבנו היה אצל הר סיני, ולכן לא היה זקוק כל כך להכנות, ואף אני רוצה להיות אצל צדיק הדור, שהוא בבחינת 'הר סיני' בחג השבועות ולקבל תורה... (נחמד מזהב לרבי יחזקאל מקוזמיר, פרשת יתרו. וכן – סיפורי חסידים, מועדים, מס' 375).
משא ומתן זה בין שני גדולי ישראל אלו, הוא ממש בבואה למשא ומתן שמתרחש בין יתרו למשה בתחילת פרשתנו. ובאמת, שני הצדדים בדיון זה, חיוניים לקבלת תורה ועבודת ה' בכל הדורות, וכפי שבסוף פרשתנו זכינו לקבלת תורה.
בתחילת הפרשה, משה רבנו יושב כל היום ודן את ישראל. יתרו מתפלא על כך, ושואל את משה לפשר מעשיו. משיב לו משה – כי יבוא אלי העם לדרוש אלוקים. אין אלו דיונים רגילים, זוהי דרישת אלוקים. על כך מגיב יתרו באזהרה – בדרך זו נבול תיבול, ומציע פתרון של מינוי מעגלים של מנהיגם, שבשיאם ניצב משה רבינו.
כאן אפשר לשאול – וכי משה לא הבין שאין בכוחו של אדם אחד לשפוט את כל העם, והדבר יוביל לקריסת מערכות?
נראה שיש כאן דיון עקרוני. משה רבינו שידע את גודל מדרגתו הרוחנית שאף לחבר את כל עם ישראל לגובה הרוחני שלו, לפיכך הוא ראה חשיבות במפגש הישיר של כל העם איתו. מפגש זה אינו דיון משפטי או נתינת מענה לשאלות, אלא עצם המפגש עם צדיק כמשה מרים את האדם למדרגות רוחניות נעלות, ומהווה מענה לדרישת אלוקים.
משחר לידתו היה משה תמיד נעלה ומרומם, שהרי כבר כשנולד התמלא הבית אור, והוא היחידי מעם ישראל שגדל כנסיך בבית פרעה, ובזמן שכולם היו עבדים, משה כבר נועד לגדולות. לכן, משה רצה להרים את כולם למדרגתו. מבחינה זו, דרכו של משה מקבילה לאמירותיו של רבי יחזקאל, הקורא לעזוב את המשך העלייה האישית ולהתמסר להרמת העם למדרגות רוחניות נעלות.
אולם, יתרו הוא גר צדק שבא מלמטה. הוא מבין, שאי אפשר שבבת אחת כולם יתרוממו למעלה. הדרך ארוכה וקשה, ובמהלך הדרך יקרה ההיפך הגמור, משה יבול הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. בדרך זו גם מאגריו הרוחניים יתדלדלו, וחשוב שהוא יחדש כל העת את מקומו הרוחני הפנימי. מבחינה זו, מתאימים הדברים לדרכו של רבי שלמה, שלא חולק באופן עקרוני על רבי יחזקאל, ולאחר חג השבועות אף הפך לאדמו"ר, אך רוצה למלא את המצברים אצל צדיק הדור.
בסופו של דבר, ה' סומך ידיו על הצעתו של יתרו, שבה למשה נותר זמן למילוי המצברים הרוחניים, ויחד עם זה נבנית פרמידה של מנהיגות, שבה משה ממשיך במסירות נפש לעסוק בצורכי העם, מקרין מרוחו ומתורתו על כל ישראל, וכך הוא ממשיך להרים מבחינה רוחנית את העם כולו.
עניין זה חשוב לכולנו בהרבה היבטים בחיים. למשל, חינוך ילדים. חשוב שנתמסר לילדינו ונעניק להם טוב גשמי ורוחני, ויחד עם זאת לטובתם שלהם, חשוב שנותיר לעצמנו זמן למילוי מאגרים נפשיים ורוחניים. בהצלחה לכולנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
